פטרוס קונאוס
 | |
| דיוקן של פטרוס קונאוס, סביב 1625 | |
| לידה |
1586 פליסינגן |
|---|---|
| פטירה |
2 בדצמבר 1638 (בגיל 52 בערך) ליידן |
| שם לידה | פטר ואן דֶר קוּן |
| מדינה | הרפובליקה ההולנדית |
| פעילות בולטת | משפטן, פילולוג קלאסי וחוקר עתיקות |
| מעסיק | אוניברסיטת ליידן |
| השקפה דתית | קלוויניזם |
פֶּטְרוּס קוּנֶאוּס (בהולנדית: Petrus Cunaeus; 1586 – 2 בדצמבר 1638) היה שם העט של החוקר הנוצרי ההולנדי פֶּטֶר וַאן דֶר קוּן. ספרו "הרפובליקה העברית" נחשב ל"הצהרה החזקה ביותר של התאוריה הרפובליקנית בשנים הראשונות של הרפובליקה ההולנדית".[1]
ביוגרפיה
קונאוס החל ללמוד באוניברסיטת ליידן בגיל ארבע עשרה, שם למד יוונית ועברית. לאחר טיול לאנגליה בשנת 1603, הוא חזר לליידן כדי ללמוד תאולוגיה ומשפטים. הוא למד להכיר את לימודי הרבנות וארמית בעזרת על ידי יוהאנס דרוסיוס (אנ'). ב-1612 הפך קונאוס לפרופסור ללטינית, ב-1613 לפוליטיקה וב-1615 למשפטים, תפקיד אותו מילא עד מותו.[2]
קונאוס כתב בשיא ההתעניינות הפרוטסטנטית בטקסטים יהודיים בשל סמכותם הפוליטית וגם הדתית. הוא היה בין החוקרים הנוצרים המובילים של טקסטים יהודיים בדור שכלל את הצרפתי יוזף יוסטוס סקליגר, הוגו גרוטיוס ובונאוונטורה וולקניוס (אנ') בהולנד, יוהאן בוקסטורף, אב ובנו בגרמניה ובאנגליה, ג'ון סלדן ודניאל היינסיוס (אנ') באנגליה. קונאוס התכתב גם עם חוקרים יהודים בני זמנו כמו מנשה בן ישראל.[2]
על הרפובליקה העברית
קונאוס זכור בעיקר בזכות ספרו "על הרפובליקה העברית" (במקור בלטינית: De Republica Hebraeorum ) שבו תיאר את הממלכה העברית העתיקה כמודל של ממשל רפובליקאי. היצירה זכתה לשבחים רבים ופורסמה לפחות בשבע מהדורות בין השנים 1617 ו-1700. היא תורגמה להולנדית, צרפתית ואנגלית. כבר היו תריסר ספרים ומאמרים של סופרים אחרים בעלי אותה כותרת. "העבודה של קונאוס בלטה מעל כולם, והציגה לראשונה את המדינה של בני ישראל בתקופת בית ראשון, ובמיוחד את הממלכה המאוחדת תחת שאול, דוד ושלמה, כמודל מעשי למחוזות המאוחדים העצמאיים החדשים".[3]
עבור קונאוס היה התנ"ך מודל משפטי ומשפטי לתפקוד של מדינה עצמאית. עבור קונאוס, שהיה המומחה המוביל בתקופתו לקדמוניות היהודים ונגד אפיון של יוספוס,[2] כמו גם משנה תורה של הרמב"ם, התלמוד והתנ"ך יחדיו, חלק מידע המוכיח כי המדינה העברית היא ברמה גבוהה יותר של סדר מאשר המדינות יוון או רומא. "מכיוון שהא-ל שלהם היה הא-ל האמיתי... המדינה העברית יכולה לתפקד כאבטיפוס לרפובליקה האידיאלית. חוקיה תאמו את החוק הטבעי, ורוחה החברתית נבע ישירות מהציווי האלוקי של הצדק. מדינה זו לא הייתה מונרכיה ולא אוליגרכיה ולא דמוקרטיה, אלא רפובליקה, שהסנאט שלה – הסנהדרין – והחברים בו, כולל שופטים וכוהנים, אכפו וביצעו חוקים שנקבעו על ידי אלוקים במצבים אזרחיים רגילים".[3]
הבנתו של קונאוס את המדינה העברית כרפובליקה פדרלית השפיעה ישירות על הקמת ממשלת הרפובליקה ההולנדית.[1] עם זאת, לא הייתה זו רפובליקה של האדם הפשוט שקונאוס ייחל להולנדים, אלא רפובליקה לפי דגם של רפובליקה עברית עתיקה דמיונית שבה הסנהדרין הייתה מורכבת מ"אנשים, שלא נבחרו מבין הפלבאים, אלא כולם אצילים ביותר, שזכו לשבח על ידי הוריהם המכובדים, והקישוטים העתיקים של משפחתם". המלכים העבריים, היו מלכים חוקתיים, מחויבים לבית המחוקקים, בעלי הכוח המיוחד להחזיק בכוח בענייני הדת של האומה.[1]
קונאוס היה מודאג מכך שהרפובליקה ההולנדית עלולה ליפול כמו שנפלו אתונה ורומא, כתוצאה מרמת חיים גבוהה ומריבות אנוכיות בין ההנהגה. כמודל לאומתו שימנע אסון כזה, הוא תיאר רפובליקה עברית שבה "העצות של כולם הבטיחו את ביטחונם של כולם; והערים, שהיו רבות, לא כיוונו כל אחת לשלטונה, אבל כולן השתמשו במיטב מאמציהן כדי להגן על החירות הציבורית".
הרפובליקה העברית, כפי שראה אותה קונאוס, הייתה קהילה טובה של חקלאים רפובליקנים של חלקות קטנות שנשמרה כך על ידי החוק המקראי שכל שנת חמישים (שנת היובל) כל עסקאות הקרקע הופכות לבטלות עם החזרת הרכוש למשפחת הבעלים המקורי. בדרך זו, "העושר חולק באותה מידה לכלום; שזו הדאגה העיקרית של מושלים טובים בכל עושר משותף", שיטה שמבטיחה ש"העושר של חלקם לא עלול להוביל לדיכוי השאר; והעם לא ישנה את מסלולו, וישנה את דעתו מעבודתו התמימה לכל תעסוקה חדשה ומוזרה". עבור קונאוס, הייצור והמסחר הובילו לשחיתות מוסרית מכל הסוגים, להתמוטטות השלטון הרפובליקאי הראוי ביניהם. המעלות הטובות הושוו עם פשטות חומרית, חקלאים בעלי רכוש קטן וחלוקה שוויונית של העושר.
קונאוס חתם את הספר בקריאה לסובלנות ואהדה כלפי יהודים בני זמנו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Tuck, Richard, Philosophy and government, 1572-1651, Cambridge, 1993, p. 169
- ^ 2.0 2.1 2.2 Jonathan R. Ziskind, Petrus Cunaeus on Theocracy, Jubilee and the Latifundia, The Jewish Quarterly Review, New Ser, Vol. 68, No. 4. (Apr., 1978), pp. 235-254. Jstor 1454305
- ^ 3.0 3.1 "Azure". 10 בספטמבר 2004. אורכב מ-המקור ב-2004-09-10.
{{cite web}}: (עזרה)
