טובה ברלינסקי

טובה ברלינסקי

תקופת הפעילות	1948–2022 (כ־74 שנים)

טובה ברלינסקי (20 באפריל 1915 – 16 בינואר 2022) הייתה ציירת ישראלית.

ביוגרפיה

טובה ברלינסקי לבית וולף נולדה באושוויינצ'ים שבפולין לגולדה ושמואל זנוויל. ב-1938 עלתה לארץ ישראל המנדטורית. היא התגוררה ועבדה בירושלים. לברלינסקי הייתה קריירה קצרה כשחקנית תיאטרון הקאמרי בתל אביב. היא החלה לצייר בגיל 38. בין השנים 1953–1957 למדה בבצלאל בשיעורי ערב אצל שלמה ויתקין. בין השנים 1957–1959 למדה בפריז אצל אנדרה לוט ואנרי גץ , שם הושפעה גם מסגנון האקספרסיוניזם המופשט. ציוריה משנות השישים מציגים השפעה של נוף ילדותה בעת ששהתה באושוויינצ'ים שבפולין, שאותה זכרה דווקא כעיר יפה וכזיכרון של נוף ילדות אידילי, על אף שכל משפחתה אבדה בשואה. ב-1974 התחברה עם אמני קבוצת אקלים, שהוקמה בעקבות מלחמת יום הכיפורים על ידי רחל שביט ואליהו גת, והציגה אתם ברוב תערוכותיהם - מתוך תחושה של זהות ישראלית, אותה רצתה לבטא ביצירתה. בין השנים 1982–1984 הייתה חברה בקבוצת "רדיוס".

יצירתה

בין השנים 1960–1973 המשיכה לצייר בסגנון מופשט עם השפעה של ציורי ילדים, וסגנונה נטה למופשט עם צבעים קונטרסטיים וקווי מתאר שחורים. בציוריה מן התקופה מופיעות גם דמויות מטושטשות הרומזות על בני משפחתה שנספו בשואה. אך רק בשנות השבעים החלה להתמודד באופן ישיר עם נושא השואה. ציוריה הפכו מופשטים יותר ויותר ונראו בהם אזורי צבע גדולים יותר. בשנות השבעים, בהשפעת מלחמת יום הכיפורים, הפכו הצבעים מתונים ומונוכרומיים יותר, אך כתמי הצבע הלכו וגדלו והתפשטו לכל שטח הפנים של הציור. ברלינסקי הרבתה לצייר חלונות סגורים ונופים הנראים דרך תריסים מוגפים. הנופים נראים שרופים ומעושנים, ושורה בהם אווירה של דיכאון ושל מוות.

ב-1982, עם תחילת מלחמת לבנון הראשונה חזרה דמות האדם לציוריה. ב-1984 חזרה לראשונה לפולין כדי להתמודד עם אושוויץ של מחנות הריכוז, ומאז, לדבריה, לא ציירה עוד נופים. אך למרות דבריה, בשנות התשעים ציירה סדרה של נופי העיר בפסטלים, ובהם עצי ברוש, האופייניים לבתי הקברות בירושלים ומסמלים עצב ואבל. עוד ציירה פרחים צבעוניים בולטים על הרקע המונוכרומי.

בסדרה נוספת ציירה ברושים הצומחים מתוך אדמה חרוכה וסלעים הנראים כאבני מצבה, בהשראת הסכסוך הישראלי-ערבי. לאחר מכן חזרה לצייר כָּדי פרחים ונופים, כמעין פסק זמן בין הנושאים הכואבים, ובין השנים 1995–2002 ציירה פורטרטים של בני משפחה שנספו בשואה, כמו למשל הציור "דיוקן משפחתי", 1998. ב-1974 הייתה חברה בקבוצת אקלים - מתוך תחושה של זהות ישראלית, אותה רצתה לבטא ביצירתה. בין השנים 1982–1984 הייתה חברה בקבוצת "רדיוס".

ברלינסקי נפטרה ב-16 בינואר 2022 בגיל 106, ונקברה בהר המנוחות בירושלים.

תערוכות

תערוכות יחיד נבחרות

• 1963 – גלריה רינה, ירושלים
• 1965 – הגלריה האוניברסיטאית, פריס
• די דריי הנדריקן, אמסטרדם
• 1970 – מוזיאון העיר חיפה לאמנות
• 1973 – אורי גלרי, לונדון
• 1975 – גלריה דבל, ירושלים, אוצרת: רות דבל
• 1979 – גלריה מבט, תל–אביב
• 1986 – גלריה שרה לוי, תל–אביב
• 1992 – בית האמנים, ירושלים
• 1995 – מוזיאון ישראל, ירושלים, אוצרת: מאירה פרי–להמן
• 1995 – מוזיאון הרצליה לאמנות, אוצרת דליה לוין
• 1996 – גלריה ארטספייס, ירושלים
• 2002 – רטרוספקטיבה, בית האמנים, ירושלים
• 2006 – "פרחים שחורים", פוזנן, פולין
• 2009 – "באור השעה לפני פריחה”, בית האמנים, ירושלים

תערוכות קבוצתיות נבחרות

• 1972 – "תערוכת חורף", גלריה גורדון, תל–אביב
• 1974 – "אקלים", מוזיאון לאמנות חדשה, חיפה
• 1993 – "היזון חוזר", סדנת–ההדפס ירושלים, אוצר: צבי טולקובסקי
• 1998 – "על דעת המקום", בית האמנים, ירושלים, אוצר: אילן ויזגן.
• 2018 – (מ)ציירות נוף, בית האמנים תל אביב, אוצרות: רות מרקוס ורותי חינסקי אמיתי

פרסים

• 1963 – "פרס ירושלים לציור ולפיסול על שם א. ארסט".
• 2000 – פרס מפעל חיים ע”ש מרדכי איש-שלום

פרסומים

• רות מרקוס (עורכת), נשים יוצרות באמנות הישראלית, 1920–1970, סדרת מגדרים, הקיבוץ המאוחד, 2008
• Ronen Meir, "Back from Abstraction", The Jerusalem Post, 12.4.2002.
• רות מרקוס ורותי חינסקי אמיתי, (מ)ציירות נוף, (קט.תע) בית האמנים תל אביב, 2018

קישורים חיצוניים

• טובה ברלינסקי, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• טובה ברלינסקי, באתר israelartguide.co.il (באנגלית)
• טובה ברלינסקי, באתר הבית של בית האמנים, ירושלים
• רצָפִים- דיוקן אמן, טובה ברלינסקי, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33023833טובה ברלינסקי