פפה אללו
 | |||
| פפה אללו | |||
| עיסוק | מנהל בכיר בחברת החשמל | ||
|---|---|---|---|
| |||
| |||
| |||
יוסף פפה אללו (נולד ב-10 במרץ 1945, לימה, פרו) הוא פעיל חברתי. כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם מרצ במשך כשבע עשרה שנה, מתוכם כ-5 שנים כסגן ראש העירייה. ממנהיגי המאבק למען ירושלים חופשית.
ביוגרפיה
נולד ב-1945 בלימה, פרו. בן שלישי למשפחה יהודית ספרדית ממוצא טורקי. אביו, ניסים אללו, היה נשיא הקהילה היהודית בפרו, ממקימי בית הספר היהודי הראשון, ליאון פינלו (Colegio Leon Pinelo). אף על פי זאת, פפה עצמו למד בבית הספר הסקוטי בלימה, "סאן אנדרס" (Colegio San Andrés) יחד עם ילדים פרואנים, סינים, יפנים ואפרו אמריקאים. שם ספג ערכים אוניברסליים וסובלנות רב תרבותית. בצעירותו בפרו פעל בתנועת הנוער הציוני כמדריך ובהמשך כמזכיר.
בשנת 1967, עם פרוץ מלחמת ששת הימים בישראל, פפה ארגן קבוצת חברים יהודים מהתנועה ויחד נסעו לארץ ישראל בכוונה לתרום למאמץ המלחמתי. לאחר הגעתו לארץ פפה התנדב בקיבוץ ניצנים וכעבור כשנה חזר ללימה על מנת להשלים את לימודיו. בתקופה זו פפה וחבריו לתנועה חוללו מהפכה בפדרציה הציונית של פרו והתוו דרך חדשה הקוראת למימוש החזון הציוני ועלייה לארץ ישראל. מתוך כך בשנת 1970 פפה עלה ארצה והשתקע בירושלים. כעבור פחות משנה הוא התחתן עם רוזה, אז עולה חדשה משוודיה. פפה הוא אב לשלושה ילדים וסב לשישה נכדים.
בנו הבמאי והתסריטאי מיכאל אללו יצר סרט תיעודי על פעילותו בשם "הקרב האחרון של פפה" שיצא בתחילת 2017.[1]
השכלה וצבא
פפה למד לימודי תואר שני בהנדסת חשמל באוניברסיטה הלאומית של לימה (National University of Engineering). עבודת הגמר של פפה עסקה ביצירת תשתית חשמל עבור כפרים עניים בצפון פרו. לאחר עלייתו לישראל למד חינוך בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.
פפה שירת כחייל קרבי פשוט בתותחנים והתעקש להישאר בדרגת טוראי עד לשחרורו ממילואים בגיל 48.
קריירה מקצועית
בשנת 1971 החל את עבודתו כמהנדס בחברת החשמל וכעבור שמונה שנים מונה למנהל המחלקה הצעיר ביותר בחברה. פפה תפקד כמנהל מחלקות תכנון וביצוע במחוז ירושלים והגיע לדרגת "סניור" (בכיר). לאחר 25 שנה בחברה פרש לטובת החיים הפוליטיים.
דרכו הפוליטית
פפה החל את דרכו כפעיל ויו"ר תא הסטודנטים היהודי של לימה-פרו ופעיל במפלגות השמאל המקומיות.
את פעילותו הפוליטית בישראל החל בראשית שנות ה-70 כחבר מזכירות WUJS. עם כניסתו לאוניברסיטה העברית הצטרף לפעילות ה"שמאל החדש" ולקח חלק פעיל במאבק הפנתרים השחורים. באחת ההפגנות בהן השתתף נעצר על ידי המשטרה והואשם בהתקהלות לא חוקית והתפרעות במרחב ציבורי. משפטו התנהל במשך כשנה ולבסוף הוחלט על תשלום קנס סמלי אותו שילם פפה יחד עם חבריו לתנועה. את המשך דרכו הפוליטית עשה במפלגות "המטאטא האדום", מוקד, של"י, רצ, ומרצ בה הוא פועל עד היום. במקביל לפעילות המפלגתית פפה פעל במסגרת תנועת שלום עכשיו, במזכירויות ההסתדרות הכללית ומועצת הפועלים, שם כיהן כיו"ר אגף האיגוד המקצועי בירושלים.
פעילות מוניציפלית
החל משנות ה-80 פפה פעל והנהיג את מאבקי הציבור החילוני כנגד כפייה דתית בירושלים לצד חברו ארנן יקותיאלי. בין המאבקים פתיחת כביש בר-אילן, רחוב הנביאים, בתי קולנוע (כגון בית אגרון, אוריון, כפיר) ומסעדות בשבת.
בשנות ה-90 הצטרף לפעילות של חבר הכנסת רן כהן ויחד עם פעילי מרצ ופעילי שכונות הובילו לחקיקתו של חוק הדיור הציבורי.
פעילות במועצת העיר
בשנת 1998 נבחר לעמוד בראש סיעת מרצ בירושלים, וכיהן כחבר מועצת העיר וחבר בוועדות תכנון, בניה, כספים ועוד. בתקופת כהונתם של ראשי העיר אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי, ישב פפה באופוזיציה ותפקד כיו"ר וועדת ביקורת.
בבחירות ב-2008 מרצ קיבלה 3 מנדטים (פפה אללו, מאיר מרגלית ולורה ורטון). עם כניסתו של ניר ברקת לתפקיד ראש העיר התמנה פפה לסגן ראש העיר - מחזיק תיק תרבות ואומנות בירושלים ותיק חינוך במזרח העיר וחבר הנהלה. בשנת 2010, בעקבות אי הסכמה בעניין תוכנית גן המלך ("הבוסתן") בסילוואן פרשה סיעת מרצ אל האופוזיציה. פפה וחבריו לסיעה טענו שהוצאת התוכנית לפועל הכוללת הקמת גן לאומי על חשבון הריסת בתי משפחות ערביות במזרח ירושלים עלולה להצית את האזור. לאחר התערבותם של דרגים מדיניים בכירים התחייב ניר ברקת להקפיא את התוכנית ומרצ חזרה לקואליציה.
בבחירות המוניציפליות ב-2013 פפה הוצב בראש הרשימה המאוחדת מרצ - העבודה - התנועה הירוקה. עם תחילת הקמפיין הכריז פפה על מועמדותו לראשות העיר[2], אך כחודש לפני הבחירות הסיר אותה ונשאר לעמוד בראש הסיעה המאוחדת למועצה[3]. סיעת מרצ בראשותו קיבלה 2 מנדטים.
ביוני 2015 פרש מתפקידו כיו"ר האופוזיציה ויו"ר מרצ בעיר[4].
עמדות מדיניות
פפה מחזיק בעמדות יוניות שמאלניות. מאמין בשלום בר השגה עם הפלסטינים מתוך משא ומתן שיכלול ויתורים כואבים לשני הצדדים. פפה מאמין שסוגיית ירושלים היא אחת הבעיות המרכזיות בסכסוך הישראלי-פלסטיני ומאמין שהפתרון הצודק הוא חלוקת העיר; שכונות מערב העיר בהן רוב יהודי יישארו ישראליות ושכונות במזרח העיר בהן רוב פלסטיני יהיו חלק מאל קודס, בירת פלסטין העתידית. מבחינת המקומות הקדושים פפה מאמין במציאת פתרונות יצירתיים כגון הגדרתם כשטח בינלאומי שינוהל על ידי מועצה משותפת ובתוכו יתאפשרו חופש תנועה ודת לכל הצדדים.
מבחינה חברתית פפה מאמין במדיניות רווחה סוציאליסטית, צמצום פערים ומתן הזדמנויות שוות לכל אזרח ללא הבדל דת, גזע, מין ולאום.
קישורים חיצוניים
- משה שטיינמץ, פפה אללו: אני לא חושב שהשתניתי, הכסף לא משפיע עליי, באתר nrg, 25 במאי 2010
- ניר חסון, "יוסף (פפה) אללו, לא טעית כשנתת לברקת לפטר אותך?", באתר הארץ, 23 ביוני 2010
ניר חסון, פפה אללו - דון קישוט מירושלים שאומר שלום לטחנות הרוח, באתר הארץ, 9 באפריל 2015- רותי קדוש, דון קישוט לנצח: פפה אללו עוד לא אמר את המילה האחרונה, באתר nrg, 13 בפברואר 2017
- ניר חסון, סרט חדש מתעד את כישלונו ההירואי של פפה אללו להיבחר לראשות עיריית ירושלים, באתר הארץ, 13.07.2016
הערות שוליים
- ^ דף הסרט ברשת החברתית פייסבוק
- ^ ישראל כהן, פפה אללו הכריז על ריצה לראשות עיריית ירושלים: "אדאג גם לחרדים", באתר כיכר השבת, 9 באפריל 2013
- ^ יעל פרידסון, פפה אללו הסיר את מועמדותו לראשות ירושלים, באתר nrg, 25 בספטמבר 2013
- ^ פפה אללו פורש מעיריית ירושלים: "לא שונא חרדים", 24 ביוני 2015
