פלוגת יהונתן
פלוגת יהונתן הייתה פלוגה של "ההגנה" שהשתתפה במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות. גילם הצעיר של לוחמיה ומספר נפגעיה הרב ייחד אותה משאר היחידות בגזרה. הפלוגה השתתפה בהגנה ובכיבוש מוצבים וכפרים באזור העיר ובלמה ניסיונות של שריוניות ערביות לחדור לירושלים המערבית, ליד נוטר-דם, מול חומת העיר העתיקה. כמו כן כבשה פלוגת יהונתן את הכפרים בית מזמיל, קריית יובל של היום, חירבת אל חמאמה, יד ושם של היום, עין כרם ומלחה. באוגוסט 1948 פורקה הפלוגה עקב שיעור האבידות הגבוה שסבלה. כיכר פלוגת יהונתן בירושלים נקראה על שמה.
הקמה וקרבות ראשונים
פלוגת יהונתן הוקמה באפריל 1948 על ידי יהושע אריאלי, מפקד הגדנ"ע בירושלים דאז, בהוראתו של מפקד מחוז ירושלים של ההגנה, דוד שאלתיאל. האחרון קבע את שמה לציון יחסו אליה, כיחס דוד ליהונתן במקרא. הפלוגה הורכבה מנערים מתחת לגיל גיוס, שגויסו בשל מצב החירום והמחסור בכוח-אדם לוחם, וכן מנערים שהיו בגדנ"ע וממפקדיהם, צעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם. לאחר אימונים מזורזים הועברו חיילי הפלוגה לחזית, ותחת פיקודו של עודד חי, החלו להלחם בצבאות ערב הפולשים במאי. אחד מלוחמי הפלוגה היה משה חובב, לימים - קריין ידוע ומנהל הרדיו.
מחלקה אחת מהפלוגה לחמה במנזר נוטרדם, בניסיון לעצור את פלישת כוחות הלגיון הירדני לירושלים. מחלקה שנייה מהפלוגה לחמה בהר ציון והחזיקה בו מול כוחות הלגיון הירדני וכוחות פלסטינים בעיר העתיקה. מחלקה זו הייתה מיועדת להיכנס לעיר העתיקה, בעקבות הפלמ"ח, שניסה לפרוץ אליה, אך נכשל. בינתיים שיתקה המחלקה את הטור הירדני, שנע לכיוון ירושלים אחרי נפילת גוש עציון. עם כניעת העיר העתיקה, הביאו חיילי המחלקה את נציגי הליגיון הירדני והצלב האדום משער ציון אל מפקד ההר, חיים ויגוליק. חיילי הפלוגה גם העבירו את תושבי העיר העתיקה אשר לא נפלו בשבי, לאוטובוסים שחנו ליד ההר, והועברו למקום מבטחים בקטמון. מחלקה נוספת מפלוגת יהונתן השתתפה בהגנה על רמת רחל, ולחמה באזור ארנונה וצפון תלפיות, בעורפו של כוח האצ"ל שנלחם על מנת לעצור טור של הצבא המצרי שבא מדרום והגיע עד בית ג'אלא. המצרים ניסו לפרוץ לירושלים מדרום ומדרום מערב, אך נכשלו במשימה זו.
הפוגה ראשונה, חידוש הקרבות ופירוק
בזמן ההפוגה הראשונה היה בסיס הפלוגה במנזר סנט אנטוניו בשכונת טלביה. הפלוגה התאמנה במשך ההפוגה תחת מנחם גורן (ג'ינג'י גרוס). עם סיום ההפוגה וחידוש הקרבות, בתאריך ה-9 ביולי 1948, הוטלה על הפלוגה המשימה של כיבוש חרבת חמאמה, הגבעה השולטת על הכפר הערבי עין כרם. בקרבות עשרת הימים לחמה הפלוגה תחילה בחירבת אל חמאמה, אזור יד ושם של היום, וכבשה שטח זה בליל ה-10 ביולי במחיר של עשרות פצועים ושישה הרוגים, ובהם מפקד הפלוגה, עודד חי.[1] הפלוגה המשיכה במשימה תחת פיקודו של מפקד מחלקה חדש, אליהו זוהר (ליכטנשטיין), שנמנה עם פצועי הקרב. לאחר-מכן כבשה הפלוגה את הכפר מלחה בשיתוף עם כוח אצ"ל, ב-14 ביולי. הכוחות הערבים ניסו לכבוש בחזרה את המוצבים, ולאחר קרבות מרים נכשלו בניסיונותיהם. בתום קרבות עשרת הימים כבשה הפלוגה את הכפר עין כרם ללא קרב. באוגוסט 1948, ארבעה חודשים לאחר היוסדה, פורקה הפלוגה עקב שיעור האבידות הגבוה שסבלה ושארית אנשיה צורפו ליחידות המחוז האחרות, חלקם לגדוד 'סלע' אשר הוקם על ידי אליעזר שמואלי.
הנצחה
- ועדת השמות של עיריית ירושלים, בראשותו של חבר מועצת העירייה ניסן הרפז, אשר היה אחד מחיילי הפלוגה, החליטה לקרוא על שם הפלוגה את צומת הכניסה החדשה לירושלים במפגש עם הרחובות כנפי נשרים ועקיבא אזולאי "כיכר פלוגת יהונתן". טקס קריאת הכיכר נערך ב-15 ביולי 1991.[2]
-
גרסה שנייה של תג היחידה כפי שצויירה ב-1950 על ידי רב"ט אלכסנדר אורן (זבלודובסקי) מיוצאי הפלוגה
- בשנת 2010 הוקמה פלוגת גדנ"ע בבסיס חיל האוויר חצרים. פלוגה זו נקראה על שמה של הפלוגה הלוחמת "פלוגת יהונתן". פלוגה זו לקחה על עצמה את ההנצחה של פלוגת יהונתן המקורית והשתמשה בסמל הפלוגה כסמלה.
מדי שבוע בטקס הפתיחה מפקד הפלוגה הקריא לחניכי הגדנ"ע את הנאום של מפקד הפלוגה לפני מותו.
- אפרים שלאין, תושב בית הכרם, חיבר חוברת בשם "חרבת חממה, מצפה כרם, גבעת עודד חי", המנציחה את תולדותיה של הגבעה וכיבושה על ידי פלוגת יהונתן. החוברת יצאה לאור על ידי הקרן הקיימת לישראל[3]
- מדי שנה, בין יום העצמאות ויום ירושלים, מתקיים סיור מורשת קרב בעקבות לוחמי פלוגת יהונתן שכבשו את חרבת אל חמאמה. המדריך בסיור עד פטירתו במאי 2015 היה אלי זוהר (ליכטנשטיין), מפקד פלוגת יהונתן בתש"ח, שבעת הקרב על חרבת אל חמאמה החליף בפיקוד את מפקד הפלוגה, עודד חי, שנהרג בהסתערות על היעד.[4]
- ב-25 ביוני 2014 חנכה יד ושם בשיתוף עם הקרן הקיימת לישראל שני שלטי הנצחה לפלוגת יהונתן ולחללי הפלוגה בגבעת חרבת אל חמאמה שבסמוך לבקעת הקהילות ביד ושם, שם לחמה הפלוגה ושם נהרגו מפקד הפלוגה עודד חי וחמישה מחיילי הפלוגה.[5]
-
מיגון בחפירות התורכיות באתר הקרב -
חלק מהתעלות -
חלק מהתעלות -
הבאר באתר -
את סגירת הבאר
לקריאה נוספת
- אהוד אמיר, הבלוג "פלוגת יהונתן" באתר TheMarker
- "גדנ"ע ירושלים בתש"ח", מאת אהוד אמיר, עורך - יהושע אריאלי, בהוצאת משרד הביטחון
הערות שוליים
- ^ כתבה מצולמת על סיור בהדרכת אלי זוהר בעקבות פלוגת יהונתן וקורות חייו של עודד חי
- ^ אתר עיריית ירושלים
- ^ אתר הקרן הקיימת לישראל
- ^ קרבות אזור עין כרם במלחמת העצמאות – סיור מודרך
- ^ הודעה על טקס הסרת הלוט - אתר הקק"ל
25079218פלוגת יהונתן