קוריאקסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קוריאקסקי
קוריאקסקי כפי שהוא נראה ממפרץ אווצ'ה
קוריאקסקי כפי שהוא נראה ממפרץ אווצ'ה
מידע כללי
סוג הר הר געש שכבתי פעיל
גובה 3,456 מטר
מיקום במחוז קמצ'טקה ברוסיה
רכס הרים קבוצת הרים הגעש אוויצ'נסקיה
מספר הר געש =1000-09[1]
התפרצות אחרונה 2009
מסלול ההעפלה הקל טיפוס מצוקים / טיפוס שלג בסיסי בין 4 ל-8 ימים מפטרופבלובסק
קואורדינטות 53°19′15″N 158°42′45″E / 53.320833°N 158.7125°E / 53.320833; 158.7125
הרי הגעש של קמצ'טקה

Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
הר קוריאקסקי כפי שהוא נראה מהר אווצ'ינסקי הסמוך
הר קוריאקסקי כפי שהוא נראה מהר אווצ'ינסקי הסמוך
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1996, לפי קריטריונים 7, 8, 9, 10

קוריאקסקי (מוכר גם כקוריאקסקיה סופקה - ברוסית: Коря́кская со́пка) הוא הר געש שכבתי פעיל השוכן במחוז קמצ'טקה ברוסיה, צפונית-מערבית לפטרופבלובסק-קמצ'טסקי עיר הבירה של המחוז. הר הגעש קוריאקסקי והר הגעש אווצ'ינסקי הסמוך הוכרזו יחד כאחד מהרי הגעש של העשור ("Decade Volcanoes"), ולכן כראויים למחקר מיוחד בשל היסטוריית ההתפרצויות געשיות שלהם וקרבתם למרכז האוכלוסין של פטרופבלובסק-קמצ'טסקי.

תיאור

קוריאקסקי הוא הר געש חרוטי גבוה הנחשב אחד מהרי הגעש היפים ביותר בחצי האי קמצ'טקה. שיפוע החרוט בתחתיתו הוא 20° והוא גדל ל-35°-30° בחלקו העליון. פסגת ההר שוכנת בגובה של 3,456 מטרים מעל פני הים, והוא בולט כ-2,300 מטרים מהרמה שמצפונו ו-3,300 מהמישור שלדרומו. מדרונות ההר חרוצים בערוצים עמוקים, ועל המדרון המזרחי של ההר יש שני קרחונים שגודלם קילומטר אחד ו-4.2 קילומטרים.

בחלק המערבי של הפסגת יש לוע געשי בקוטר 180–200 מטרים ובעומק של 20–30 מטרים. הלוע נפרץ בצדו הדרומי שממנו יש קילוח לבה קצר. פומרולות פועלות במדרון הצפון-מערבי בגובה של 3,000 מטרים וכן מתוך הלוע המכוסה בקרחון.[2]

היסטוריה גאולוגית

הר הגעש קוריאקסקי הוא חלק מטבעת האש, אזור המקיף את האוקיינוס השקט וכולל כמה מהרי הגעש הפעילים ביותר על פני כדור הארץ, בנקודה שבה עובר הלוח הפסיפי הפחתה מתחת ללוח האירואסייתי בקצב של 80 מ"מ לשנה. טריז של חומר ממעטפת כדור הארץ השוכן בין הלוח הפסיפי המופחת לבין הלוח האירואסייתי שמעליו הוא המקור לגעשיות הפעילה לאורך כל חצי האי קמצ'טקה.

מחקר גאולוגי גילה שהיו שלוש התפרצויות גדולות, שלוש ההתפרצויות התבטאו בעיקר בקילוחי לבה נרחבים. להארים שמקורם בקילוחי לבה מההתפרצות האחרונה הגיעו עד למפרץ אווצ'ה.[1]

התפרצויות אחרונות

קוריאסקי התפרץ פעם ראשונה בתקופה המודרנית ב-1890. ההתפרצות התבטאה בפליטה של לבה מסדקים שנפערו במדרון הדרום-מערבי של ההר ובהתפרצויות פריאטיות. חמש שנים אחר-כך היו דיווחים שוב על התפרצות, אך בדיקות מאוחרות יותר הראו שלא התחוללה התפרצות, ומה שנחשד בתחילה כעמוד התפרצות היה קיטור שנוצר מפעילות נמרצת של פומרלות.

התפרצות מתפוצצת קצרה התחולה ב-1926, ואחריה ההר היה רדום עד דצמבר 1956. ההתפרצות של 1956 הייתה עזה יותר מקודמותיה כשמדד ההתפרצות הגעשית שלה היה 3, והיא חוללה זרמים פירוקלסטיים ולהארים. ההתפרצות נמשכה עד יוני 1957.

ב-9 דצמבר 2008 התפרץ קוריאקסקי תוך יצירת עמוד אפר בגובה 6,000 מטרים, ההתפרצות הגדולה הראשונה ב-3,500 שנים.[3]

לאור ההיסטוריה הגעשית של ההר והקרבה לאוכלוסייה בת קרוב ל-200,000 תושבים המתגוררים בעיר הסמוכה פטרופבלובסק-קמצ'טסקי, הוא הוכרז יחד עם הר הגעש הסמוך אווצ'ינסקי על ידי האגודה הבינלאומית לוולקנולוגיה ולכימיה של פנים כדור הארץ (International Association of Volcanology and Chemistry of the Earth's Interior ) ב-1991 כאחד מ-16 הרי הגעש של העשור ("Decade Volcanoes"), ולכן כראוי למחקר מיוחד כחלק מ"העשור הבינלאומי להפחתת אסונות הטבע" של האו"ם.[4]

ב-1996 הכריז ארגון אונסק"ו על קוריאקסקי יחד עם הרי געש נוספים כאתר מורשת עולמית בשם הרי הגעש של קמצ'טקה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוריאקסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0