קונסטאנטין קאראדז'ה
| קובץ:Karadja.jpg | |
| לידה |
24 בנובמבר 1889 האג, הולנד |
|---|---|
| פטירה |
28 בדצמבר 1950 (בגיל 61) רומניה |
| מקום מגורים |
רומניה |
| ידוע בשל | חסיד אומות העולם |
| השכלה | אוניברסיטת פרמלינגהם |
| מקצוע | דיפלומט, עורך דין |
| תפקיד | קונסול דיפלומטי |
| בת זוג | Princess Marcela Elena Caradja |
קונסטאנטין קאראדז'ה (ברומנית: Constantin Jean Lars Anthony Démétrius Karadja; 24 בנובמבר 1889 - 28 בדצמבר 1950), היה דיפלומט רומני, עורך דין, ביבליוגרף, ביבליופיל וחבר כבוד של האקדמיה הרומנית. היה חסיד אומות העולם, שהציל במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה כ-52,000 יהודים מגרמניה ומרומניה מרצח בידי הנאצים.
קורות החיים
קאראדז'ה נולד בשנת 1889 לאב יווני ואם שוודית בהאג, במהלך כהונתו של אביו כשגריר האימפריה העות'מאנית בהולנד. הוא היה בנם של הנסיך ז'אן קאראדז'ה פאשה (1835–1894), ושל מארי לואיז סמית' משוודיה, הידועה גם בשם הנסיכה מרי קאראדז'ה (1868–1943).
קאראדז'ה למד משפטים באוניברסיטת פרמלינגהם ובלונדון. הוא ידע לדבר בשפות: אנגלית, שוודית, רומנית, גרמנית, צרפתית, דנית ונורווגית, כמו גם לטינית ויוונית.
בשנת 1916 נישא לדודניתו, הנסיכה מרסלה (Princess Marcela Elena Caradja), ובני הזוג החליטו להתיישב ברומניה.
קאראדז'ה התאזרח ברומניה, והצטרף לשירות הדיפלומטי הרומני ב-1920. הוא ייצג את רומניה במשימות שונות, בין היתר כיהן כקונסול בבודפשט (1921-1922), כקונסול כללי בסטוקהולם (1928-1930) וכשליח לברלין (1932-1941). עם התמחות נוספת בכלכלה, הוא עבד גם כעו"ד במשרד האוצר הרומני, והשתתף בשנת-1927 כראש המשלחת הרומנית בוועידה הכלכלית הבינלאומית בז'נבה. בין היתר, הוא חיבר מדריך דיפלומטי וקונסולרי.
כיון שקאראדז'ה היה ביבליופיל ואספן נלהב, הוא הקים את אחד האוספים החשובים ביותר של ספרים ישנים ונדירים בדרום-מזרח אירופה, שבימינו נמצאים בספרייה הלאומית ובאקדמיה הרומנית בבוקרשט. בזמן ששימש קונסול כללי בברלין ובמקביל לפעולותיו הדיפלומטיות, המשיך קאראדז'ה את מחקרו בעניין האינקונבולה ופרסם יצירות חשובות על ההיסטוריה העתיקה של רומניה.
בעקבות פעילותו המרשימה של קאראדז'ה כביבליוגרף וכחוקר, הוא התקבל כחבר כבוד באקדמיה הרומנית ב-3 ביוני 1946. מכתב המלצתו נחתם בין היתר על ידי שמונה עשר אקדמאים רומנים נכבדים באותה התקופה. כעבור שנתיים, הוא גורש מן האקדמיה על ידי המשטר הקומוניסטי, אך לאחר המהפכה הרומנית של 1989, הוחזרו כתביו של קאראדז'ה אל חיק האקדמיה.
פעילותו כדיפלומט בתקופת השואה
בשנת 1940, הוציא המשטר הנאצי צו שהורה על איסור הנפקה וחידוש דרכונים ליהודים ובכך מנעו למעשה תנועה חפשית של יהודים ברחבי אירופה. באופן זה, גם מיהודי רומניה נשללה האפשרות לחזור לארץ מולדתם[1][2].
הדעה הרווחת ברומניה הייתה כי יש לשמור על היהודים הרומנים הנמצאים בגבולות רומניה, אך אין לעודד אותם לחזור לגבולותיה. כתוצאה מדעה זו, נשלחו יהודים רומנים רבים, למחנות ריכוז ברחבי אירופה. קאראדז'ה, שם לב כי היחס ליהודי רומניה שונה מיחסה של הונגריה ליהודיה, שם הגן המשטר על היהודים מנחת זרועם הישיר של הנאצים. קאראדז'ה ביקש שמדיניות דומה לזו ההונגרית תחול גם ברומניה.
בשנת 1941, הורו הנאצים על סימון כל דרכון של יהודי, במילה "יהודי". קאראדז'ה התנגד בתוקף לצו והורה לסמן את יהדותם של אזרחי רומניה בסימן מוסכם על כל הרשויות ברומניה, אך שלא יהיה ניתן לגילוי בידי רשויות זרות, על מנת להבטיח ביטחון ליהודים המקומיים. העיקרון אשר הנחה את קאראדז'ה הוא שיש לתת הגנה לכל הרומנים ללא כל הבדלי דת או גזע.
בשנים 1942–1943 נערכו ברחבי אירופה מעצרים של יהודים רק מפאת יהדותם. מרבית היהודים העצורים, נשלחו לגטאות, למחנות הריכוז ולמחנות השמדה באופן מידי. ההנהגה הרומנית, הסכימה כי יש לאפשר ליהודים הרומנים לחזור לרומניה, אך זאת בתנאי שעם חזרתם יישלחו לחבל טרנסניסטריה. תנאי נוסף לקבלתם היה כי היהודים החוזרים, לא יקבלו את רכושם בחזרה.
כתגובה לצווי הנאצים ולשלטונות הרומנים, פרסם קאראדז'ה בשם רומניה, רשימה של אמרות המופנות כלפי היהודים ברומניה, שכללה למשל את האמרות הבאות[3]:
- ההנהגה הרומנית תמשיך לנסות לפתור את הבעיה היהודית באופן מהיר ככל האפשר, שלא יפגע ביהודים. אם הבעיה לא תיפתר, היא תמשיך להיות מלומדת ברחבי רומניה עד אשר תיפתר.
- רומניה תהווה מקלט זמני למיעוטים נרדפים, שיחפצו במדינה שומרת.
- הרומנים לא מעלימים עין מהתהליך שקורה באירופה. הם רואים את אובדן השפיות והזכויות של יהודי אירופה, ובעיניהם הדבר ההגיוני ביותר לעשות הוא להחזיר אותם לביתם.
- היהודים הוכרחו לעזוב את ביתם ברומניה, ועל כן אם יחזרו, רומניה תשמח לקלוט אותם ולתת להם יחס הוגן ומתאים.
- רומניה מבינה שהיהודים זקוקים למדינה ריבונית, רחוקה ככל האפשר מאירופה, בה הם יוכלו לקיים חיים משותפים וחופשיים.
- רומניה תשתף פעולה עם הקמת מדינה יהודית ותעזור בהקמתה.
בעקבות פרסום רשימה זו, הודח קאראדז'ה מתפקידו, מאחר שהדברים שכתב סתרו באופן מוחלט את עמדת ההנהגה הרומנית, ואף העמידו את המדינה בסכנה מול השלטון הנאצי.
קונסטאנטין קאראדז'ה היה איש חזק ועקשן שלא היה מוכן לוותר על דעותיו. הוא ביסס את כל טיעוניו על עקרונות זכויות האדם ועל החוקה הבינלאומית. הוא תמיד היה בסכנת פיטורין מפני שתמיד הביע את דעתו מול משטר דיקטטורי, ואף חייו היו בסכנה מפני שנלחם על זכויות היהודים- ולכן הוא נמצא זכאי לתואר חסיד אומות העולם.
הכרה והנצחה
ב-15 בספטמבר 2005 קיבל קונסטאנטין קאראדז'ה את אות "חסיד אומות העולם" מ"יד ושם" שבירושלים[4][5]. את האות, קיבל בטקס בשגרירות ישראל בברלין ובנוכחות שגריר רומניה. מאמציו הדיפלומטיים הוצגו בפירוט רב על סמך מכתבים, תזכירים, ודיווחים ששלח לממונים עליו. באמצעים אלו, הציל קאראדז'ה כ-52,000 גברים, נשים וילדים יהודים, מגירוש ומהשמדה מחלקים של אירופה שנשלטו בידי הנאצים, בעיקר מגרמניה, מצרפת, מהונגריה, מיוון ומאיטליה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- PRINCE CONSTANTIN KARADJA (1906-08)
- קונסטאנטין קאראדז'ה, באתר "יד ושם" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Paldiel, Mordehay. "DIPLOMAT HEROES OF THE HOLOCAUST". USA: Ktav Pub & Distributors Inc, 2007. 18-21
- ^ Ioanid, Rade. "THE HOLOCAUST IN ROMANIA". USA: Ivan R. Dee, 2008. 259-270
- ^ Ioanid, Rade. "THE HOLOCAUST IN ROMANIA". USA: Ivan R. Dee, 2008. 268-270
- ^ Rocker, Simon. "Honour for hero who saved 52,000". England: JEWISH CHRONICLE, 2009. 8
- ^ תעודת כבוד- מתוך תיק חסיד אומות העולם, יד ושם.
