9K52 לונה-M
 | |
| רקטת פרוג 7 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| קוד נאט"ו | לונה-M |
| ארץ ייצור |
 ברית המועצות |
| פלטפורמת שיגור | רכב שיגור מבוסס משאית זיל 135 |
| מאפיינים כלליים | |
| משקל | 2432 - 2486 ק"ג |
| ממדים | |
| אורך | 8.960 מטר |
| קוטר | 0.544 מטר |
| מוטת כנפיים | 1.700 מטר |
| ביצועים | |
| מהירות | 1200 מטר/שנייה (4320 קמ"ש) |
| טווח | מינימלי-12 ק"מ מקסימלי 68 ק"מ |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | 420 ק"ג |
9M21/9K52 לונה-M (קוד דיווח נאט"ו: פרוג-7; מאנגלית: Free-Rocket-Over-Ground) הוא רקטה ארטילרית קצרת טווח בעלת מנוע דלק מוצק המשוגרת ממשגר מתנייע תוצרת ברית המועצות.
הפרוג נועדה במקור להיות רקטה טקטית לשיגור נשק גרעיני. הפרוג-7, שנכנסה לשירות בשנת 1965, היא מהדגם האחרון של משפחת ה"פרוג", שדגמים קודמים שלה החלו להיכנס לשירות החל מאמצע שנות החמישים. המערכת פותחה במכון לתכנון במוסקבה והייתה מיוצרת במפעל בוולגוגרד.
פיתוח
דגמים שקדמו לפרוג-7
- פרוג-1 - כינוי בברית המועצות: "פילין". רקטה המשוגרת מתובת טנק, בעלת טווח של 25 ק"מ (16 מיל) וראש קרב (רש"ק) במשקל 1,200 ק"ג. אורכה 10.37 מטר, קוטרו 0.61 מטר ומשקלה הכולל 4,930 ק"ג. נכנסה לשירות ב-1955. אינה נמצאת עוד בשירות.
- פרוג-2 - כינוי בברית המועצות: "מארס". רקטה המשוגרת מתובת טנק, בעלת טווח של 18 ק"מ (11 מיל) ורש"ק במשקל 565 ק"ג. אורכה 9.04 מטר, קוטרה 0.32 מטר ומשקלה הכולל 1,760 ק"ג. נכנסה לשירות זמן קצר לאחר הפרוג-1. אינה נמצא עוד בשירות.
- פרוג-3 - כינוי בברית המועצות: "לונה". רקטה המשוגרת מתובת דגם לא אמפיבי של טנק PT-76, בעלת טווח של 45 ק"מ (28 מיל) ורש"ק במשקל 358 ק"ג. אורכה 9.1 מטר, קוטרה 0.42 מטר ומשקלה הכולל 2,175 ק"ג. נכנסה לשירות ב-1961. יצאה משירות בברית המועצות, אך הייתה בשירות מספר מדינות ברית ורשה בתום המלחמה הקרה.
- פרוג-4 - כמו קודמתה, רקטה המשוגרת מתובת דגם לא אמפיבי של טנק PT-76. יצאה משירות בברית המועצות, אך הייתה בשירות מספר מדינות ברית ורשה בתום המלחמה הקרה.
- פרוג-5 - כינוי בברית המועצות: "לונה-1". כמו קודמתה, רקטה המשוגרת מתובת דגם לא אמפיבי של טנק PT-76, בעלת טווח של 32 ק"מ (20 מיל) ורש"ק במשקל 503 ק"ג. אורכה 10.6 מטר, קוטרה 0.54 מטר ומשקלה הכולל 2,287 ק"ג. יצאה משירות בברית המועצות, אך הייתה בשירות מספר מדינות ברית ורשה בתום המלחמה הקרה. עדיין נמצאת בשירות לצורכי תרגול.
- פרוג-6 - רקטת דמה המשמשת לצורכי תרגול בלבד.
פרוג-7
הפרוג-7A שכונתה גם R-65 (כינוי בברית המועצות: 9K21 לונה-M) נכנסה לשירות בשנת 1965. הטווח שלה 68 ק"מ (42 מיל), אורכה 9.4 קוטרה 0.54 מטר ומשקלה הכולל משתנה בהתאם לרש"ק מ-2,450 ק"ג ל-2,485 ק"ג. לפרוג-7 CEP של בין 500 ל-700 מטר. ניתן לחמשה ברש"ק קונבנציונלי או גרעיני במשקל 450 ק"ג, או רש"ק כימי במשקל 216 ק"ג. ב-1968 נכנסה לשירות הפרוג-7B שכונתה גם R-70 (כינוי בברית המועצות: 9K52 לונה-M) שהייתה זהה לפרוג-7A מלבד הרש"ק שלה, שהיה ארוך יותר ויכל להכיל גם פצצונות או מוקשים. פותחה גם גרסה נוספת שכונתה בברית המועצות "לונה-M2" אשר נועדה להיות מדויקת יותר אך התוצאה הייתה לא מוצלחת והיא לא נכנסה לייצור.
בנוסף לשיפורים ברקטה שהעניקו לה טווח ארוך יותר, הפרוג-7 נישאת ומשוגרת ממסילה שהותקנה על-גבי רכב המבוסס על משאית 8x8 מדגם זיל-135. רכב השיגור יכול לשאת רקטה אחת על גבי מסילת השיגור והוא כולל גם מנוף הידראולי אינטגרלי שהותקן בחלק האחורי של צידה הימני של המשאית. הזיל-135 אינו מספק לצוות הגנה מפני אב"כ. את הרקטות ניתן להעמיס על המסילה באמצעות המנוף האינטגרלי מרכב מנה שנייה (מנ"ש). רכב המנ"ש הוא גם מדגם זיל-135 כמו המשגר אך עליו לא הותקנה מסילת שיגור. רכב המנ"ש יכול לשאת שלוש רקטות פרוג. רכבי מנ"ש מוקדמים היו זיל-157V, ונדרשו למשאית נוספת עם מנוף לטעינת המשגר.
על-פי תורת-הלחימה הסובייטית, גדוד פרוג-7 טיפוסי מורכב משתי סוללות ירי, וכל סוללה מורכבת משני משגרים ומכ"ם מטאורולוגיה שהכינוי נאט"ו שלו הוא "אנד טרי" (END TRAY) הפועל בטווח התדרים D. הכנה לירי אורכת בין 15 ל-30 דקות.
על-פי הערכות, ייצורו של הפרוג-7 בברית המועצות הופסק ב-1972. בסוף שנות השבעים החלו להחליף את הפרוג-7 בטיל הקרקע-קרקע SS-21 שהיה בעל טווח ארוך יותר, אך הפרוג-7 נשאר בשירות בברית המועצות עד לסוף שנות השמונים. ייתכן כי חלק נשארו באחסון.
גרסאות של הפרוג עם רש"ק קונבנציונלי נמכרו לאפגניסטן, אלג'יריה, אנגולה, קובה, מצרים, עיראק, כווית, לוב, קוריאה הצפונית, סוריה ותימן.
בעיראק פותחה גרסה משופרת של הפרוג שכונתה ליית' בעלת טווח של 90 ק"מ.
קוריאה הצפונית שרכשה רקטות פרוג ממצרים ב-1975 ביצעה בהם הנדסה הפוכה ופתחה קו ייצור משלה שפעל מ-1979 עד 1983. קוריאה הצפונית פיתחה גם גרסה משופרת של הפרוג-7 בעלת טווח של 65 מיל (104 ק"מ). ב-1 במאי 2005 ערכה קוריאה הצפונית ניסוי מוצלח בשיגור הפרוג-7 המשופר לעבר ים יפן.
על-פי הערכות ב-1994 היו קיימים כ-350 משגרים וכ-1,450 רקטות פרוג מבצעיים בעולם.
זירת המזרח התיכון
רקטות פרוג-7 סופקו למצרים ולסוריה בתחילת שנות השבעים.
במלחמת יום הכיפורים שיגרה סוריה 25 רקטות פרוג במשך שלושה לילות רצופים בתחילת המלחמה. כבר בתום יום הקרבות הראשון כלל שר החוץ אבא אבן את הפרט הבא בדיווחו התמציתי למזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר על מהלך הקרבות: "הסורים ירו שלושה טילי פרוג. הם לא פגעו במטרה. נפלו בעמק... הפגיזו את הקיבוץ". קיסינג'ר ענה לו: "אני יודע מה הם טילי פרוג".[1]
ב-9 באוקטובר, היום הרביעי למלחמה, בשעה 03:35 לפנות בוקר, שיגרו הסורים מספר רקטות פרוג-7 לעבר בסיס חיל-האוויר רמת דוד במה שכונה אחר-כך "ליל הפרוגים". אחת הרקטות פגעה בבית בשיכון המשפחות של הבסיס וגרמה למותו של טייס A-4 סקייהוק ולפציעת שני טייסים נוספים, ופרוג נוסף, שנחת במגורי החיילים, גרם לפציעתם של מספר חיילים. רקטות נוספות פגעו ביישובים סמוכים, אחת מהן פגעה בבית ילדים בקיבוץ גבת הסמוך, אך לא היו נפגעים כיוון שהילדים שהו במקלט. הסורים שיגרו גם רקטות לעבר שדה התעופה מחניים ומפקדת פיקוד צפון בצפת אך אלו לא גרמו לנפגעים. ההתקפות אלה היו אחד הגורמים שהביאו להחלטת הממשלה על תקיפת המטכ"ל הסורי בדמשק בצהרי אותו יום. לאחר תקיפה זו פסקו הסורים מירי טילי הפרוג. מצרים שיגרה מעל 80 רקטות פרוג במהלך המלחמה, חלקן לעבר לעבר בסיס הפיקוד והמודיעין אום חשיבה אך אלה לא גרמו לנזק. חלקן לעבר רפידים.
נתוני המשגר
- משקל: 17,560 ק"ג
- אורך: 10.690 מטר
- רוחב: 2.800 מטר
- גובה: 2.860 מטר (עם רקטה: 3.350 מטר)
- זווית ירי: אנכי: +15° - +65°, אופקי: +/- 7°
- מהירות מרבית: 60 קמ"ש
- טווח: 650 ק"מ
- צוות: 4
קישורים חיצוניים
| רק"מ מדינות הגוש הסובייטי לאחר מלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| טנקים | T-84 Oplot-M • T-90 • T-84 • T-80 • T-72 • IT-1 • T-64 • T-62 • PT-76 • T-55 • T-10 • ארמטה T-14 | |
| נגמ"שים | BTR-152 • BTR-94 • BPM-97 • BTR-90 • BTR-80 • BTR-70 • BTR-60 • BTR-40 • BTR-4 • BTR-3 • BTR-D • BTR-50 • MT-LB | |
| נגמ"שי לחימה | BMPT • BTR-T • BMD-3 • BMD-2 • BMD-1 • BMP-3 • BMP-2 • BMP-1 • T-15 ארמטה | |
| תותחים מתנייעים | 2S1 גווזדיקה • SO-152 • 2S4 טולפן • 2S5 גיאטסינט-S • 2S7 פיון • 2S9 נונה • 2S19 MSTA • 2S23 נונה-SVK • 2S25 Sprut-SD • 2S31 וונה • ASU-57 • ASU-85 • A-222 ברג | |
| ארטילריה רקטית | BM-14 • BM-21 גראד • BM-24 • BM-25 • BM-27 אוראגן • TOS-1 • BM-30 סמרץ' | |
| טילי קרקע-קרקע | 2K6 לונה • 9K52 לונה-M • OTR-21 טוצ'קה • OTR-23 אוקה • 9K720 איסקנדר • K-300P בסטיון-P | |
| רק"ם נ"מ | SA-22 • SA-19 • ZSU-23-4 • ZSU-57-2 • BTR-152A\D\E • BTR-40A | |
| מערכות קרקע-אוויר | SA-4 • SA-6 • SA-8 • SA-9 • SA-10 • SA-11 • SA-12 • SA-13 • SA-15 • SA-17 • SA-19 • SA-20 • SA-21 • SA-22 | |
הערות שוליים
- ^ הנרי קיסינג'ר, משבר, עמוד 50
343442639K52 לונה-M