צבי לוז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

צבי לוּז (נולד ב-10 בינואר 1930) הוא סופר וחוקר ספרות ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה

לוז נולד בדגניה ב', בנם של שניים ממייסדי הקבוצה, רחל וקדיש לוז (לוּזִ'ינְסקי), איש מפא"י ויו"ר הכנסת. גדל והתחנך במוסדות החינוך הקיבוציים של עמק הירדן בתיכון בית ירח. במלחמת העצמאות נלחם כקצין בחטיבת גולני. לאחר המלחמה עבד בחקלאות בדגניה ב', ואחר כך היה מחלוצי ההתיישבות בערבה בהיאחזות יטבתה. למד ספרות עברית ומדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. אחר-כך שימש כמורה בבית הספר המשותף בבית ירח. בשנת 1968 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן, ואחר-כך לימד בה ספרות עברית עד ליציאתו לגמלאות בשנת 1998. בנוסף לעבודתו באוניברסיטת בר-אילן לימד ספרות עברית במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן.

בשנת 1965 ראה אור ספרו הראשון, "מקום שהנחלים הולכים", שזיכה אותו בפרס קוגל לספרות יפה. מאז הוציא עוד ספרים רבים.

בשנת 2011 זכה בפרס רמת גן לספרות על מפעל חיים.

ללוז שלושה אחים: אסתר דינר, אהוד לוז, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה, וחנה ברקן. היה נשוי לאהובה עד פטירתה בשנת 2010, ואב לשני בנים ושלוש בנות (בהם הסופרת תהילה לוז גלמן, אשתו של אלי גלמן). בתו שירה נשואה לפרופסור יואב צ'פמן, מנהל מחלקה נוירולוגית במרכז רפואי 'שיבא'.

מספריו

מספריו שערך

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26743203צבי לוז