פרובינציית פרוסיה המזרחית
| |||
.svg) | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| שפה נפוצה | גרמנית | ||
| עיר בירה | קניגסברג | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה |
חלוקת פולין הראשונה וצירוף האזור לממלכת פרוסיה פיצול פרוסיה לפרוסיה המזרחית ופרוסיה המערבית | ||
| תאריך |
1773 1878 | ||
| פירוק |
איחוד פרוסיה המזרחית ופרוסיה המערבית תבוסת גרמניה במלחמת העולם השנייה | ||
| תאריך |
1829 1945 | ||
| ישות קודמת |
 דוכסות פרוסיה  בישופות ורמיה | ||
| ישות יורשת |
 קלינינגרד (מחוז)  ורמיה-מזוריה  מחוז קליפדה | ||
.jpg)
פרובינציית פְּרוּסְיָה הָמִזְרַחִית (גרמנית: Provinz Ostpreußen, להאזנה (מידע • עזרה), ליטאית: Rytų Prūsija, פולנית: Prusy Wschodnie, רוסית: Восточная Пруссия) הייתה מחוז בממלכת פרוסיה ובמדינה החופשית של פרוסיה בשנים 1773-1829 ו-1878-1945. בין 1829 ל-1878 הייתה מאוחדת עם מערב פרוסיה בפרובינציית פרוסיה.
פרוסיה המזרחית שכנה לאורך החוף הדרום-מזרחי של הים הבלטי. בירתה הייתה קניגסברג, ששמה שונה ב-1946 לקלינינגרד על ידי ברית המועצות.
בגלל קרבתה לגבול הרוסי, היותה החזית במלחמת העולם הראשונה, הפרדתה מגרמניה במסגרת הסכמי ורסאי ב-1919 והאלימות הרבה בה עשו שימוש חיילי הצבא האדום בעיר ב-1945, הפכה מזרח פרוסיה לסמל לזוועות מלחמה ופשעי המלחמה.
היסטוריה
ממלכת פרוסיה
לאחר חלוקת פולין הראשונה ב-1772, אוחד וורמיה, חלק מפולין, עם דוכסות פרוסיה. ב-31 בינואר 1773, הודיע פרידריך השני מלך פרוסיה ששמו של המחוז החדש יהיה פרוסיה המערבית, כששמו של שאר השטח יהיה פרוסיה המזרחית.
בתקופת המלחמות הנפוליאוניות נמלטו פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה ואשתו המלכה לואיזה לאחר התבוסה בקרב ינה ובקרב אאורשטדט לקניגסברג, שם שהו עד לאחר התבוסה בקרב פרידלנד, ולאחריו חתם פרידריך וילהלם על חוזה טילזיט.
בשנים 1829-1878 אוחדו פרוסיה המערבית והמזרחית למחוז אחד אך לאחר מכן הופרדו בשנית.
האימפריה הגרמנית
ב-1871, עם ההכרזה על הקמתה של האימפריה הגרמנית, הפכה פרוסיה המזרחית לחלק מהאימפריה. ב-1875 החלוקה האתנית בפרוסיה המזרחית הייתה 73.48% דוברי גרמנית, 18.39% דוברי פולנית ו-8.11% דוברי ליטאית. אוכלוסיית המחוז ב-1900 הייתה 1,996,626 תושבים בחלוקה דתית של 1,698,465 פרוטסטנטים, 269,169 קתולים ו-13,877 יהודים. מספר הפולנים והליטאים ירד במשך הזמן לאור תהליך הגרמניזציה. הפרוסים דוברי-פולנית רוכזו בדרום האזור (מזוריה, וורמיה) והפרוסים דוברי-ליטאית רוכזו בצפון-מזרח.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הייתה פרוסיה המזרחית זירת קרבות בין צבא האימפריה הגרמנית לצבא האימפריה הרוסית, ובין השאר התחולל בה קרב טננברג, שבו הושמדה הארמייה הרוסית השנייה על ידי הארמייה הגרמנית השמינית בפיקודם של הינדנבורג ולודנדורף.
רפובליקת ויימאר
עם התפטרותו של וילהלם השני מכס המלכות הפכה גרמניה לרפובליקה. בין שתי מלחמות העולם, הפכה פרוסיה המזרחית למובלעת גרמנית לפי הסכמי ורסאי כשחלקים מפרוסיה המערבית ומחוז פוזן סופחו לפולין כדי ליצור את המסדרון הפולני והעיר החופשית דנציג. כמו כן, העיר ממל צורפה לליטא, על מנת לאפשר לה גישה אל הים.
ב-1920 נעשו משאלי עם בפרוסיה המערבית ודרום פרוסיה המזרחית כדי לקבוע אם האזורים צריכים להצטרף לרפובליקה הפולנית השנייה או להשאר בגרמניה; 96.7% מהתושבים הצביעו להישארות בגרמניה.
גרמניה הנאצית
ב-1938 שינו הנאצים כשליש משמות האזור לשמות פרוסים מקוריים, כולל שמות פולנים וליטאים. כל מי שלא שיתף פעולה עם חוקי גרמניה הנאצית, כולל פעילים של המיעוט הפולני, נשלחו למחנות ריכוז.
מלחמת העולם השנייה
ב-1939 היו בפרוסיה 2.49 מיליון תושבים, 85% מהם היו גרמנים, האחרים הגדירו עצמם גרמנים תרבותית, לותרנים דתית, אך כמזורים או ליטאים. האחרונים חיו ברובם במזרח ודרום-מזרח המחוז.
בזמן מלחמת העולם השנייה הורחב המחוז. בניגוד לתעמולה הנאצית שהציגה את כל המחוזות שנלקחו ממנה ככאלה שיש בהם רוב גרמני שרוצים איחוד עם גרמניה, סטטיסטיקות הרייך מ-1939 מראות שרק 31,000 מתוך 994,092 האנשים שחיו בטריטוריות שסופחו לפולין היו גרמנים.
תושבים גרמנים רבים בפרוסיה המזרחית נהרגו במלחמה, רבים מהם צעירים שגויסו לוורמאכט ונהרגו בזמן פעולה.
זוועות 1944/45
ב-1944 העיר העתיקה של קניגסברג כמעט הושמדה לגמרי בשתי התקפות מהאוויר; בלילה שבין ה-26 ל-27 באוגוסט ובלילה שבין ה-29 ל-30 באוגוסט 1944. וינסטון צ'רצ'יל קרא לעיר "מבצר מודרני וממוגן בצורה כבדה". אריך קוך חיכה עם פינוי האוכלוסייה הגרמנית עד שהחזית המזרחית התקרבה לגבול פרוסיה המזרחית ב-1944. אוכלוסיית המחוז הוטעתה באופן שיטתי על ידי התעמולה הנאצית, נאמר להם שהגרמנים קרובים לניצחון למרות המצב בשטח, בעקבות כך חלק לא עזבו. אך מאוחר יותר נמלטו רבים מערבה בעקבות ההתקדמות המהירה של הצבא האדום, שחייליו התעללו בתושבים שנשארו.
מעריכים כי למעלה ממיליון אזרחים מתו בין השנים 1944 ו-1945, בעיקר בגלל הפינויים, רעב, מחלות, רצח והתעללות שנעשה על ידי חיילי הצבא האדום הפולש. דיווחים על זוועות ומעשי התעללות זרעו פחד וייאוש באוכלוסייה. אלפים איבדו את חייהם כשהטביע הצבא האדום ספינות גרמניות. הבירה קניגסברג נכנעה ב-9 באפריל 1945, לאחר קרב על כיבוש העיר קניגסברג שנמשך ארבעה ימים.
לאחר מלחמת העולם השנייה
לאחר המלחמה, ניסו מספר גרמנים שנמלטו ב-1945 לחזור לבתיהם בפרוסיה המזרחית. האוכלוסייה הגרמנית שנותרה באזור גורשה בידי המשטר הקומוניסטי. בזמן המלחמה וגם זמן קצר לאחריה, רבים הוגלו למחנות עבודה במזרח ברית המועצות (גולאג). שמות מקומות בגרמנית שונו לשמות רוסיים או פולנים.
באפריל 1946, הפך צפון פרוסיה המזרחית למחוז ברפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה וטריטוריית ממל הפכה לחלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית. ביולי אותה שנה שונה שמה של הבירה קניגסברג לקלינינגרד, ושמו של האזור שונה למחוז קלינינגרד כמו כן שונו שמות של כל היישובים באזור לשמות חדשים בעלי אופי סובייטי מובהק. לאחר גירוש האוכלוסייה הגרמנית, יושבו רוסים, בלארוסים, ואוקראינים בדרום פרוסיה המזרחית, כיום חלק מפולין. בעיקר בחלק הסובייטי, הייתה מדיניות של מחיקת כל שאריות היסטוריה ותרבות גרמנית, ב-1967 נהרסה טירת קניגסברג על פי הוראת ליאוניד ברז'נייב כדי לעשות מקום ל"בית הסובייטים" החדש.
קישורים חיצוניים
- גבולות היסטוריים של פרוסיה המזרחית
- פרובינציית פרוסיה המזרחית (בגרמנית)
- פרוסיה המזרחית (בגרמנית)
- מידע על פרוסיה המזרחית (בגרמנית)
- פרוסיה בתמונות
- האימפריה הגרמנית: פרובינציית פרוסיה המזרחית (בגרמנית)
