צינתוק
צִנְתּוּק או צִלְתּוּק[1] (הלחם של "צלצול–ניתוק") הוא מושג עממי המתאר התקשרות טלפונית קצרה שלא על מנת להתחיל שיחה אלא לשם העברת נתון מספרי או כדי לפתות את מקבל הצינתוק להשיב שיחה למספר הטלפון ממנו הגיע הצינתוק.
לרוב מבוצע הצינתוק על ידי מערכת ממוחשבת, ומשמש לשליחה אוטומטית של נתון מספרי (בדרך כלל מספר טלפון) באמצעות זיהוי השיחה או לשם תזכורת. השימוש בצינתוק כדי לשלוח מספר או התראה נפוץ במגזר החרדי, שבו רבים המשתמשים בטלפון כשר, שאינו מאפשר תקשורת נוספת מלבד שיחה.
טכניקה
מבחינה טכנית, בכל שיחת טלפון יכול הצד היוזם לקבוע איזה מספר יראה מקבל השיחה על צג מכשירו כזיהוי המתקשר. אלא שחברות התקשורת משדרות בדרך כלל את מספר הטלפון האמיתי של יוזם השיחה. במקרים מסוימים מאפשרות החברות ללקוח לשדר כל זיהוי שירצה. בכך מתאפשר ליצור מערכת אוטומטית היוזמת שיחות טלפון רבות ממספרים שונים.
שימושים
במערכות וואטסאפ-פון משתמשים בצינתוק על מנת להודיע לחברי קבוצה על הודעה חדשה שקיימת בקו המידע שהוקצה לקבוצה. קווי נייעס משתמשים בצינתוקים על מנת לפרסם את המספרים החדשים של הקו. מערכות שונות משתמשות בצינתוק לשליחת קוד לאימות מספר הטלפון של הלקוח כדי לוודא שלא התקשר מזיהוי מזויף (אנ'), כמו כן ישנן מערכות המאפשרות חיפוש מספרי טלפון וקבלתם לצג המכשיר באמצעות צינתוק. בשנת 2018 פורסם על מנויים שקיבלו צינתוק ממספר בקידומת בינלאומית על מנת שישיבו שיחה למספר ויחויבו בסכומים גבוהים.[2]
ספאם
השימוש בצינתוקים לפרסומת וכדומה גרם לא פעם להטרדת משתמשים רבים[3] ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקפו סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) לפיו "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען." מקבל צינתוק בניגוד לחוק יוכל לפנות לבית משפט, ובסמכות בית המשפט לקבוע פיצויים של עד 1,000 ש"ח לכל צינתוק, ללא הוכחת נזק, וכן להטיל קנס נוסף על השולח.
בשנת 2011 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב תובענה ייצוגית נגד חברות שהתקשרו לטלפון הסלולרי וניתקו, במטרה שהנמען יחזור אליהן וישמע פרסומת. בדיון אמרה השופטת: "צינתוק זה פרסום בכפייה".[4]
בשנת 2018 אישרה הכנסת תיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים) האוסר לבצע שיחות צינתוק.[5] דברי ההסבר להצעת החוק נימקו את הצורך בתיקון זה:
- ”תופעה נוספת בתחום זה היא חיוג של המפרסם לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי וניתוק השיחה בטרם נענתה, כדי לגרום לנמען לחייג בחזרה את אותו המספר, כך שהמפרסם יוכל להשמיע לנמען את דבר הפרסומת או את המסר (תופעה הידועה כ"צנתוק"). עמדת משרד התקשורת היא כי נוסחו הנוכחי של החוק אוסר את פעולת הצנתוק, אולם כדי למנוע ספק, ובהתחשב בכך שהתופעה רווחת, מוצע לקבוע במפורש כי חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, בלא קבלת הסכמתו המפורשת של הנמען מראש ובכתב, יהיה אסור אף אם החיוג מופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג המספר שממנו בוצע החיוג לנמען מושמע לו דבר פרסומת.”[6]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ צִלתוּק באתר דורבנות; שירה הימן, אושרה הגשת תובענה ייצוגית בגין שיטת ה'צלתוק'/'צנתוק', פסקדין - אתר המשפט הישראלי, 5 באפריל 2011; פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב ת"א 1586/09, עמוד ראשון
- ^ זהירות, עוקץ לפניך: קיבלתם שיחה ממרוקו? אל תעזו לענות, באתר הידברות, 15 באפריל 2018
- ^ חיים אבני, תופעה מטרידה: קווי הנייעס "מצנתקים" באמצע הלילה, באתר כיכר השבת, 23 באוגוסט 2014
- ^ מירב קריסטל, אושרה תביעה ייצוגית: צינתוק זה ספאם, באתר ynet, 5 באפריל 2011
- ^ מורן רגב, אושר סופית: סוף ל"צינתוק" ולפרסומות המטרידות בסלולרי, באתר ynet, 22 במאי 2018
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 72), התשע"ח-2018, ס"ח 2719 מ-23 במאי 2018 - ^ הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 67) (הרחבת האיסור על שיגור דבר פרסומת), התשע"ז–2017, ה"ח הכנסת 731 מ-25 ביולי 2017
