צבי לוקר

צבי לוקר

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
ענף מדעי	היסטוריה
תרומות עיקריות
חקר יהדות יוגוסלביה ויהדות הקריביים

צבי לוקר (בסרבו-קרואטית: Cvi Loker;‏ 29 ביולי 1915, נובי סאד, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 24 במאי 2014, ירושלים, ישראל) היה דיפלומט, היסטוריון ואיש ציבור ישראלי בן יהדות יוגוסלביה. כיהן במספר תפקידי שגריר וכמנכ"ל בית הנשיא.

ראשית חייו

נולד בנובי סאד בשם טיבור לוקר במשפחה דוברת גרמנית ויידיש, שהיגרה לעיר בראשית המאה ה-20 מאזור צ'רנוביץ'. אביו, וילים (וילהלם) לוקר היה אופטיקאי ואיש התנועה הציונית. טיבור נולד בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה כאשר אביו שירת במדי הצבא האוסטרו-הונגרי. הוא רכש השכלה יסודית בבית הספר של הקהילה היהודית, והשכלה תיכונית במערכת החינוך העירונית, ובה גם למד סרבית. בהמשך למד צרפתית באמצעות מורה פרטי.

ב-1927 נבחר אביו וילים למועצת עיריית נובי סאד. בגיל 16 נמנה צבי לוקר עם מקימי תא השומר הצעיר בנובי סאד, בהמשך ב-1933 עבר להכשרה בזאגרב וב-1937 שב לעירו ושירת בשירות חובה בצבא ממלכת יוגוסלביה. לאחר שחרורו, מונה למזכיר ההסתדרות הציונית בוויבודינה, ובמקביל הפך לכתב ובהמשך עורך העיתון היהודי "Juedische Zeitung". באוגוסט 1939 הגיע לארץ ישראל במטרה לבחון עלייה. הוא שב לנובי סאד וב-24 בדצמבר 1939 עלה לישראל עם בת זוגו רחל, לה נישא שלוש שנים מאוחר יותר. לאחר הגיעו, רכש השכלה אקדמית בספרות צרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1942 נפטר אביו, אימו עברה לגור עם קרובי משפחתה בבודפשט ובהמשך גורשה לברגן-בלזן, אך שרדה את השואה. בין השנים 1942–1944 שירת לוקר בצבא הבריטי והוצב באלכסנדריה.

הקריירה הדיפלומטית

במקביל ללימודיו האקדמיים עבד בלשכה המדינית של הסוכנות היהודית. במרץ 1948 נפצע בפיצוץ בניין הסוכנות היהודית בירושלים. לאחר הקמת מדינת ישראל, ביוני 1948 הצטרף לוקר לשירות הדיפלומטי במשרד החוץ, ומילא שורה ארוכה של תפקידים. בין השנים 1951–1952 כיהן כקונסול דיפלומטי של ישראל בבוקרשט ועסק בסוגיית פדיון יהודי רומניה ובין השאר נפגש עם אנה פאוקר. בין 1952–1957 כיהן כקונסול ישראל בבלגרד. בין השנים 1962–1967 כיהן כקונסול ישראל בפריז, ובין 1967–1970 כיהן כשגריר ישראל במדגסקר וקונסול לא תושב במאוריציוס. בין השנים 1971–1974 הושאל ללשכת נשיא המדינה וכיהן כמנכ"ל בית הנשיא, תחת הנשיאים זלמן שזר ואפרים קציר. בין השנים 1975–1980 כיהן כשגריר ישראל בהאיטי.

הפעילות הציבורית והקריירה האקדמית

לוקר כיהן כמזכיר התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר תחת היו"ר צבי רותם. ב-1962 רכש תואר מוסמך אוניברסיטה בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית. לוקר ויקיר אבנטוב הקימו את הארכיון המרכזי לתולדות יהודי יוגוסלביה, ולוקר פרסם וערך שורת מחקרים וספרים העוסקים בתולדות יהדות יוגוסלביה ובכלל זה פנקס הקהילות בהוצאת יד ושם שהתפרסם ב-1988. בעת כהונתו כשגריר בהאיטי, חקר את תולדות יהודי הקריביים ופרסם ספר בנושא. בהמשך, ניהל את ארכיון יהדות יוגוסלביה.

מכתביו

ספרים

• מעדת אנוסים לקהילת-קודש (עיצוב דמותה של הקהילה בבורדו במאה ה-י"ח), הוצאת האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1974.
• צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות -יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988 מסת"ב 9789653080065.
• יהודים באזור הקאריבי: מיסמכים ועדויות לתולדות יהודי המרחב הקאריבי בעידן הקולוניאלי, הוצאת משגב, ירושלים, 1991 מסת"ב 9789652960153.
• יהודי וויוודינה בעת החדשה, הוצאת התאחדות עולי יוגוסלביה, 1994.

מאמרים

• צבי לוקר, פרשה אחת של הצלה ביוגוסלביה, פעמים גיליון 27, 1986, באתר מכון בן-צבי.
• צבי לוקר, שני מחקרים על היהדות הספרדית ביוגוסלאביה, פעמים, גיליון 31, 1987, באתר מכון בן-צבי.
• צבי לוקר, פרוטו-ציונות ומשיחיות, בעקבות מכתבו של משה הס אל הרב יוסף נאטונק משנת 1862, באתר אוניברסיטת תל אביב.
• צבי לוקר, עיתונות יהודית ביוגוסלביה, כתב העת קשר, גיליון 4, נובמבר 1988, באתר אוניברסיטת תל אביב.

קישורים חיצוניים

• על צבי לוקר, באתר יוטיוב (בסרבו-קרואטית)
• היסטוריה שבעל פה עם צבי לוקר, באתר מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה (באנגלית)
• רשות היחיד ורשות הרבים, חרות, 16 באוגוסט 1949
• צבי לוקר התמנה לשגריר ישראל במאוריציוס, הצופה, 23 באפריל 1968
• צבי לוקר מונה למנהל לשכת הנשיא, דבר, 19 במאי 1971
• צבי לוקר מונה לשגריר בהאיטי, מעריב, 15 באפריל 1975
• צבי לוקר, יוגוסלאוויה בעידן שלאחר טיטו, דבר, 29 בינואר 1981
• הלך לעולמו צבי לוקר, יהודי נודע מנובי סאד, באתר autonomija.info (בסרבו-קרואטית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34639828צבי לוקר