אהוד לוז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהוד לוז
לידה 2 בספטמבר 1936
פטירה 19 בדצמבר 2023 (בגיל 87)

אהוד לוּז (2 בספטמבר 193619 בדצמבר 2023) היה פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ובסמינר אורנים. מחקריו עוסקים בהגות היהודית בעת החדשה, בהגות ציונות ובשאלות של זהות יהודית ולאומית.

ביוגרפיה

לוז נולד ב-1936 בדגניה ב', בן לרחל וקדיש לוז, איש מפא"י ולימים יו"ר הכנסת. שני הוריו עלו מבלארוס ב-1920. בשנים 19591964 למד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה והיסטוריה של עם ישראל וסיים תואר ראשון (1962) ותואר שני (1970). שימש כמורה ומחנך בתיכון של קיבוצי עמק הירדן ולימד תנ"ך, היסטוריה ומחשבת ישראל. בשנת 1971 נסע עם משפחתו לבוסטון שבמסצ'וסטס, ארצות הברית, כמורה-שליח, ולימד שם במכללה העברית. בשנים 1974–1976 לימד במחלקה למדעי הדתות באוניברסיטת קונקורדיה בקנדה.

במהלך התקופה הזאת הוא השלים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ברנדייס וסיים את עבודת המחקר שלו, שפורסמה מאוחר יותר כספר בשם "מקבילים נפגשים - דת ולאומיות בתנועה הציונית בראשיתה 1882–1905". הספר תורגם לאנגלית וזכה בפרס החברה ההיסטורית הישראלית.

בשנת 1976 שב לישראל והתקבל כמרצה בחוג להיסטוריה ומחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים. בשנים 1984–1985 היה מרצה אורח במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת הרווארד, בשנים 1988–1989 היה מרצה אורח במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, ובשנים 2000–2001 היה מרצה אורח במחלקה ללימודי יהדות באוניברסיטת ייל.

בשנים 1981–1984 ו-1989–1991 שימש כראש החוג למחשבת ישראל במכללת אורנים. משנת 1995 היה במשך מספר שנים עמית-חוקר במכון שלום הרטמן ללימודים מתקדמים בירושלים. משנת 2006 לימד בהתנדבות במכינת עין פרת.

הגותו

תחום התמחותו של לוז היה המחשבה היהודית בעת החדשה. רוב מחקריו עוסקים בהגות היהודית המודרנית (המאות ה-19 וה-20), בדגש על ההגות הציונית. הוא פרסם בנושאים אלה מאמרים בכתבי עת שונים בעברית ובאנגלית.

כחלק מתחום זה העלה לוז במחקרו כי הציונות הייתה למעשה "פוסט רפורמית" במובן זה שמנהיגים יהודים המזוהים עם "ערכי הנאורות" שקודם לכן נאבקו באורתודוקסיה וניסו להנהיג רפורמות דתיות, משעה שהפכו מנהיגי התנועה הציונית "כרתו עמה ברית כדי לגבש זהות לאומית". כך כבר בשנת 1842 פרש זכריה פרנקל מהתנועה הרפורמית והפך ללוחם כנגדה, על רקע שאיפתו "לעצמאות המדינית היהודית" וגישה דומה ניתן לראות גם אצל צבי גרץ ואצל משה הס[1].

ספרו השני, "מאבק בנחל יבוק - כוח מוסר וזהות יהודית", עסק בסוגיית היחס לכוח בהגות הציונית ובמחשבה היהודית בכלל. הספר זיכה אותו בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 1999. גם ספר זה תורגם לאנגלית. הוא ערך את הספר "פציפיזם לאור התורה", שבו מבחר כתביו של הרב הפציפיסטי אהרן שמואל תמרת, הידוע יותר בפסאודונים שלו 'אחד הרבנים המרגישים'.

בשנים האחרונות עסק לוז בפרסום כתביו של הפילוסוף היהודי-אמריקאי ליאו שטראוס והבאת משנתו לקורא הישראלי. עד עתה יצאו לאור שלושה ספרים בעריכתו: "ירושלים ואתונה", "הזכות הטבעית וההיסטוריה" ו"הליברליזם ומשבר ההגות היהודית המודרנית".

אחיו, צבי לוז, היה פרופסור לספרות באוניברסיטת בר-אילן.

ספריו

  • מקבילים נפגשים: דת ולאומיות בתנועה הציונית במזרח אירופה בראשיתה, 1904-1882, ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, 1985
  • מאבק בנחל יבוק: עוצמה, מוסר וזהות יהודית, הוצאת מאגנס, 1998
  • כלים שלובים: מחשבות על ציונות ועל חינוך יהודי, מכון מופ"ת, 2016
  • בין אמת לנאמנות - פילוסופיה פוליטית ויהדות בהגותו של ליאו שטראוס, הוצאת כרמל, ירושלים, 2021

תרגומי ספריו

  • Parallels Meet, English trans. by Lenn J. Schramm, Philadelphia: The Jewish, Publication Society, 1988, 365 p
  • Wrestling with an Angel: Power, Morality and Jewish Identity, Translated into English by Michael Swirsky, New Haven: Yale University Press, 2003, 350 p

ספרים שערך

  • אהרן שמואל תמרת, פציפיזם לאור התורה: מבחר כתבים, מרכז דינור, האוניברסיטה העברית, 1992 (כולל מבוא מאת העורך)
  • ליאו שטראוס, ירושלים ואתונה: מבחר כתבים, מוסד ביאליק ומכון ליאו בק, 2001 (כולל מבוא מאת העורך: "ליאו שטראוס כהוגה יהודי")
  • ליאו שטראוס, הזכות הטבעית וההיסטוריה, שלם, 2005 (כולל מבוא מאת העורך: "הפילוסופיה הפוליטית המודרנית בעיניו של ליאו שטראוס")
  • ליאו שטראוס, הליברליזם ומשבר ההגות היהודית המודרנית, מוסד ביאליק ומכון ליאו בק, 2012 (כולל מבוא מאת העורך)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0