שפות גרמאניות צפוניות
| מדינות | בעיקר דנמרק, שוודיה, איי פארו, איסלנד ונורווגיה |
|---|---|
| אזורים | צפון אירופה |
| דוברים | כ-20 מיליון |
| שפת אם | כ-20 מיליון |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום | נורווגיה, דנמרק, שוודיה, פינלנד ואיסלנד |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
השפות הגרמאניות הצפוניות (אשר נקראות גם שפות סקנדינביות או שפות נורדיות) מרכיבות את משפחת השפות המדוברות בעיקר בסקנדינביה. המשפחה היא אחת משלושת הענפים של השפות הגרמאניות יחד עם השפות הגרמאניות המערביות והשפות הגרמאניות המזרחיות שנכחדו. השפות הגרמאניות משתייכות למשפחת השפות ההודו אירופיות. כ-20 מיליון בני אדם במדינות הנורדיות מדברים שפה סקנדינבית כשפת אם, כולל המיעוט השוודי בפינלנד. השפות המדוברות היום, השייכות לקבוצה זו, מונות את השפות דנית, שוודית, נורווגית, פארואזית ואיסלנדית[1]. שלוש הראשונות הן שפות גרמאניות צפוניות קונטיננטליות והשאר הן שפות גרמאניות צפוניות אינסולריות. כל השפות הצפון-גרמאניות התפתחו מן הנורדית העתיקה שדוברה על ידי הויקינגים.
שפות קונטיננטליות שפות אינסולריות
באופן כללי ישנה הבנה משותפת בין דוברי השפות הסקנדינביות השונות אם כי לא בהכרח באותה מידה או באופן סימטרי. דוברי נורווגית למשל נוטים להבין דנית ושוודית מדוברת ברמה גבוהה יחסית. דוברי שוודית ודנית נוטים להבין נורווגית אך ברמה פחותה. בין דוברי שוודית ודנית רמת ההבנה המשותפת היא הפחותה ביותר בין דוברי השפות הסקנדינביות הקונטיננטליות. עם זאת, בכתב יש הבנה טובה מאוד בין קוראי שלוש השפות.
היסטוריה
השפות הגרמאניות לרוב מחולקות לשלוש קבוצות: שפות מערב, מזרח וצפון גרמאניות. קשה לזהות את הקשר ביניהן במדויק, מכיוון שהכתבים הרוניים שמשמשים כמקורות להתפתחות השפות הללו נדירים. ידוע שבתקופת נדידת העמים הייתה יכולת ההבנה ההדדית בין הקבוצות ברמה גבוהה יחסית, כך שלפעמים קשה ליצור הבחנה בין הסגנונות השונים של הדיבור בשפות. מקור הניבים שזוהו עם הקבוצה הצפונית הוא בשפה הפרוטו-גרמאנית בתקופה הטרום רומאית המאוחרת באירופה.
בסופו של דבר בשנת בסביבות תחילת המאה השלישית לספירה הדיאלקטים הצפוניים נבדלו משפות גרמאניות אחרות. ניתן לראות את תחילת ההתפתחות של השפות הללו בכתבים רוניים.
בקבוצת השפות הצפוניות התחוללו מספר שינויים שהתקיימו גם בקבוצת השפות המערבית. עובדה זו הובילה להצעה של קבוצת שפות חדשה - שפות גרמאניות צפון-מערביות. החוקרים המציעים קבוצה זו טוענים שקבוצה זו נוצרה לאחר שקבוצת השפות המזרחיות התפרדו משאר השפות הגרמאניות. לקבוצת השפות הצפון-מערביות נותרו ארבעה דיאלקטיים לפי טענה זו, גרמאנית צפונית, ועוד שלוש שפות שלרוב מכנים אותן גרמאנית מערבית:
1. שפת הים הצפוני, שממנה התפתחו השפות האנגלו-פריזיות וגרמנית תחתית.
2. שפת הוזר-ריין, או שפות פרנקיות תחתיות.
3. שפת האלבה, או שפות גרמניות עיליות.
למרות זאת, ישנם מאפיינים רבים של השפות הצפוניות שלא מצויות באף קבוצת שפות אחרת.
חוסר היכולת של שיטות תיאור התפתחות שפות קובנציונליות (המדמות עץ משפחה) להסביר חלק מן המאפיינים של השפות המערב גרמאניות הביא לפיתוח תורת הגלים. לפי תורה זו, המאפיינים המשותפים של השפות המערב גרמאניות שאינם נמצאים בשפות הצפון גרמאניות לא התפתחו משפה פרוטו-גרמאנית. במקום זו, סברה זו מעלה שהמאפיינים הנפרדים התפשטו בשפות הגרמאניות המערביות בעקבות מגע שפתי ביניהן, מגע שפתי שלא הגיע לסקנדינביה, שם דוברו השפות הגרמאניות הצפוניות.
פרוטו נורדית התפתחה כניב צפוני של פרוטו גרמאנית במאות הראשונות לספירה, והיא מזוהה כשלב המוקדם ביותר של השפות הגרמאניות הצפוניות. בסביבות המאה השמינית, פרוטו נורדית הפכה לנורדית עתיקה. לנורדית עתיקה היו שלושה דיאלקטים: מערב, מזרח, וגוטלאנדית עתיקה. מהניבים המזרחיים והמערביים התפתחו במהלך השנים שפות רבות. הצאצאים העכשוויים של השפות המערביות הם פארואזית, איסלנדית, ונורווגית. הצאצאים העכשוויים של השפות המזרחיות הם דנית ושוודית. לגוטלאנדית, השריד היחיד בימינו לגוטלאנדית עתיקה, אלפים מעטים של דוברים, ולשפה לרוב מתייחסים כניב של שוודית למרות ששוודית התפתחה מנורדית עתיקה מזרחית וגוטלאנדית מגוטלאנדית עתיקה.
כיום ניתן גם לחלק את השפות צפון גרמאניות ליבשתיות (או סקנדינביות) - שוודית, נורווגית, ודנית, ולשפות אינסלריות - איסלנדית, פראוזית, ונורן שנכחדה. ההבדל היחיד בין הסיווגים העכשוויים והעתיקים הוא נורווגית שנמצאת כיום יחד עם שוודית ודנית. הסיבה לכך היא ההשתלטות הדנית על נורווגיה במאה ה-16, שבעקבותה נורווגית הושפעה משוודית ודנית. לאחר קבלת עצמאות היו ניסיונות שונים לסטנדרטיזציה של השפה הנורווגית, כשחלקם התבססו יותר על השפה הנורווגית ה"טהורה", דהיינו עם פחות השפעות דניות ושוודיות, וחלקם התבססו יותר על השפה הדבורה וקיבלו את ההשפעות הזרות. דבר זה הוביל לשני ניבים סטנדרטים רשמיים המקובלים כיום - נורווגית ספרותית (Bokmål), ונורווגית חדשה (Nynorsk). השימוש בנורווגית ספרותית נפוץ יותר.
איסלנדית היא השפה הדומה ביותר לנורדית עתיקה והיא דוגמה לשפה שהשתנתה בקצב איטי ביותר. איסלנדים יכולים לקרוא ולהבין כתבים בנורדית עתיקה בצורה טובה בהרבה משאר דוברי השפות הצפון גרמאניות.
אוצר מילים
השפות הצפון גרמאניות דומות במידה רבה יותר זו לזו לעומת השפות הגרמאניות המערביות. קווי דמיון אלה ניתנים לצפייה בטבלה שלהלן:
| שפה | משפט |
|---|---|
| עברית (אינה שפה הודו-אירופאית) | זה היה יום קיץ לח ואפור בסוף יוני. |
| אנגלית (שפה גרמאנית מערבית ולא צפונית) | .It was a moist, gray summer day in late June |
| דנית | .Det var en fugtig, grå sommerdag i slutningen af juni |
| נורווגית ספרותית | .Det var en fuktig, grå sommerdag i slutten av juni |
| נורווגית חדשה | .Det var ein fuktig, grå sumardag/sommardag i slutten/enden av juni |
| שוודית | .Det var en fuktig grå sommardag i slutet av Juni |
| איסלנדית | .Það var rakur, grár sumardagur í lok júní |
| פארואזית | .Tað var ein rakur/fuktigur, gráur summardagur síst í juni |
קישורים חיצוניים
- סרטון יוטיוב המציג את השפות הגרמאניות הצפוניות (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
30812231שפות גרמאניות צפוניות