תקיפה באמצעות חומצה
תקיפה באמצעות חומצה היא תקיפה המתבצעת באמצעות התזת חומצה.
תקיפה בחומצה מתבצעת באמצעות חומרים קלים להשגה ואינה מצריכה הכנות. לרוב תקיפות באמצעות חומצה הן יוזמה של יחידים, ורק לעיתים רחוקות הן מבוצעות על ידי ארגון טרור.
ברוב התקיפות בחומצה נפגע אדם יחיד, ובמקרים רבים התוקף מצליח להימלט.
היסטוריה
האירועים המתועדים הראשונים התרחשו בצרפת בשנת 1879, בעיקר בידי נשים נגד נשים אחרות, כתוצאה מקנאה.
ב-17 באוקטובר 1915 התרחשה בווינה פרשת הנסיך לאופולד קלמנט. הנסיך, משושלת קוהרי, הבטיח לבת זוגו, קמילה ריביקה, כי יתחתן איתה אך התחמק שוב ושוב מהבטחותיו. ריביקה הנרגזת ירתה בו, שברה על פרצופו בקבוק חומצה ולאחר מכן התאבדה. כאשר הגיעו שוטרים לארמון הם מצאו את הנסיך לאופולד קלמנט צורח מכאבים. הוא התעוור בעין אחת ועור פניו התקלף כולו, ומת לאחר שישה חודשי ייסורים.
תקיפת החומצה הראשונה בבנגלדש אירעה בשנת 1967, בהודו ב-1982 ובקמבודיה ב-1993.
תקיפות חומצה מפורסמות
משה הירש, פעיל בנטורי קרתא, היה קורבן לתקיפה בחומצה במסגרת סכסוך נדל"ן. הוא התעוור בעין אחת והורכבה לו עין תותבת.
בשנת 1986 חיבל אדם בתרסיס חומצה בציור "משמר הלילה" במוזיאון הרייקסמוזיאום שבאמסטרדם. החומצה פגעה רק בשכבת הלכה של התמונה, והציור שוחזר.
עורך הדין יורם שפטל, סנגורו של ג'ון איוון דמיאניוק, הותקף ב-1 בדצמבר 1988 על ידי ניצול שואה, ישראל יחזקאלי, שהתיז עליו חומצה מלחית בריכוז גבוה, ממנה שפטל נכווה בפניו ונפגע חמורות בעינו.[1]
רובר פוריסון, פרופסור לספרות ומכחיש שואה צרפתי, הותקף בספטמבר 1989 ליד ביתו בווישי כאשר אלמוני התיז עליו חומצה.
ב-21 במאי 1998 תקף מתנגד להפלות שלוש מרפאות הפלות במיאמי, פלורידה, באמצעות חומצה בוטירית.
בשנת 2008 הותקפה בחומצה קונסטנטינה קונובה, פעילה בולטת באיגוד מקצועי ביוון.
ב-13 בדצמבר 2008 הושלכו שני בקבוקי חומצה לתוך קהל קונים במרכז קניות במחוז יאו צים מונג, בהונג קונג. הבקבוקים הושלכו כנראה מהקומה ה-12 בבניין סמוך. אירועים דומים קרו שוב ושוב באותו מקום מספר פעמים בשנים 2009–2010. באירועים נפגעו כ-130 בני אדם, והמבצע לא נתפס עד היום.
בשנת 2014 אירעו תקיפות חומצה רבות באיראן, בעיקר בעיר אספהן, נגד נשים שנטען שלא התלבשו בצניעות. אחת הנשים מתה מהפגיעה, אחרת התעוורה, ושאר הנשים סבלו מפגיעות גופניות חמורות. תופעות דומות קרו גם באפגניסטן.
תקיפה בחומצה
ברוב התקיפות בחומצה נפגע אדם יחיד כתוצאה מהתקיפה, ובמקרים רבים התוקף מצליח להימלט. בדרך כלל החומצה מותזת על הפנים מתוך כוונה לגרום למום. החומצה גורמת נזק בלתי הפיך לרקמות העור ולעצמות. בטווח הארוך, תקיפת חומצה עלולה לגרום לעיוורון, צלקות בפנים ובגוף, וכן קשיים חברתיים, פסיכולוגיים וכלכליים.
תקיפות חומצה נפוצות כאמצעי אלימות נגד נשים, בעיקר בבנגלדש, הודו ופקיסטן. בבריטניה החל משנת 2016 נרשמה עלייה חדה בתקיפות חומצה.
אחת הסיבות לשכיחות התקיפות בחומצה היא הזמינות והקלות בה ניתן לרכוש חומצה גופרתית, חומצה חנקתית וחומצת מימן כלורי. ניתן לרכוש חומצה גופרתית במוסכי אופנועים. חומצה חנקתית וחומצת מימן כלורי משמשות לניקוי זהב ומתכות יקרות, וניתן להשיגן בחנויות תכשיטים, ובחומצת מימן כלורי משתמשים בתהליך הייצור של רוטב סויה ומוצרי קוסמטיקה.
בגלל הזמינות וקלות הרכישה, ארגונים רבים קוראים להסדרה מחמירה יותר של שוק החומצות. לדבריהם יש לדרוש רישיון מכל אדם המוכר או קונה חומצה, יש לאסור אחזקת חומצה מרוכזת באזורים מסוימים, וכן לתעד כל עסקה הקשורה לסחר בחומצה. עם זאת, מספר חוקרים מתריעים כי תקנות מחמירות עלולות לגרום לסחר בחומצות בשוק שחור.
מניעים
בדרך כלל תקיפה בחומצה נועדה להשפיל את הקורבן, בלי לגרום למוות. במחקרים שבדקו את התופעה נרשמו הסיבות הבאות כמניעים לתקיפה מסוג זה:
- תקיפה גזענית
- מניעים חברתיים, פוליטיים ודתיים
- תקיפה במסגרת מלחמת כנופיות
- התקפות נגד מיעוטים
- סכסוכים חקלאיים, בהם בעלות על קרקע, בעלי חיים וציוד חקלאי
- נקמה על סירוב להצעות נישואין
- סכסוכים בין-דתיים
- סירוב להמרת דת
שכיחות ומאפיינים
תקיפות בחומצה אירעו כמעט בכל מדינות העולם, אך הן נפוצות במיוחד במדינות דרום-מזרח אסיה, בעיקר בנגלדש, הודו ופקיסטן, וכן בחלקים מאפריקה, בעיקר בקניה, דרום אפריקה ואוגנדה. בבריטניה החל משנת 2016 נרשמה עלייה חדה בתקיפות חומצה.
רוב התקיפות בחומצה מבוצעות כאמצעי אלימות נגד נשים, והקורבנות הן נשים. כך עולה ממחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת הרפואי The Lancet, בו נסקרו נתונים שנאספו במשך 40 שנה במספר מדינות בעולם.[2]
בנוסף זוהתה נטייה לתקוף קורבנות במעמד סוציו-אקונומי נמוך.
תקיפות חומצה ברשות הפלסטינית
בעזה בוצעו בשנות השמונים והתשעים תקיפות רבות בחומצה נגד נשים שנטען שלא התלבשו בצניעות, על ידי שמרנים המזוהים עם חמאס והאחים המוסלמים.
לאחר מבצע צוק איתן טען ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" כי חמאס השתמש בחומצה כסוג של עינויים במהלך חקירות. הארגון הכחיש טענה זו.
במקרים בודדים בוצעו פיגועים בחומצה על ידי פלסטינים נגד ישראלים, בהם פיגוע שבוצע ב-10 בספטמבר 2008 נגד חיילים במחסום חווארה, ופיגוע ב-12 בדצמבר 2014 בו הושלך בקבוק חומצה למכונית של משפחה מביתר עילית במחסום המנהרות, סמוך לחוסאן.
השפעות בריאותיות
ארגון תמיכה בנפגעי חומצה בפקיסטן מצא כי רוב הקורבנות לתקיפות בחומצה שורדים, אך נאלצים להתמודד עם קשיים גופניים, הדורשים טיפול כירורגי ארוך טווח, וכן קשיים פסיכולוגיים, הדורשים אף הם מעקב ממושך. הם חווים קשיים פסיכולוגיים, חברתיים וכלכליים המקשים על השתלבותם בקהילה.
השפעות רפואיות
רוב התקיפות בחומצה מכוונות אל הפנים, ומחקרים רבים בדקו את השפעתם. החומצה מאכלת במהירות את העור, את שכבת השומן מתחת לעור, ובמקרים מסוימים גם את העצמות. העפעפיים והשפתיים עלולים להיהרס לחלוטין, ולעיתים נגרם נזק חמור לאף ולאוזניים.
נזקים נוספים שנרשמו הם נזק לגולגולת ולשיער, חירשות, עיוורון חלקי או מלא, כיווץ ועיוות של האף והנחיריים, איבוד טווח התנועה של השפתיים, חשיפת חניכיים, וקשיים באכילה ובדיבור. שאיפת אדי חומצה בדרך כלל גורמת לבעיות בנשימה וחסימת נתיבי אוויר.
במקרים רבים לוקים הקורבנות באלח דם או אי-ספיקת כליות. מקרים חמורים מסתיימים במוות.
חומרת הנזק תלויה במידת הריכוז של החומצה, והזמן שעובר עד שהחומצה נשטפת במים.
השפעות פסיכולוגיות וחברתיות
לאחר ההתאוששות מתמודדים קורבנות תקיפה בחומצה עם בעיות נפשיות רבות. מחקר אחד הראה כי הקורבנות דיווחו על רמות גבוהות מהרגיל של חרדה, דיכאון קליני והערכה עצמית נמוכה.
נשים שעברו תקיפה כזו סובלות מנכות ותלויות בבן זוג או בבני משפחה לפעילויות יומיומיות. הן מתקשות למצוא עבודה בגלל ליקויי ראייה או נכות פיזית. מחקר בבנגלדש מצא שנשים רווקות שעברו תקיפת חומצה מנודות מהחברה ומתקשות למצוא בני זוג קבועים.
טיפול ומניעה
במקרה של פגיעה מחומצה יש לשטוף היטב במים את האזור הפגוע במשך 30 דקות או יותר, כדי לנטרל את השפעת החומצה. טיפול שגוי, למשל על ידי מריחת האזור בשמן, עלול להחמיר את הפגיעה. באופן אידיאלי יש להעניק לנפגעי חומצה טיפול מידי מומחים לפגיעות כימיות במרכז רפואי ייעודי. במדינות כמו אוגנדה וקמבודיה, בהן יש מקרים רבים של תקיפות חומצה, לרוב האוכלוסייה אין כמעט גישה לטיפול רפואי נאות, וכמעט ולא קיימים מרכזים ייעודיים לטיפול בנפגעי חומצה.
מחקרים שבדקו את תופעת התקיפות בחומצה ניסו גם למצוא דרכים למנוע אותה. בין הדרכים שהוצעו:
- החמרת הענישה על מבצעי תקיפה בחומצה
- תוכניות שיקום לקורבנות תקיפה בחומצה
- הגבלת מכירות של חומצה וחומרים מסוכנים דומים.
סיוע ממשלתי ואזרחי
בבנגלדש נחקקו מספר חוקים המגבילים סחר בחומצות ומחמירים את הענישה במקרים של סחר לא חוקי או שימוש בחומצה לתקיפה. בנגלדש היא המדינה המובילה בחקיקה בנושא זה, ומדינות אחרות הסובלות מתקיפות בחומצה, בהן בריטניה, נוקטות בצעדים דומים.
בנוסף לפעולות ממשלתיות למניעה וטיפול בתקיפות בחומצה, במספר מדינות קמו ארגוני חברה אזרחית המספקים סיוע רפואי, משפטי, פסיכולוגי וכלכלי לקורבנות התקיפה. ארגונים כאלה קיימים בבנגלדש, אוגנדה, קמבודיה והודו.
הארגון "Acid Survivors Trust International" (אנ') הוקם בשנת 2002 בבריטניה ומטרתו היא לשים קץ לתקיפות בחומצה. לארגון מרכזי סיוע בבנגלדש, קמבודיה, הודו, נפאל, פקיסטן ואוגנדה. הארגון מכשיר אנשי צוות רפואי לטיפול בנפגעי חומצה, מגייס כספי סיוע לקורבנות ומקדם חקיקה מונעת. אחד מתפקידיו המרכזיים הוא העלאת המודעות העולמית לתקיפות בחומצה על מנת לקדם חוקים מחמירים יותר על רכישה חומצות וחומרים כימיים.
בקולומביה הותקפה נטליה פונס דה לאון בשנת 2014 על ידי מטריד מאיים ששפך ליטר חומצה גופרתית על פניה ועל גופה. דה לאון סבלה מכוויות קשות ב-24% מגופה, ועברה 15 ניתוחי שחזור בפנים ובגוף. אף על פי שדווח אז בקולומביה על עלייה בשיעור התקיפות בחומצה, לא היה קיים במדינה חוק נגד תקיפה מסוג זה. דה לאון יזמה חוק המגדיר תקיפה בחומצה כפשע חמור שהעונש עליו הוא עד 50 שנות מאסר. כמו כן קידמה דה לאון טיפול רפואי ממשלתי לקורבנות, כולל ניתוחי שחזור וטיפול פסיכולוגי. נטליה פונס דה ליאון הביעה תקווה כי החוק החדש ישמש גורם מרתיע מפני התקפות עתידיות.
תקיפות חומצה בתקשורת
בשנת 2012 הופק סרט תיעודי בשם "Saving Face" המתעד רופא בריטי ממוצא פקיסטני המטפל בקורבנות תקיפה בחומצה. הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר של אותה שנה.
תיאורים בדיוניים
בסיפורו של ארתור קונאן דויל "פרשת הלקוח רם המעלה" (1927), הברון גרונר נופל קורבן לתקיפה בחומצה. הסיפור כלול באוסף "ספר הפרשיות של שרלוק הולמס".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ גיא ליברמן, עוכר דין, באתר ynet, 3 באוגוסט 2017.
- ^ Raising awareness against acid attacks, 28 בפברואר 2015 (באנגלית).
