עוזר רבין
עוזר רבין (1921 – 9 במאי 1999) היה משורר עברי ישראלי.
ביוגרפיה
עוזר רבין נולד בפרנקפורט שבגרמניה, בשנת 1921, ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1926, בהיותו ילד בן 5. אביו היה רופא במושבות, ובילדותו הם עברו ממקום למקום. עם גירושי הוריו הוא עבר לתל אביב, עם אמו ובה למד והתחנך. לאחר תום לימודיו הוא התנדב בקיבוץ מרחביה כעגלון, ואז הכיר את אשתו רות. לאחר שירותו במלחמת העצמאות השלים את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. כמה שנים לאחר מכן יצא להשתלמות באנגליה.
עבד שנים רבות כעורך בהוצאת הספרים מסדה, אשר הייתה בבעלות דודתה של אשתו. ב-1973 הצטרף לסגל המחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה. את דרכו כמשורר התחיל בכתב העת "דפים לשירה" שערך המשורר אברהם שלונסקי. רבין פרסם ספרי שירה מעטים, אך שירתו קנתה לה אוהדים רבים. שיריו לא היו קלים, ורחוקים מאד מהטעם של הזרם המרכזי בשירה העברית של דורו. אף על פי כן זכתה שירתו להתייחסות נרחבת בביקורת, ומאמרים רבים מאת טובי החוקרים ופרשני הספרות נכתבו עליה.
עוזר רבין לא היה נואם גדול, אבל את שיריו קרא בצורה כובשת. הוא היה מקורב לחבורת היוצרים של דור הפלמ"ח, ובהם משה שמיר, אמיר גלבוע ואחרים. המשורר טוביה ריבנר, ששירתו אף היא באה ממקורות התרבות של הגרמנית, היה קרוב אליו.
רבין נפטר בישראל בשנת 1999, ונקבר בקיבוץ עינת.
ספרי שירתו
- עד עפר, מרחביה: ספרית פועלים, 1953.[1]
- שוב ושוב: שירים, מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"ז.
- משירי עוזר רבין, תל אביב: עקד ('סדרה קטנה לשירה'), 1970.
- בטרם תעבור: שירים, רמת גן: מסדה, 1975.[2]
- הולך סובב הולך: שירים, ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ב 1982.
- למה לא תקום? והברק: [1953–1998]; השירים נבחרו בידי טוביה ריבנר ורות רבין, תל אביב : קשב לשירה, תשס"ה 2005.
בעריכתו
- דליה הרץ ועוזר רבין (עורך), שירי תל אביב: מבחר זוטא, כרך א, תל אביב: קרן תל אביב לספרות ולאמנות והוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"מ.
- יוסף פינסקי, דרך מצוקים; עריכה: עוזר רבין, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"א.
פרסים
- 1968 – פרס מילוא, על ספר שיריו "שוב ושוב".[3]
- 1971 – פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.[4]
- 1976 – פרס קוגל לספרות יפה (מטעם עיריית חולון), על ספר שיריו "בטרם תעבור".[5]
- 1983 – פרס ביאליק לספרות יפה (מטעם עיריית תל אביב), על ספר שיריו "הולך סובב והולך".[6]
לקריאה נוספת
- מסה פרטית : שתי אופציות נפלאות, מאת צבי לוז, נדפס בשבו, 12, 2004.
- השפעות השירה העברית בספרד על שירתו של עוזר רבין, מאת חנה יעוז, נדפס בבקורת ופרשנות, 32, 1998.
- חטאת חיים שלא נחיו, על דמות הדובר הלירי ועל חוויית היסוד בשירת עוזר רבין, מאת אילן שיינפלד, נדפס בעלי שיח, 22, 1984.
- הזועק כנגד עצמו, על שירתו של עוזר רבין, מאת הלל ברזל, נדפס במאזנים, מ'ב, 1976.
- האני המתבונן בעצמו, על "הנה" מאת עוזר רבין, מאת לאה גלזמן, נדפס בעיתון 77, 227, 1998.
- דרך נפש בהתפעמה, עוזר רבין "בטרם תעבור", מאת חנן חבר, נדפס בסימן קריאה, 7, 1977.
- חווית חידת הנפש, על שירתו של עוזר רבין, עם הופעת אסופת שירים חדשה "הולך סובב הולך", מאת גיורא לשם, נדפס במאזנים, נ'ה 3, 1982.
- "עולה בנהייה כואבת ", על ספר מבחר משירתו של עוזר רבין, מאת יובל גלעד, עיתון 77, מרץ 2006.
- שירת עוזר רבי , מונוגרפיה צבי לוז, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: עוזר רבין |
- עוזר רבין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- עוזר רבין, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- מ. שמיר, על שירת עוזר רבין, דבר, 6 במרץ 1953 (עם הופעת ספר שיריו "עד עפר")
- ש. שפרה, המשורר עם עצמו ועם קוראיו: (שיחה עם עוזר רבין), דבר, 26 בפברואר 1971, המשך
- אלכס זהבי, בין גוף לנפש, דבר, 6 באוגוסט 1976 (עם הופעת ספר שיריו "בטרם תעבור")
- משה בן-שאול, גלויות | פרס ביאליק, מעריב, 24 בדצמבר 1982
- יעקב אברמסון, על השיר "אהבת נפש" של עוזר רבין, עתון 77, גיליון 315, נובמבר 2006
מפרי עטו:
- לא כבות הנר לא הבערה, דבר, 31 בדצמבר 1971
הערות שוליים
- ^ ביקורת: מ. שמיר, על שירת עוזר רבין, דבר, 6 במרץ 1953.
- ^ ביקורת: אלכס זהבי, בין גוף לנפש, דבר, 6 באוגוסט 1976.
- ^ חולקו פרסי "מילוא" ל-1968, דבר, 2 בפברואר 1969; פרסי מילוא 1968, דבר, 7 בפברואר 1969 (מדברי השופטים).
- ^ הוענקו פרסי-יצירה מטעם ראש הממשלה, דבר, 21 במאי 1971.
- ^ פרס קוגל הוענק למשורר עוזר רבין, דבר, 22 בינואר 1976.
- ^ נקבעו חתני "פרס ביאליק", מעריב, 14 בדצמבר 1982.
הקודם: נתן זך |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם ניסים אלוני 1983 |
הבא: יהושע בר-יוסף, דוד שחר |