פרידריך פאולוס
פרידריך פאולוס | |
לידה |
23 בספטמבר 1890 בריטנאו, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
1 בפברואר 1957 (בגיל 66) דרזדן, גרמניה המזרחית |
השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית |
תקופת הפעילות | 1910–1943 (כ־33 שנים) |
דרגה | גנרל-פלדמרשל |
תפקידים בשירות | |
ראש מטה הארמייה העשירית ראש מטה הארמייה השישית ראש אגף מבצעים במטה הכללי של חיל היבשה מפקד הארמייה השישית | |
פעולות ומבצעים | |
עיטורים | |
תפקידים אזרחיים | |
מפקח כללי של משטרת דרזדן. |
פרידריך וילהלם ארנסט פאולוס (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Ernst Paulus) (23 בספטמבר 1890 - 1 בפברואר 1957) היה גנרל-פלדמרשל גרמני במלחמת העולם השנייה. נודע בעיקר בתפקידו כמפקד הארמייה השישית, שלחמה והושמדה בקרב סטלינגרד.
ביוגרפיה
ילדות, נעורים וקריירה מוקדמת
נולד ב-23 בספטמבר 1890 בכפר בריטנאו (Breitenau) שבאזור הסן. לעומת שאר הפלדמרשלים הגרמנים הוא לא היה בן למעמד האצילים ולא בא ממשפחה בעלת מסורת צבאית. אביו היה סוחר ספרים.
לאחר סיום בית ספר תיכון ניסה פאולוס להתקבל לבית ספר לקצינים של חיל הים הגרמני, אך נכשל בבחינות הקבלה. לאחר מכן התקבל ללימודים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת מרבורג. בשנת 1910 עזב את האוניברסיטה והתנדב לצבא. בשנת 1911 סיים קורס קצינים והועלה לדרגת לויטננט (סגן משנה).
מלחמת העולם הראשונה
במהלך מלחמת העולם הראשונה היה קצין מבצעים של גדוד חי"ר שלחם בצרפת ולאחר מכן היה קצין מטה של אוגדת קלעים הררים שלחמה בחזית האיטלקית. את המלחמה סיים כקצין מטה של אוגדת מילואים בדרגת האופטמן (סרן).
בין המלחמות
לאחר סיום המלחמה, התיר הסכם ורסאי לגרמניה להחזיק צבא בן 100,000 איש בלבד (צבא זה כונה "רייכסווהר"). בצבא זה נותר מספר מצומצם מאד של קצינים (כ-4,000), שראו בשירות הצבאי את ייעודם, ופאולוס ביניהם. בשנים 1919–1920 שירת כקצין ביטחון שדה, ובין 1920 ל-1922 היה קצין מבצעים של רגימנט חי"ר. לאחר מכן עבר למשרד ההגנה של גרמניה, שם מילא שורה של תפקידים. במהלך שירותו במשרד ההגנה הצליח ליצור קשרים טובים עם הגנרלים אוסבלד לוטץ וולטר פון רייכנאו. שני הגנרלים האלו היו תומכים חשאיים של היטלר, מה שהביא להתקדמותם המהירה לאחר עליית הנאצים לשלטון. בשנת 1931 הועלה פאולוס לדרגת מיור (רב סרן).
לאחר עליית הנאצים לשלטון, הונהג גיוס כללי והצבא הגרמני החל להתרחב. התרחבות הצבא הביאה להתקדמותו המהירה של פאולוס בסולם הדרגות. בשנת 1934 הועלה לדרגת אוברסטלויטננט (סגן אלוף) ומונה לפקד על גדוד ממוכן, יחידה ניסיונית שהייתה לחיל החלוץ של חיל השריון הגרמני. את התפקיד הזה מילא פאולוס במשך כשנה. היה זה למעשה הניסיון הפיקודי היחיד שלו עד שמונה בשנת 1942 למפקד ארמייה. ישנם היסטוריונים שמטילים את כישלונותיו של פאולוס בתפקיד מפקד ארמייה בעובדה זו.
בשנת 1935 הועלה פאולוס לדרגת אוברסט (אלוף משנה) ומונה לראש מטה מפקדת השריון, עליה פיקד חברו הטוב גנרל אוסבלד לוטץ. בשנת 1938 מונה לראש מטה של גיס בפיקודו של היינץ גודריאן. בשנת 1939 הועלה פאולוס לדרגת גנרל מיור ומונה לראש המטה של הארמייה ה-10, עליה פיקד גנרל ולטר פון רייכנאו.
מלחמת העולם השנייה
במהלך המערכה בפולין היה פאולוס ראש מטה הארמייה העשירית, שהפכה לאחר מכן לארמייה השישית, והשתתף עימה במהלך המערכה על צרפת. בספטמבר 1940 הועלה פאולוס לדרגת גנרל לוטננט ומונה לתפקיד ראש אגף מבצעים במטה הכללי של חיל היבשה. במסגרת תפקידו היה אחד המתכננים הראשיים של מבצע ברברוסה - הפלישה הגרמנית לברית המועצות.
בדצמבר 1941 הציע גנרל פלדמרשל פון רייכנאו לאדולף היטלר למנות את פאולוס לתפקיד מפקד הארמייה השישית. היטלר הסכים. גנרלים רבים הביעו תמיהה על המינוי, שכן פאולוס היה קצין מטה מובהק וחסר ניסיון פיקודי.
הארמייה השישית הובילה את ההתקפה של קבוצת ארמיות B בשלב השני מבצע וורונז'-וורושילובגרד בדרום רוסיה במטרה להגיע לים הכספי. בתחילת ספטמבר 1942 הגיעה הארמייה לפאתי העיר סטלינגרד. כאן ניסה פאולוס במשך כחודשיים לכבוש את העיר, אך ללא הצלחה. כוחות הארמייה נקלעו לקרבות רחוב קשים עם הצבא האדום. בניסיון להכריע את הקרב העביר פאולוס את כל היחידות הגרמניות לחזית ההתקפה על העיר והשאיר את הכוחות הרומנים לשמור על האגפים של הארמייה שלו.
הפיקוד הסובייטי הצליח לנצל את הטעות הזו של פאולוס. ב-19 בנובמבר פתח הצבא האדום בהתקפת נגד. יחידות השריון פרצו בקלות את קווי ההגנה של היחידות הרומניות וכעבור יומיים כותרה הארמייה השישית. במצב החדש דרשו מרבית הגנרלים של הארמייה השישית מפאולוס לבצע פריצה מהכיתור, כל עוד טבעת הכיתור לא הייתה עבה מספיק ולמנוע את השמדת הארמייה, אך פאולוס נשאר נאמן לפקודתו של היטלר לא לסגת מסטלינגרד. פאולוס האמין להבטחותיו של היטלר, כי קבוצת הארמיות "דון" בפיקודו של אריך פון מנשטיין תצליח לפרוץ את טבעת הכיתור מבחוץ. בסופו של דבר לא הצליחו הכוחות בפיקודו של מנשטיין לפרוץ את טבעת הכיתור. גורלה של הארמייה השישית נחרץ, טבעת הכיתור סביב הארמייה הלכה והתהדקה. ב-30 בינואר 1943, כאשר היה ברור כי סופה של הארמייה קרב, שלח היטלר מברק, בו הודיע כי הוא מעלה את פאולוס לדרגת גנרל-פלדמרשל. באותו מברק כתב היטלר, כי עד אז אף גנרל פלדמרשל גרמני לא נפל בשבי האויב. בכך ניסה היטלר לרמוז לפאולוס כי מוטב לו לשים קץ לחייו ולא להיכנע. יום למחרת נכנע פאולוס עם כל אנשי מטהו.
בשבי הסובייטי
לאחר נפילתו בשבי הגרמנים הציעו לסובייטים להחליף את פאולוס תמורת בנו של סטלין, יקוב, שנפל בשבי. אולם סטלין סירב להצעה זאת.
בשבי הסובייטי ניסו לגייס את פאולוס לליגת הקצינים הגרמנים, ארגון אנטי נאצי שהורכב מקצינים גרמנים שבויים. תחילה הוא סירב, אך לאחר שנודע לו על ניסיון ההתנקשות הכושל בחייו של היטלר ביולי 1944, החליט להצטרף לארגון. הסיבה לכך - בהתנקשות היו מעורבים שני פלדמרשלים, אותם פאולוס העריך מאד - ארווין פון ויצלבן וגינתר פון קלוגה. ביום ההוצאה להורג של פון ויצלבן פנה פאולוס בשידורי רדיו לכוחות הגרמניים וקרא להם להפנות את נשקם כנגד היטלר.
בשנת 1946 שימש פאולוס כעד התביעה במשפטי נירנברג. למרות ששיתף פעולה עם שוביו הוחזק פאולוס בשבי הסובייטי עד למותו של סטלין בשנת 1953.
לאחר המלחמה
לאחר שחרור מהשבי חזר פאולוס לגרמניה. שלטונות מזרח גרמניה סדרו לו מגורים בעיר דרזדן ונתנו לו תפקיד ייצוגי - מפקח כללי של משטרת דרזדן. הוא חי בבדידות, חבריו משירותו הצבאי ראו בו בוגד. היחיד שקיים קשרים איתו היה גנרל ארנו פון לנסקי.
פרידריך פאולוס נפטר ב-1 בפברואר 1957.
משפחתו
פרידריך פאולוס היה נשוי להלנה קונסטנציה רוזטי-סולסקו, אצילה ממוצא רומני. מנישואין אלו נולדו שלושה ילדים: בת ושני בנים תאומים. בתו של פאולוס התחתנה עם ברון אוסטרי, שני בניו בחרו בקריירה הצבאית והיו קצינים בוורמאכט. בתחילת 1944 נהרג אחד מבניו, פרידריך, בקרב באיטליה. באוגוסט 1944, כאשר הצטרף פאולוס לוועד הלאומי למען גרמניה החופשית, נאסרה אשתו על ידי הגסטפו והוחזקה במחנה ריכוז עד תום המלחמה. היא נפטרה בשנת 1949 בעיר באדן-באדן שבמערב גרמניה. אלכסנדר, בנו השני של פאולוס שרד את המלחמה וחי במערב גרמניה. הוא היה יחיד מכל בני משפחת פאולוס שהורשה לבקרו במזרח גרמניה. אלכסנדר פאולוס התאבד בשנת 1970.
לקריאה נוספת
- ראובן עשור, בוגדים ומשתפי פעולה במלחמת העולם השנייה, הוצאת ירון גולן, 1997.
גנרל-פלדמרשלים וגרוס-אדמירלים בוורמאכט, בלופטוואפה ובקריגסמרינה במלחמת העולם השנייה | ||
---|---|---|
גנרלפלדמרשלים | אדוארד פון בהם-ארמולי (דרגת כבוד) • פדור פון בוק • ארנסט בוש • ולטר פון בראוכיטש • רוברט ריטר פון גריים • הרמן גרינג • מקסימיליאן פון וייכס • ארווין פון ויצלבן • וילהלם פון לב • וילהלם ליסט • אריך פון מאנשטיין • ולטר מודל • ארהרד מילך • פרידריך פאולוס • וילהלם קייטל • גאורג פון קיכלר • גינתר פון קלוגה • אוואלד פון קלייסט • אלברט קסלרינג • ארווין רומל • גרד פון רונדשטט • ולטר פון רייכנאו • וולפרם פון ריכטהופן • הוגו שפרלה • פרדיננד שרנר | |
גרוס אדמירלים | אריך רדר • קרל דניץ |