אווצ'ינסקי
 | |
| אווצ'ינסקי כפי שהוא נראה ממחנה הבסיס | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש שכבתי פעיל |
| גובה | 2,741 מטר |
| מיקום | במחוז קמצ'טקה ברוסיה |
| מספר הר געש | =1000-10[1] |
| התפרצות אחרונה | 2001 |
| מסלול ההעפלה הקל | טיפוס מצוקים / טיפוס שלג בסיסי |
| קואורדינטות | 53°15′18″N 158°49′48″E / 53.255°N 158.83°E |
 | |
| הר אווצ'ינסקי | |
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1996, לפי קריטריונים 7, 8, 9, 10 | |
אווצ'ינסקי (מוכר גם כאווצ'ה או הר געש אווצ'ה או אווצ'ינסקיה סופקה ברוסית: Авачинская сопка, Авача) הוא הר געש שכבתי פעיל מטיפוס סומה-וזוב השוכן במחוז קמצ'טקה ברוסיה, כ-25 קילומטרים צפונית-מזרחית לפטרופבלובסק-קמצ'טסקי, עיר הבירה של המחוז. פסגת ההר שוכנת בגובה של 2,741 מטרים מעל פני הים. הר הגעש אווצ'ינסקי הוכרז, יחד עם הר הגעש קוריאקסקי הסמוך, כאחד מהרי הגעש של העשור ("Decade Volcanoes"), הראויים למחקר מיוחד בשל היסטורית ההתפרצויות געשיות שלהם וקרבתם לאזורים מאוכלסים.
ההתפרצות האחרונה של אווצ'ינסקי התרחשה ב-2001. הייתה זו התפרצות קטנה ביחס להתפרצות הגדולה של 1945, שעוצמתה הייתה 4 במדד ההתפרצות הגעשית.
היסטוריה גאולוגית
הר הגעש אווצ'ינסקי הוא חלק מטבעת האש, אזור המקיף את האוקיינוס השקט וכולל כמה מהרי הגעש הפעילים ביותר על פני כדור הארץ, בנקודה שבה עובר הלוח הפסיפי הפחתה מתחת ללוח האירואסייתי בקצב של 80 מ"מ לשנה. טריז של חומר ממעטפת כדור הארץ, השוכן בין הלוח הפסיפי המופחת לבין הלוח האירואסייתי שמעליו, הוא המקור לגעשיות הפעילה לאורך כל חצי האי קמצ'טקה.
אווצ'ינסקי הוא אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר בחצי האי קמצ'טקה. בהתפרצויות הראשונות הייתה המאגמה שנפלטה אנדזיטית ואחר-כך בזלתית. להר יש קלדרה דמוית פרסת סוס, שהתמוטטה לפני אלפי שנים במקביל למפולת סלעים גדולה שכיסתה שטח של 500 קמ"ר דרומית להר הגעש, כולל שטחים שכיום הם מתחת לעיר פטרופבלובסק-קמצ'טסקי. הבנייה מחדש של לוע אווצ'י, החרוט הגעשי בתוך הקלדרה, התרחשה במהלך שני שלבי התפרצות עיקריים שארעו לאחר מכן. להר צמוד מדרום-מזרח חרוט טפיל המכונה הר קוזלסקי, שיש לו לוע גדול שבו יש פרצה מצפון מזרח.[1]
תיאור היסטורי של התפרצות אווצ'ינסקי
בספר "יומן המסע האחרון של קפטן קוק" (Journal of Captain Cook's Last Voyage) תיאר ג'ון לדיארד (John Ledyard; 1789-1751), אמריקני שהשתתף במסע האחרון של קפטן קוק את התפרצות אווצ'ינסקי ב-15 ביוני 1779. לדיארד מתייחס בספרו להרי הגעש קוריאקסקי ואווצ'ינסקי בשמות פיטר ופול.
ב-15 הוא המשיך להיות שקט עד הצהריים כאשר הוא כוסה עננים ונהיה שחור מאוד ואפל: שני ההרים פיטר ופול כוסו באטמוספירה כמחצית המרחק מפסגתם, בשעה שתיים חשנו ברעידת אדמה קלה, ושמענו קול רעם חלול באוויר, והאטמוספירה המשיכה להתעבות, נהיה אפל כמעט כמו בלילה, ופני המרום נראו פראיות מאוד:... בין שלוש לארבע התפוצץ ההר פול תוך זעזוע עמוק שטלטל הכול מסביבנו. קול הנפץ שנלווה להתפוצצות היה חזק מאוד בתחילה, אבל נחלש בהדרגה עד שנרגע ונשמע כמו רעם הרוטן במרחקים.
— The Last Voyage of Captain Cook: The Collected Writings of John Ledyard, National Geographic Society, מסת"ב 0-7922-9347-9, page=115
התפרצויות אחרונות
קיימות עדויות כתובות ל-16 התפרצויות של אווצ'ינסקי מאז 1737. רובן היו התפרצויות מתפוצצות וזרמים פירוקלסטיים ולהארים שמקורם בהן נטו לזרום בכיוון דרום-מערב, בנקודה בה קיימת הפרצה בקלדרה. ההתפרצות הגדולה האחרונה הייתה ב-1945 ומדד ההתפרצות הגעשית שלה היה 4. בהתפרצות נפלטה מאגמה בנפח של רבע קילומטר מעוקב ונוצר לוע בעל קירות תלולים שגובהו 330 מטרים ועומקו 260 מטרים. מאז היו התפרצויות קטנות ב-1991 וב-2001.
הר הגעש ממשיך להיות מקור לרעידות אדמה תדירות ופומרולות רבות פעילות בסמוך לפסגה. טמפרטורת הגזים הפלטים מפומרולות אלו עולה על 400°C. לאור ההיסטוריה הגעשית של ההר והקרבה לאוכלוסייה בת קרוב ל-200,000 תושבים המתגוררים בעיר הסמוכה פטרופבלובסק-קמצ'טסקי, הוא הוכרז יחד עם הר הגעש הסמוך קוריאקסקי על ידי האגודה הבינלאומית לוולקנולוגיה ולכימיה של פנים כדור הארץ (International Association of Volcanology and Chemistry of the Earth's Interior ) ב-1991 כאחד מ-16 הרי הגעש של העשור ("Decade Volcanoes"), הראוי למחקר מיוחד כחלק מ"העשור הבינלאומי להפחתת אסונות הטבע" של האו"ם.[2]
ב-1996 הכריז ארגון אונסק"ו על אווצ'ינסקי יחד עם הרי געש נוספים כאתר מורשת עולמית בשם הרי הגעש של קמצ'טקה
קישורים חיצוניים
- תמונות והסברים על הר הגעש אווצ'ינסקי מתוך אתר Global Volcanism Program
- VolcanoWorld information
- Avachinsky – מידע ותמונות
- Avachinsky Volcano - John Seach
הערות שוליים
