קלמנט גוטוולד
 | |
| לידה |
23 בפברואר 1896 וישקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
14 במרץ 1953 (בגיל 57) פראג, צ'כוסלובקיה |
| מדינה | צ'כוסלובקיה |
| מפלגה | המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה |
|
| |
קלמנט גוטוולד (בצ'כית: Klement Gottwald; 23 בפברואר 1896, וישקוב, מוראביה, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 14 במרץ 1953, פראג, צ'כוסלובקיה) היה ממקימי ומנהיג המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה, נשיא וראש ממשלת צ'כוסלובקיה.
ביוגרפיה
קלמנט גוטוולד נולד בעיירה וישקוב בדרום מורביה שהייתה בעת ההיא בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, למשפחה מעורבת (אב ממוצא גרמני ואם צ'כית).
מגיל 14 החל לעבוד כשוליית נגר. ב-1912 הצטרף אל המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הצ'כית. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא האוסטרו-הונגרי וממנו ערק בקיץ 1918. לאחר כינון הרפובליקה הצ'כוסלובקית התגייס לצבא הצ'כוסלובקי ושירת בו במשך שנתיים.
לאחר סיום השירות הצבאי התיישב בברטיסלאבה ועבד כנגר. ב-1921 פרש מן המפלגה הסוציאל-דמוקרטית יחד עם מספר חברים והקים את המפלגה הקומוניסטית הצ'כוסלובקית. הוא היה חבר הוועד המרכזי של המפלגה והעורך הראשי של ביטאונה. ב-1929 נבחר להיות המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית הצ'כוסלובקית. באותה שנה נבחר לפרלמנט. ב-1938, בעקבות הסכם מינכן עזב את צ'כוסלובקיה והיגר לברית המועצות ובה התגורר עד לתום מלחמת העולם השנייה.
במאי 1945 הוקמה בצ'כוסלובקיה ממשלת אחדות לאומית בה נטלו חלק גם הקומוניסטים. גוטוולד מונה על ידי הנשיא אדוארד בנש לתפקיד סגן ראש הממשלה. לאחר כניסתו לממשלה הוא עזב את תפקיד המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית ומונה ליושב ראש המפלגה. לתפקיד המזכיר הכללי מונה רודולף סלנסקי. במרץ 1946 נערכו בחירות כלליות לאספה הלאומית של צ'כוסלובקיה ובהן זכו הקומוניסטים בכ-38 אחוזים מקולות הבוחרים, והיה זה הישגם הטוב ביותר מאז הקמתה של המפלגה. בעקבות הבחירות הוקמה ממשלת קואליציה וגוטוולד מונה לראש הממשלה.
ב-13 בפברואר 1948 פיטר שר הפנים ואצלב נוסק (שהיה חבר המפלגה הקומוניסטית) 8 קצינים בכירים ממשטרת צ'כוסלובקיה. הפיטורים גרמו לפרוץ משבר קואליציוני בממשלה. שרים מהמפלגה הלאומית הסוציאליסטית האשימו את שר הפנים בכך שהקצינים פוטרו על רקע פוליטי, מכיוון שלא היו תומכי המפלגה הקומוניסטית. הם דרשו מגוטוולד את פיטוריו של שר הפנים. כאשר תביעתם נדחתה, הגישו את התפטרותם לנשיא. תקוותם הייתה, שכל השרים שאינם חברי המפלגה הקומוניסטית יפעלו כמותם ויתפטרו, הממשלה תתפרק והנשיא יצטרך להכריז על פיזור הפרלמנט ועריכת בחירות חדשות.
אך, השרים מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית לא תמכו במהלך ולא התפטרו. כתוצאה מכך זכה גוטוולד לרוב בממשלה (14 מתוך 26 שרים). הוא פנה אל הנשיא וביקש מהנשיא לאשר את התפטרות השרים ואישור למנות שרים חדשים. בינתיים אירגנה המפלגה הקומוניסטית שביתות במפעלים והפגנות ברחבי המדינה כאות תמיכה בפעולות של גוטוולד. בסופו של דבר נאלץ הנשיא אדוארד בנש להיכנע ללחץ הקומוניסטים ולאשר את דרישותיו של גוטוולד. השרים המתפטרים הוחלפו בקומוניסטים.
במאי 1948 אישרה האספה הלאומית של צ'כוסלובקיה חוקה חדשה אשר התבססה על קווי יסוד מטעם המפלגה הקומוניסטית. הנשיא בנש סירב לחתום על החוקה החדשה והתפטר מתפקידו. מרגע זה הפך גוטוולד דה-פקטו לשליט צ'כוסלובקיה. ב-14 ביוני 1948 הוא נבחר רשמית לנשיא צ'כוסלובקיה.
גוטוולד היה סטליניסט ובשיטת הסלאמי יישם את עיקרי מדיניותו של סטלין בצ'כוסלובקיה. הוא הלאים את כל מפעלי התעשייה ואת כל החוות החקלאיות הפרטיות. הוא סילק ממוסדות השלטון את כל הלא-קומוניסטים. בהוראותיו הישירות של גוטוולד נאסרו גם פעילים בכירים במפלגה הקומוניסטית שהתנגדו לקו הסטליניסטי שהוביל. שניים מהם – רודולף סלנסקי וולדימיר קלימנטיס נידונו למוות והוצאו להורג. במהלך שנות שלטונו התפתח סביב גוטוולד פולחן אישיות בדומה לזה של סטלין בברית המועצות.
מותו והנצחת זכרו
קלמנט גוטוולד הלך לעולמו ב-1953, 5 ימים בלבד לאחר שהשתתף בהלווייתו של סטלין במוסקבה[1].
גופתו נחנטה והוצגה לציבור הרחב במאוזוליאום שנבנה לשם כך באחת השכונות של פראג.
מספר מקומות ואתרים נקראו על שמו:
- שמה של העיר ז'ילין במורביה הוחלף לגוטוולדוב
- ב-1976, הוחלף שמה של העיירה זמייב במחוז חרקוב שבברית המועצות (כיום באוקראינה) לגוטוולד.
- בבראטיסלבה נקראה על שמו הכיכר מרכזית בעיר.
- אחד הגשרים של פראג ותחנת הרכבת התחתית שצמודה אליו נקראו על שמו של גוטוולד.
כמו כן ב-1953 הונהג בצ'כוסלובקיה "עיטור קלמנט גוטוולד" ומוצב כעיטור הגבוה ביותר של המדינה.
בתחילת שנות ה-60 שינתה המפלגה הקומוניסטית את יחסה כלפי גוטוולד ופועלו. בעקבות כך הוצאה גופתו מהמאוזולאום, נשרפה והאפר נטמן באחד מבתי העלמין של פראג. עם זאת שמות של כל האתרים שנקראו על שמו של גוטוולד לא הוחלפו וזאת עד למהפכת הקטיפה ב-1989.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ קלמנט גוטוואלד, נשיא צ'.ס.ר. מת אחרי מחלה קצרה, על המשמר, 15 במרץ 1953