קו נייעס

קו נַייעס (נהגה "נַיֶיס"; יידיש: חדשות) הוא קו מידע קולי טלפוני, המבוסס על מערכת מענה קולי, המשמש כערוץ חדשות במגזר החרדי.

קווי נייעס החלו להופיע בתחילת המאה ה-21 . הם נועדו לציבור החרדי שאינו צורך טלוויזיה, ובחלקו הגדול גם לא רדיו ואתרי חדשות באינטרנט, ומאפשרים למאזינים לקבל מידע עדכני שאינו כפוף לתקשורת החרדית הממוסדת (בעיקר עיתונות כתובה כמו "יתד נאמן" או "המודיע" ו"המבשר", שעליה ישנה שליטה וצנזורה מצד מנהיגי הציבור החרדי). כמו כן, הקווים מביאים את חדשות היום לקהילות החרדיות בערי הפריפריה, בהן אין קליטה לערוצי הרדיו החרדי. קווים אלה מתעדכנים בתדירות גבוהה לאורך היום, בין השעות 7 בבוקר ל-12 בלילה, וכוללים מבזקי חדשות קצרים, ראיונות אקטואליים עם אישי ציבור ופרשנים ומהדורת חדשות מרכזית המשודרת בחצות לילה. הקווים זוכים לרייטינג גבוה בקרב הציבור החרדי, בעיקר בקרב מאזינים צעירים.

היסטוריה

קו הנייעס הראשון שהוקם במגזר הוא 'הקול החרדי' של האחים יעקב ויום טוב ביכלר. הקו הוקם בראשית שנות ה-2000, כתוצאה מסגירת שידורי הרדיו הפיראטיים. ביכלר שעבד בערוץ 7 שנסגר, חיפש למצוא דרך להביא חדשות לציבור והגה את הרעיון של קו חדשות בטלפון. הקו התחיל כקו מידע על אירועים ושמחות בחצרות הרבנים, לצד דיווחים על אירועים טראגים והלוויות. עלות האזנה לקו עמדה על כחצי שקל לדקת שיחה, מה שהביא לפתיחת קוי נייעס מתחרים, בהם עלות האזנה לדקת שיחה הייתה זולה יותר. הקו המתחרה הבולט הוא 'קול הציבור' שהוקם על ידי אנשי העסקים אבי קניג, דודי ברנשטיין ויענקי קצבורג. בהמשך התפצלו חלק מאנשי הקו ופתחו את 'מוקד הציבור'.

עם תחילת תקופת דמי הקישוריות לדקות שיחה, נפתחו קווי ניעס רבים, בשל פוטנציאל הרווח הגלום בקו, לצד העלויות התפעול הזולות של מערכת החדשות הטלפונית, שאינה דורשת מצבת כוח אדם רחבה. בקווים: הקו החרדי, מקור החדשות, הקו החדש, הנייעס החרדי, הסקופ החרדי, חדשות 24, הכל בקול, שהיה בבעלותו של העיתונאי יעקב אייכלר ועוד.

ההתנגדות לקווי הנייעס

טלפון כשר ממכשיר כזה אין גישה לרוב קווי הנייעס.

רבים בציבור החרדי כמו גם הרבנים לא רואים בעין יפה את פעילות קווי הנייעס, משום שחלק מהתכנים שבהם אינם הולמים שכן קוים רבים משדרים גם שידורים חיים וחוזרים מתוכניות רדיו וטלוויזיה שאינם מותאמים לציבור החרדי, כמו כן רבים מתמכרים להם וכך נגרם ביטול תורה. כתוצאה מכך, פרסמו מועצות גדולי התורה מכתב האוסר להאזין ולסייע לקווים אלו. במהלך השנים פורסמו מכתבים דומים מרבנים נוספים

בעקבות כך, מתנהל מאבק בין ועדת הרבנים לענייני תקשורת לבין מפעילי קווי הנייעס. בכל פעם שנציגי ועדת הרבנים מאתרים מספר חדש של קו נייעס, הם מורים לחברות התקשורת לחסום את האפשרות להתקשר למספרי הטלפון של קווים אלו מטלפונים כשרים, בהם משתמש חלק מהציבור החרדי. בתגובה, מחליפים המפעילים את מספרי הגישה לקווי המידע למספרים שטרם נחסמו על ידי ועדת הרבנים. בתגובה, מפעילה ועדת הרבנים לענייני תקשורת קו "מלשינון" שבו אפשר לדווח על מספרי תוכן הראויים לחסימה, ואילו המפעילים מצאו דרך לפרסם את המספרים על ידי "צינתוק" למאזינים הקבועים, וכך יכולים להחליף את המספר כמעט מדי יום, כמו כן מפעילים קווים רבים אפשרות של 'מספר אישי' בה מקבל כל מתקשר מספר גישה המוקצה לכל כמה מאזינים בנפרד, כך שרק הם יוכלו להתקשר דרך מספר זה, (המתקשרים דרך זיהוי אחר או חסוי למספר ישמעו 'המספר איננו מחובר' וכדומה.) בכך נמנעת האפשרות לגלות את מספרי הגישה בדרכים המקובלות.

מלבד הליקויים הרוחניים, רבנים ואישי ציבור במגזר יצאו נגד תופעת הצינתוקים, במסגרתה מחייגים קווי הנייעס בצורה אוטומטית לאלפי מספרי טלפונים ומנתקים, כך שמקבלי השיחה חוזרים לשיחה שלא נענתה וכך הם מרוויחים דקות האזנה. ח"כ אורי מקלב אף יזם הצעת חוק האוסרת לצנתק ללא אישור מפורש של הלקוח. "אלה שרלטנים אשר מבקשים לנצל את מצוקת האזרח, אנחנו מבקשים לעצור את התופעה הזו", נימק מקלב את הצעת החוק.

קיימים מספר קוים נקיים שאושרו על ידי ועדת הרבנים לענייני תקשורת, הידועים שבהם הם 'מידע לכל', 'קו המידע' (שבתחילת דרכו היה 'קו המידע למאבק בנגיף הקורונה') ו'פרימיום'. בקוים אלו משודרים עיקרי החדשות כמה פעמים ביום ובחלקם אף משודים כותרות היומונים החרדים.

מודל כלכלי

קווי הנייעס הראשונים פעלו בקידומת 1900, כשעלות דקת שיחה לקווים אלו יקרה משמעותית. בהמשך התפתח הדור חדש של קווי נייעס שפעל עד לשנת 2015 במתכונת של מספרי טלפון ניידים, שתעריף הגישה אליהם הוא תעריף רגיל לדקת שיחה. בעלי הקווים הרוויחו מדמי הקישורית. בגין כל שיחה נכנסת לכל קו טלפון שאינו באותה רשת תקשורת משלם המפעיל ממנו יוצאת השיחה למפעיל היעד דמי קישור גומלין (קש"ג), בגין השימוש ברשת התקשורת של מפעיל היעד. מפעילי הקווים חתומים בהסכמי חלוקת הכנסות עם רשתות התקשורת השונות לחלוקת ההכנסות המגיעות לחברות בגין דמי קישור הגומלין. מכיון שתפוצת הקווים גבוהה, מספיקה חלוקת הכנסות אלה לתפעול הסדיר של הקווים.

בשנת 2015, ביצע משרד התקשורת שינויים ברישיונות מפעילי הרט"ן כך שמתאריך 01/08/15 הוחל איסור על הפעלת מערכות תוכן (IVR) במספרים ניידים. קווי הנייעס ניסו להילחם בתופעה וחלקם אף פתחו במאבק נגד משרד התקשורת, תחת הכותרת 'משרד התקשורת נגד התורה והחרדים'. במסגרת המאבק אף הוגשה עתירה לבג"ץ, אך היא נמשכה לבסוף.

בעקבות המדיניות החדשה, שצמצמה את פוטנציאל הרווח הגלום בהפעלת הקווים, נסגרו מרבית הקווים. חלקם עברו חזרה לקידומת 1900, וחלקם המשיכו לפעול כמעט במתכונת הקודמת במספרים נייחים.

ביוני 2023 פרסם משרד התקשורת כי יפחית את דמי הקש"ג בשלוש פעימות, שהאחרונה שבהן תתבצע לאחר כשלוש שנים, אז יבתטלו דמי הקש"ג לגמרי.

מהדורת חצות

השעות הפופולריות ביותר בהאזנה לקווי הנייעס הם בשעות הערב, כאשר שיאי האזנה נרשמים בין השעות 22:00 בלילה ל-02:00 לפנות בוקר^{[דרוש מקור]}. הסיבה: בחורי הישיבות והאברכים מסיימים את לימודיהם בישיבות ובכוללים ומתפנים להאזין לחדשות היום שהיה. בשל כך, משדרים הקווים 'מהדורת חצות', הנחשבת למהדורה המרכזית של קווי הנייעס. במסגרת המהדורה משודרים ראיונות עם אישי ונבחרי ציבור ופינות פרשנות של עיתונאים בולטים במגזר, בהתאם להתרחשויות האקטואליות. הראיונות מוקלטים מראש בשעות הערב המוקדמות ומשודרים כאמור בשעה 24:00.

קווים מפלגתיים

המפלגות החרדיות מחזיקות קווי נייעס משלהם, בהם מובאים אייטמים מפלגתיים וראיונות עם חברי המפלגה. דגל התורה מפעילה את קו 'מניפי הדגל' וקו דגלנו. ש"ס מחזיקה את קו 'קול סיני', קו 'נאמני מרן' וקו 'דרך המלך'. מפלגת בני תורה (עץ) מתפעלת את קו 'במערכה', ותנועת יחד (בראשות אלי ישי) מתפעלת את קו 'מורשת מרן'. בנוסף, קיימים קווים המזוהים עם רבנים ספציפיים, כאשר האייטמים המשודרים בקו מאדירים את אותם רבנים ומעלים את פועלם על נס. כך קו 'מרכז החדשות' מדגיש את הנהגתו של הרב חיים קניבסקי, ומנגד, 'הקו החרדי' מבליט את פעילותו של הרב גרשון אדלשטיין. באופן דומה, המתיחות הפנימית ב'עדה החרדית' הביאה להקמתם של שני קווים ביידיש - "קול חברי העדה החרדית" המייצג את נאמני הגאב"ד הרב יצחק טוביה וייס ו"נאמני העדה" של אנשי הראב"ד הרב משה שטרנבוך.

קווי מידע וקהילות

לצד קווי החדשות קיימים מאות קווי מידע קהילתיים של חצרות רבנים או חסידויות, וכן קווים המיועדים לנושא מסוים, כדוגמת "קו ההגנה" העוסק בהתנגדות ל'גזירת הגיוס', ו"קו ברסלב" העוסק במאבק נגד אליעזר ברלנד. בנוסף, פועלים קווים תורניים רבים, בהם מועברים שיעורי תורה, של רבנים מסוימים או שיעורים מישיבות, כוללים ומוסדות. קווי טלפון המיועדים להאזנה לתכנים. המצויים בציבור החרדי שאינם משתמשים באינטרנט. קווי מידע או קוים פוליטיים.

שדרנים בולטים

איש התקשורת מני גירא-שוורץ, היה אחד השדרנים הבולטים בשוק קווי הנייעס, לצד יועץ התקשורת יענקי ביכלר וותיקי השדרנים נתן משי ויענקי קצבורג. בנוסף, עיתונאים ואנשי תקשורת חרדים רבים במגזר החרדי החלו את דרכם בקווי הנייעס או לקחו חלק משמעותי בתופעה. בעיתונאים: מנדי גרוזמן, יקי אדמקר, משה ויסברג, ישראל אהרון קלצקין, איציק אוחנה, ישראל כהן, עקיבא ווייס, אבי רבינא, איציק דבידוביץ, ידידיה חסון, חיים גרידיינגר, צביקה גרוניך, רפי פרלשטיין, נחמן טובול, ישי כהן, ציקי פרנקל, יום טוב ביכלר, דב אייכלר, שמעון ליברטי, אהרון קליגר, שמחה ברנשטיין, דודי ברנשטיין, בני מחלב, ישכר זלמנוביץ, אהרון נוראני, אבי גדלוביץ, חיים פרידלנדר, חיים ווייס ועוד.

ראו גם

• המאבק בשבועונים החרדיים בישראל
• קול הלשון

קישורים חיצוניים

• עוז רוזנברג, צמאים לאקטואליה: "קווי הנייעס" כובשים את המגזר החרדי, באתר nrg‏, 15 ביוני 2011
• יקי אדמקר‏, רבנים נגד "קווי הנייעס": בזבוז כסף וביטול תורה, באתר וואלה!‏, 22 בינואר 2014
• חיים אבני, ‏תופעה מטרידה: קווי הנייעס "מצנתקים" באמצע הלילה, באתר כיכר השבת, 23 באוגוסט 2014
• רועי צ'יקי ארד, קווי נייעס", ספקי החדשות והרכילות של המגזר החרדי, נלחמים על חייהם, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2015

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23440100קו נייעס