קבוצת אקלים
קבוצת אקלים היא קבוצת אמנים שקמה בעקבות מלחמת יום כיפור (ולכן נקראו תחילה "אקלים 73") ופעלה בין השנים 1982-1973.
תולדות הקבוצה
הרעיון להקמת הקבוצה נולד אצל רחל שביט ואליהו גת, אשר החרדה הקיומית שהחלה עם פרוץ המלחמה גרמה להם להתמקד במקומי – באור, בצבע ובנופי הארץ. בתערוכה הראשונה, שהתקיימה באפריל 1974 בבית האמנים בירושלים, השתתפו: צבי אלדובי, טובה ברלינסקי, מיכאל גרוס, אליהו גת, קליר יניב, אברהם מנדל, אורי רייזמן, ורחל שביט. למרות סגנונם השונה ורתיעתם מהאוריינטליזם שאפיין את השלב המוקדם של האמנות הישראלית, הם העריכו את הדור הראשון של אמני ישראל, כגון ראובן רובין, ציונה תג'ר ונחום גוטמן, בגלל התייחסותם למקום. חלק מחברי "אקלים" השתתפו קודם לכן ב"קבוצת העשרה", שפעלה במחצית השנייה של שנות החמישים ושדגלה ברעיונות דומים. כדי לקדם את רעיונותיהם החליטו החברים המייסדים של "אקלים" לשתף בתערוכות כל אמן שיצירותיו מתאימות לרוחם, כהצהרתם: "קבוצתנו אינה הומוגנית... הרוח המאחדת את האמנים היא הזיקה השורשית לסביבה". לכן בתערוכות השונות השתתפו אמנים שונים, בנוסף על המייסדים שהשתתפו ברוב התערוכות. סה"כ נערכו 12 תערוכות. הקבוצה גם קיימה פעילות אמנותית ענפה באזורים שונים בפריפריה, בשיתוף עם משרד החינוך והתרבות.
למרות שבין חברי הקבוצה היו אמנים חשובים, או כאלה שהפכו עם השנים אמנים מוכרים ומרכזיים, הקבוצה עצמה נתפסה כאנכרוניסטית. התמקדותה באמנות לוקאלית עמדה בניגוד הן לתפיסות האוניברסליות של הקבוצות שקדמו לה בשנות השישים, כגון "אופקים חדשים" ואחר כך קבוצת "עשר פלוס", והן בניגוד למגמה של האמנות המושגית, ששלטה בשנות השבעים ושנתפסה אז כאמנות חדשנית המייצגת את ההתפתחויות באמנות הבינלאומית. מגמה מושגית זו באה לידי ביטוי ביצירות של בוגרי המדרשה לאמנות, שאותם כינו חברי "אקלים" בשם "כוח רפי". הכוונה לתלמידי רפי לביא, שהיה מורה נערץ במדרשה למורים ברמת השרון (כיום בית ברל). יתר על כן, בגלל התמקדותה של "אקלים" במראות, באור ובצבעים המקומיים (לעומת התכנים הפוליטיים של האמנים המושגיים) היא נתפסה כבעלת אוריינטציה ימנית, למרות שרוב חברי הקבוצה, חלקם קיבוצניקים, היו דווקא שמאלניים. יש לציין שבאשכול התערוכות לרגל ששים שנות אמנות בישראל, שערכו המוזיאונים הגדולים ב-2008, לא קיבלה הקבוצה ביטוי, וכמותה גם "קבוצת העשרה" ו"קבוצת תצפית" (הקבוצה האחרונה אמנם לא החזיקה מעמד זמן רב והציגה רק תערוכה אחת ב-,1964 אך בעקבותיה ייסד חיים גמזו את מסורת תערוכות סלון הסתיו השנתיות של מוזיאון תל אביב). אין זה מקרה שדווקא שלוש קבוצות אלה, שהתמקדו במקומי, ובמיוחד בנופי הארץ, צבעיה והאור שבה, נשכחו או נתפסו כלא רלוונטיות בעיני האוצרים העכשוויים, למרות שהיה להן מקום חשוב בהתפתחות האמנות הישראלית בכלל והתפתחות ציור הנוף הישראלי בפרט, ומה עוד שהרבה מהאמנים שהיו בקבוצות תופסים היום מקום מכובד מאד בתולדות האמנות הקנונית.
תערוכות
תערוכה ראשונה באפריל 1974, הוצגה בבית האמנים בירושלים בהשתתפות: צבי אלדובי, טובה ברלינסקי, מיכאל גרוס, אליהו גת, קליר יניב, אברהם מנדאל, אורי רייזמן ורחל שביט.
תערוכה שנייה נפתחה ב-7 למאי 1974 באכסדרה של היכל התרבות בתל אביב. בתערוכה הציגו גם את מנחם שמי ומרדכי לבנון, ששביט וגת ראו בהם את האבות הרוחניים של קבוצת "אקלים". השתתפו: צבי אלדובי, אליהו גת, קליר יניב, חנה לוי, אורי רייזמן רחל שביט.
תערוכה שלישית התקיימה ביוני 1974 במוזיאון לאמנות חדשה בחיפה. השתתפו: אברהם אופק, צבי אלדובי, טובה ברלינסקי, מיכאל גרוס, אליהו גת, קליר יניב, חנה לוי, אורי רייזמן, רחל שביט.
תערוכה רביעית הוצגה בינואר 1975, בגלריית אנדסל (Andsell Gallery) בלונדון. הציגו: אליהו גת, חנה לוי, אורי רייזמן ורחל שביט.
תערוכה חמישית התקיימה בנובמבר 1975, ב"גלריית הצריף" בבאר שבע, בעקבות פעילותו החינוכית של גת והקמת המכון לאמנות על ידו בבאר שבע. לאחר ההצלחה בלונדון גת הגה את הרעיון של סדנאות ציור בנוף, במקומות שונים בארץ, שנעשו בשיתוף פעולה עם אמנות לעם ומשרד החינוך והשתתפו בהם האמנים: אליהו גת, רחל שביט, אורי רייזמן וחנה לוי, וגם בני המקום שלקחו חלק בסדנה. הם עבדו יחדיו ובערבים העבירו האמנים ביקורת עבודות. לעיתים הצטרפו אליהם מוזיקאים וגם סופרים, כיורם קניוק שיצא איתם לצוקי דוד. בסיום חלק מהסדנאות התקיימה תערוכה בה הציגו האמנים שהשתתפו בסדנה.
תערוכה שישית התקיימה בנובמבר 1975 במוזיאון לאמנות חדשה ע"ש אמנים שנספו בשואה, באילת. השתתפו: אליהו גת, רחל שביט, אורי רייזמן וחנה לוי - שהציגו קודם בבאר שבע.
תערוכה שביעית נערכה בפברואר 1976 בתיאטרון ירושלים. לארבעת האמנים הקבועים של הקבוצה (שביט, גת, רייזמן ולוי) הצטרפו דוד בן שאול וג'ון בייל שלימדו בבצלאל, חנה אביתר, שמעון אבני, צבי בן ארץ, שמשון הולצמן, צבי טולקובסקי וראובן כהן.
תערוכה שמינית נערכה ביוני 1976 באוניברסיטת חיפה. הציגו: חנה אביתר, שמעון אבני, ג'ון בייל, שלומית בן שלום, דגנית ברסט, אליהו גת, שמשון הולצמן, רות יקותיאל, ראובן כהן, חנה לוי, אורי רייזמן, יורם רוזוב, רחל שביט, יחזקאל שטרייכמן.
תערוכה תשיעית התקיימה באפריל 1977, בגלריה גולדמן במרכז הקהילה היהודית בוושינגטון. הציגו: שמעון אבני, אנג'לין איסאיק, אליהו גת, חנה לוי, אורי רייזמן אברהם רפאל ורחל שביט.
תערוכה עשירית התקיימת ב-1977, בגלריה הרשברג בבוסטון. הציגו: שמעון אבני, אנג'לין איסאיק, אליהו גת, חנה לוי, אורי רייזמן, אברהם רפאל, רחל שביט.
תערוכה אחד-עשר התקיימה ב-1979 בהיכל התרבות תל אביב. הציגו: חנה אביתר, עזרא אוריון, אנג'לין איסאיק, אליהו גת, חנה לוי, חנה מגד, אורי רייזמן, רחל שביט, רן שחורי.
תערוכה שנים עשר התקיימה באפריל 1982 בתיאטרון ירושלים. הציגו: אליהו גת, חנה מגד, אורי רייזמן אברהם רפאל, רחל שביט.
לקריאה נוספת
- רון ברטוש, אליהו גת (מונוגרפיה), הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע; ברוש, תל אביב, 2017.
- אורי ריזמן - רטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2004.
- יגאל צלמונה,"ים מתנשק עם אדמה": אורי רייזמן", 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, עמ' .260-263
25522321קבוצת אקלים