משה קופל
 | |
| לידה | 1956 (גיל: 68 בערך) |
|---|---|
משה קוֹפֶּל (נולד ב-1956) הוא פרופסור אמריטוס למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, חוקר תלמוד ויושב ראש ומייסד פורום קהלת.
קורות חיים
קופל נולד ב-1956 בניו יורק למשפחה הקשורה לחסידות גור. למד לתואר ראשון בישיבה יוניברסיטי, ובמהלכו למד שנה בישיבת הר עציון. לאחר מכן למד באוניברסיטת ניו יורק. ב-1979, בגיל 23, קיבל תואר דוקטור למתמטיקה, בהנחייתו של פרופ' מרטין דייוויס. את שנת הפוסט-דוקטורט עשה במכון למחקר מתקדם בפרינסטון. עלה לישראל ב-1980 והצטרף כחבר במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן.[1] בשנת 2021 פרש והפך לפרופסור אמריטוס.[2]
מדעי המחשב
בתחום מדעי המחשב ידוע קופל בעיקר בזכות מחקריו בנושא ייחוס מחברים, תחום שאליו התוודע במהלך עבודתו כיועץ בחברה לענייני אחזור מידע. באמצעות אלגוריתם שפיתח יחד עם שלמה אנגלסון ארגמון וד"ר יהונתן שלר, הוא הראה כי ניתן להשתמש בניתוח סטטיסטי של השימוש במילים במסמך לקביעת מין, גיל, שפת האם וסוג אישיותו של המחבר.[3] האלגוריתם שיצר קופל זיהה כי נשים נוטות להשתמש יותר מגברים בכינויי גוף והבחנות רבות נוספות. הממצאים בנוגע למגדר עוררו גם ביקורת מצד חוגים פמיניסטיים שהתלוננו בין השאר על בינאריות הזיהוי של גברים ונשים.[4]
האלגוריתם של קופל שימש גם לבחינת האותנטיות של מכתבי הגניזה החרסונית שיוחסו לרב שניאור זלמן מלאדי ועוד מגדולי תנועת החסידות. תוצאות הבדיקה העלו שסגנון הכתיבה של המכתבים שיוחסו לרש"ז מלאדי דומה יותר לסגנונם של שאר מכתבי הגניזה מלכתבים אחרים של האדמו"ר הזקן, מה שמלמד לכאורה כי כלל מכתבי הגניזה נכתבו על ידי אדם אחד ולא על ידי מי שיוחסו אליהם.[5] במחקר שפרסם יחד עם פרופסור נתן נתניהו ודוד אומיד, הראה קופל כי בעזרת רשומות של משחקים ששיחקו שחמטאים בדרגת רב-אמן, ניתן לשדרג תוכנת שחמט נטולת ידע מוקדם עד לרמת משחק של רב-אמן, באמצעות אלגוריתמים גנטיים.[6]
לצד אברהם דיסקין פרסם סדרת מאמרים בהם ניתנו הגדרות פורמליות למושגים בסיסיים במדעי המדינה, כגון עוצמה פוליטית וייצוג מידתי.
מחקר התלמוד
קופל חיבר שני ספרים על מחקר התלמוד. ספרו הראשון "מטא-הלכה" יצא לאור באנגלית על ידי ג'ייסון ארונסון[7] והוא מראה כיצד שימוש בלוגיקה מתמטית מסייע להבין את תהליך הפורמליזציה של הלכות. הספר השני, "סדר קינים", הוא חיבור המציג פרשנות מתמטית למסכת קנים, מהמסכתות הקשות במשנה, יצא לאור בעברית בהוצאה עצמית.
ב-1989 ייסד יחד עם פרופסור עלי מרצבך את כתב העת "היגיון", במטרה "לעודד מחקרים בהגיון הרבני המופיע במקורות היהדות על מנת לפענח ולהבין את הטמון בתפיסות היהודיות המקוריות".[8] ב-2015 ייסד את דיקטה, מכון מחקר המספק כלים אוטומטיים לניתוח ועיבוד טקסטים רבניים ועבריים. כלים אלה כוללים ניקוד, פענוח ראשי תיבות, פיסוק, זיהוי מקורות, ועוד.
פעילות ציבורית
קופל לקח חלק בניסיון לכונן חוקה למדינת ישראל. הוא השתתף בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת השש עשרה, בראשות חבר הכנסת מיכאל איתן, וכתב את טיוטות העבודה של הוועדה, בכל הנוגע ליחסי דת ומדינה. לקראת כינונה של הכנסת השבע עשרה השתתף, כחבר המכון לאסטרטגיה ציונית, בצוות שניסח הצעת חוקה לישראל, שהוגשה לנשיא המדינה ולכנסת.[9] לאחר מכן היה שותף בכתיבת טיוטה נוספת של חוקה, יחד עם מיכאל איתן.
בינואר 2012 הקים את פורום קהלת והוא משמש כיושב הראש הפורום.[10][11] הפורום התפרסם כגוף שתרם לגיבושה של הרפורמה המשפטית.[12]
ביוני 2019 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות בגין פעילותו כיו"ר פורום קהלת. בנימוקי הפרס צוין במיוחד קידומו של חוק הלאום בידי הפורום,[13][14] אשר קופל כתב את טיוטתו הראשונה בשנת 2004.[15]
עמדותיו
קופל פרסם מספר מאמרים, שבהמשך הפכו לספר בשם "לחיות כמו יהודי",[16] בהם ניתח את תפיסות המוסר והקהילתיות של שמרן (המיוצג במאמרים בשם שמעון קרי: "שִׁימֶען" בהגייה יידישאית המסמלת את המסורת) לעומת תפיסת המוסר והקהילתיות הפרוגרסיבית (המיוצגת במאמרים כאישה בשם "היידי"). קופל מצביע, בין היתר, על שני הבדלים בסיסיים בין השקפתו של שמעון והשקפתה של היידי בכל הנוגע למוסר: ההבדל הראשון נוגע להיקף תחום המוסר, והשני נוגע לדרך בה המוסר מתפתח. בהתבסס על מחקרים של ריצ'רד שוודר (אנ') וג'ונתן היידט, מצביע קופל על כך שבעיני היידי המוסר מצטמצם להוגנות בלבד, ואילו בעיניו של שמעון יש שני יסודות נוספים של המוסר: הראשון – נאמנות למשפחה, לקהילה, לשבט ולאומה, והשני – ריסון תאוות. קופל מנמק באריכות מדוע לדעתו הוגנות בלבד לא יכולה לשמש בסיס לחברה יציבה.
לגבי התפתחות המוסר, טוען קופל, אצל שמעון מקור ההנחיה העיקרי הוא המסורת המשפחתית והקהילתית וכן המסורת של כלל שומרי המצוות. לעומת זאת אצל היידי מקור ההנחיה הראוי הוא "מומחים המכירים את המחקר העדכני בתחומים הנידונים". שמעון רואה בהיעדר גוף מוגדר שאחראי על הכרעה ואכיפה בתחום ההלכה היהודית תכונה חשובה של ההלכה אחרי חורבן הבית, המאפשרת התפתחות אורגנית מלמטה למעלה. לעומתו סבורה היידי ש"הדבר מלמד על חוסר רצינות". קופל משיב בשם שמעון כי גם שפות קיימות ומתפתחות שלא מכוח מוסד מכריע בעל סמכויות אכיפה. הוא מציב את ההלכה כנמצאת על הרצף בין "שפה" לבין "משפט" ומזהה הבדל משמעותי לגבי התפיסה האינטואיטיבית של ההלכה, בין מי שעבורו היא "שפת אם" לבין מי שעבורו היא "שפה שנייה".[17] קופל סבור כי הגישה של שמעון תחזיק מעמד הרבה אחרי שהגישה של היידי תגווע.
קופל תומך ברוב הסעיפים של הרפורמה המשפטית,[18][19] אך מתנגד לפסקת ההתגברות בנוסחה המוצע, ומכנה אותה "רעיון מטופש".[20] לדעתו, הממשלה מיהרה מידי בהעברת הרפורמה, באופן שגרם למחאה עממית ופגע בקידום המהפכה המשפטית.[21]
חיים אישיים
ב-1986 נישא לחנה, ולהם ארבעה ילדים. מתגורר באפרת[2] ומנהל אורח חיים דתי.[22]
קישורים חיצוניים
- משה קופל, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- משה קופל, באתר dblp(באנגלית)
- משה קופל, באתר אוניברסיטת בר-אילן(באנגלית)
- זאב גלילי, מי כתב את הזוהר הקדוש ומי כתב את מחזות שקספיר, באתר "היגיון בשיגעון", 22 בספטמבר 2009
- ימימה עברון, מי כותבת את הספרים של דיק פרנסיס, באתר הארץ, 1 באפריל 2004
- משה קופל, "על שטריימל, שפת הזכויות ועתיד החברה", השילוח 8, פברואר 2018
- ריאיון עם משה קופל על דת ומדינה בערוץ היוטיוב של פורום קהלת, 25 באוגוסט 2013. פורסם לראשונה במגזין Mosaic.
- על שטריימל, שפת הזכויות ועתיד החברה - פרופ' משה קופל על מאמרו בכתב העת השילוח, בערוץ היוטיוב של קרן תקווה.
- על משמר הכנסת, באתר ערוץ 7, 30 במאי 2019
צביקה קליין, "מחמיא לי שהשמאל מרגיש מאוים מאיתנו. זה אומר שאנחנו עושים משהו נכון", בעיתון מקור ראשון, 3 באוקטובר 2021
מדוע השמרנים מנצחים במלחמת הרעיונות? | פרופ' משה קופל ועו"ד תמיר דורטל |, סרטון בערוץ ""על המשמעות"", באתר יוטיוב (אורך: 59:56)
משה קופל, דף שער בספרייה הלאומית- רויטל חובל, יו"ר קהלת מצא דרך לעקוף את החוק – ומשך שכר של מיליונים, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 16 במאי 2023
הערות שוליים
- ^ יוני רוטנברג, על משמר הכנסת באתר ערוץ 7, 30.05.19
- ^ 2.0 2.1 צביקה קליין, "מחמיא לי שהשמאל מרגיש מאוים מאיתנו. זה אומר שאנחנו עושים משהו נכון", בעיתון מקור ראשון, 3 באוקטובר 2021
- ^ פרופ' משה קופל, באתר ynet, 1 בספטמבר 2004
- ^ ימימה עברון, מי כותבת את הספרים של דיק פרנסיס, באתר הארץ, 1 באפריל 2004
- ^ ישורון כרך כג, תש"ע,עמוד 501 והלאה כמה מאמרים בנושא ביניהם של קופל עצמו, ראו גם אבישי אלבוים, הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו?
- ^ מגזין "גליליאו", אבולוציה בשחור-לבן, באתר ynet, 10 ביולי 2008
- ^ עמוד הספר ב'גוגל ספרים'
- ^ עלי מרצבך ומשה קופל, פתח דבר, גיליון ראשון
- ^ חוקה ציונית לישראל, באתר המכון לאסטרטגיה ציונית
- ^ פרופ' משה קופל באתר פורום קהלת
- ^ דף הבית של פורום קהלת
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, "שמח ששר המשפטים התייעץ איתנו": האיש שמאחורי הרפורמה המשפטית מדבר, בעיתון מקור ראשון, 14 בינואר 2023
- ^ הזוכים בפרס לשנת 2019 באתר של פרס מוסקוביץ'
- ^ גיא עזרא, אלה הזוכים והזוכות בפרס מוסקוביץ' לציונות, באתר "סרוגים", 29 באפריל 2019
- ^ מה שרציתם לדעת על חוק הלאום ולא העזתם לשאול, באתר פורום קהלת, 11 יולי 2018
- ^ בנימין שוורץ, אנו פיקחים מדי ולכן קשה לנו לקבל את גאוניותה של המסורת, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2021; חיים כצמן, "לחיות כמו יהודי": מייסד פורום קהלת מציב אתגר בפני מה שנשאר מהשמאל, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2021
- ^ משה קופל, "בלי בג"ץ, בלי בד"ץ ובלי שוטרים", השילוח 12, דצמבר 2018
- ^ ביני אשכנזי, מייסד הפורום שייעץ לממשלה על הרפורמה המשפטית: "רוצה את רובה, לא את כולה", באתר וואלה!, 25 בינואר 2023
- ^ עידן ארץ, הכלכלן שהתפטר ומחיקת המסמכים: הרפורמה מפלגת את פורום קהלת, באתר גלובס, 16 במרץ 2023
- ^ יו"ר פורום קהלת: פסקת ההתגברות – רעיון מטופש, באתר "סרוגים", 23 בפברואר 2023
- ^ דניאל אדלסון, יו"ר פורום קהלת תוקף את הממשלה בריאיון נדיר, ומסביר כיצד עליה לפעול, באתר ynet, 30 בספטמבר 2023
- ^ סרוגים משפיעים: משה קופל, באתר ערוץ 7, 2022-06-23
38892528משה קופל