אלכסנדר מנשיקוב

אלכסנדר דנילוביץ מנשיקוב (6 בנובמבר 1673 - 12 בנובמבר 1729) (ברוסית: Александр Данилович Меншиков) היה אציל רוסי, בין המדינאים הבולטים ברוסיה בתקופת פיוטר הגדול המקורב לו ביותר, בתקופת 1727-1725 היה למעשה שליט האימפריה הרוסית. בין תאריו: נסיך האימפריה הרוסית, נסיך האימפריה הרומית ה"קדושה", חבר המועצה הסודית העליונה, מושל סנקט פטרבורג בתקופת 1703–1727, אדמירל (מ-1726), גנרל-פלדמרשל (מ-1709), גנרליסימו (מ-1727).

ילדות ותחילת הקריירה

אלכסנדר היה בנו של אציל ליטאי שירד מנכסיו ושירת בבית לגידול סוסים של הצאר. בשנת 1686 התפרנס ממכירת עוגות ברוכלות. פרנץ לפורט הכיר במקרה את הילד החד לשון ולקח אותו להיות משרת בביתו. בגיל 14 עבר להיות השרת האישי של פיוטר הגדול. תוך זמן קצר היחסים בין הצאר לבין אלכסנדר התחממו מאוד. הוא השתתף במערכות אזוב ובנסיעת פיוטר לאירופה. לאחר פטירת פרנץ לפורט התקרב עוד יותר לפיוטר הגדול ונעשה בן סודו. הוא היה בעל זיכרון ויכולות ביצוע יוצאים מן הכלל. הוא היה מסוגל לבצע את כל הבקשות של הצאר, לשמור את סודותיו ולהרגיע אותו במצבי משבר.

השרות בצבא

עם תחילת מלחמת הצפון הגדולה השתתף במערכה בתפקידי פיקוד שונות. בשנת 1702 השתתף במצור על מבצר ורק לאחר התערבות יחידה שבפיקודו המבצר נכבש. באביב 1703 הצליח להשתלט על 2 ספינות שוודיות. על הישג זה קיבל עיטור אנדריי ה"קדוש" שהינו האות הגבוה ביותר באימפריה הרוסית.

בשנת 1703 התמנה מנשיקוב למושל סנקט פטרבורג הראשון והיה בתפקיד זה עד לשנת 1727. הוא ניהל את בניית העיר ומפעלי נשק וספינות בסביבתו.

יחידות בפיקודו השתתפו בכיבוש נרבה, דרפט ומבצרים נוספים. השתתף בפעולות צבאיות בפולין וליטא. על כך קיבל עיטור הנשר הלבן הפולני.

בשנת 1706 הכוח בפיקודו ניצח את השוודים בקרב חשוב ליד קאליש. בשנת 1708 ניצח בקרב לסנאיה. בהיוודע על כך שהטמן איוואן מזפה ערק לצד השוודי, כבש את מקום מושבו של הטמן אוקראינה עיר בטורין והרס אותה.

במהלך קרב פולטבה ליחידה בפיקודו היה תפקיד חשוב בכל שלבי הקרב החל מהשלבים המקדימים. לאחר הקרב, הצליח לשבות אלפי שוודים ליד המעבר של הדנייפר. לאחר הקרב קודם לדרגת גנרל-פלדמרשל. בטקס שנערך בחזרת פיוטר הגדול למוסקבה היה לידו לאות חשיבותו.

לאחר קרב פולטבה השתתף בקרבות שונות, כולל פעילויות לחיזוק הצי הצעיר.

מעשי שחיתות שלטונית

למרות ההטבות ומתנות כספיות שקיבל מפיוטר הגדול היה ידוע כפקיד מושחת. רק לאור קרבתו לצאר הצליח לסיים את הפרשיות הרבות על ידי תשלום קנסות. פיוטר הגדול היה מודע למצב היטב, אך העריך מאד את פעילותו של מנשיקוב ליישום מדיניות הצאר.

רוב הנכסים שהיו בבעלותו התקבלו בדרך לא חוקית.

לאחר פטירת פיוטר הגדול

עם סיום תקופת שלטונו של פיוטר הגדול, בינואר 1725 הביא למצב שאשתו של הקיסר יקטרינה הראשונה ירשה אותו. בתקופת שלטונה הוא היה למעשה השליט הבלעדי של האימפריה תוך שליטה במועצה הסודית העליונה.

עם תחילת שלטונו של פיוטר השני התקדם לדרגת אדמירל וגנרליסימו. סוכם שביתו של מנשיקוב, מריה תתחתן עם הקיסר הצעיר.

בתקופת מחלתו, מתנגדיו הרבים הצליחו לשכנע את פיוטר השני להרחיק את מנשיקוב מתפקידי מפתח.

גלות

לאחר תקופת מאבקי כוח בחצר, ללא משפט ורק על סמך וועדת חקירה של המועצה הסודית העליונה ובהתאם לצו של הקיסר שהיה בן 13 בלבד, נשלח למעצר בית באחוזתו במחוז ליפצק. תוך זמן קצר נלקחו ממנו כל תפקידיו, תואריו ורכושו והוא נשלח לגלות לעיירה נידחת בסביבת טובולסק. אשתו נפטרה בדרך בקאזאן. הוא עצמו הגיע ליעד עם 8 משרתים ובנה לעצמו בית וכנסייה.

לפי העדויות באותה תקופה הוא היה אומר "נולדתי כאיש פשוט וכך אסיים". הוא עצמו ורוב בני משפחתו נפטרו במהלך מגפה.

בין צאצאיו ידוע אלכסנדר מנשיקוב הצעיר, שהיה מפקד עליון בצבא הרוסי במלחמת קרים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר מנשיקוב בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24705209אלכסנדר מנשיקוב