פטל (סוג)
 פטל
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | ורדיים |
| תת־משפחה: | ורדאים |
| סוג: | פטל |
| שם מדעי | |
 Rubus
| |
פטל (שם מדעי: Rubus) הוא סוג של שיח בעל פרחים ממשפחת הוורדיים, הכולל למעלה מ-250 מינים ותת-מינים, הגדלים בכל אזורי העולם, בעיקר בצפון הממוזג; ישנם מינים תרבותיים שפירותיהם משמשים למאכל, להכנת ריבות ומיצים.
מאפייני הצמח
למרבית מיני השיח יש חוחים בדומה לוורדים, בהם הם נעזרים כדי לטפס על קירות ומבנים. יוצא דופן מבחינה זו הוא הפטל האדום, שגבעוליו ישרים וחלקים.
הפירות של כל מיני הפטל הם בצורת מקבץ גרגרים זעירים, הסדורים בצורה מעגלית סביב העוקץ. אשכולות הפטל מתוקים-חמוצים והם טובים למאכל אדם. קוצי הפטל מעוקלים, חדים ודוקרים. בקטיף פטל עלולים להיפצע מקוציו.
בארץ ישראל נפוצים שני מינים: פטל לביד ופטל קדוש, על-פי רוב בקרבת מקורות מים, למשל באפיקי נחלים.
שיח הפטל הוא למעשה מערכת של נצרים רבים. את זני הפטל מקובל לחלק לזני 'פלוריקן' הנותנים יבול פעם אחת בלבד על הענף הדו-שנתי ולזני 'פרימוקן' הנותנים יבול אחד – מיד בשנה הראשונה, ויבול שני בהמשך, מן הענפים הצדדיים. המכנה המשותף בין שני הזנים של הפטל שהנצר אינו מתקיים יותר משנתיים.[1]
בתרבות הישראלית
- גזוז – משקה מוגז שנמכר בקיוסקים בארץ בשנות ה-50 וה-60 היה נמזג במקום מתרכיז פטל ו/או לימון, בתוספת סודה. בעקבות זאת, בקרב חלק מאוכלוסיית הארץ משתמשים במילה "פטל" במשמעות "תרכיז פרי להכנת משקה".
- מיץ פטל – ספר ילדים ישראלי קלאסי מאת חיה שנהב.
בהלכה
אופן גדילתו של שיח הפטל, שבו השיח עצמו הוא רב שנתי אך כל אחד מנצריו מוציא פרי רק פעם אחת ולכל היותר פעמיים, עורר דיון הלכתי רחב בשאלה האם יש להגדירו כעץ או כירק. לשאלה זו ישנן השלכות לעניין איסור ערלה ולעניין ברכות הנהנין.[2]: יש אומרים[3] שברכתו בורא פרי העץ ויש אומרים שברכתו בורא פרי האדמה. מספק יש לברך "אדמה", שנפטר בה בכל אופן.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פטל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פטל |
- פטל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פטל, באתר ITIS (באנגלית)
- פטל, באתר NCBI (באנגלית)
- פטל, באתר Tropicos (באנגלית)
- פטל, באתר GBIF (באנגלית)
- פטל, באתר IPNI (באנגלית)
- עוזי רביד, "פטל (סוג)", בספר "בשומות וטעמים טבעיים"
- אילון גלעד, איך קיבל ה"פֶּטֶל" את שמו ומה הקשר שלו לסנה הבוער? באתר הארץ, 26 בספטמבר 2015.
הערות שוליים
- ^ שמואל זילכה, פירות גרגיריים - תמונת מצב 2014 (ארכיון)
- ^ הרב יואל פרידמן, הפטל אילן או ירק לעניין ערלה וברכות, באתר למעשה - אקטואליה הלכתית.
הרב אליעזר מלמד, הגדרת העצים החייבים בערלה, באתר פניני הלכה.
הרב שניאור זלמן רווח, מהו דין פטל לגבי שנת ערלה, באתר המכון למצוות התלויות בארץ. (ארכיון) - ^ עיין במשנה ברורה בסימן ר"ג ס"ק א'-ג'. ובחיי אדם, נ"א ס"ט כתב לברך בורא פרי העץ, וכן כתב בערוך השלחן, ר"ג ס"ה. ובש"ת מהרש"ם, ח"א קצ"ו צידד שברכתו אדמה אך למעשה כתב שהמנהג לברך עץ, וכן כתב בשו"ת אגרות משה ולברך עץ. ובקצה"ש כתב לברך בורא פרי האדמה וכן הביא בספר "ותן ברכה" בשם הגרש"ז אויערבאך לברך בורא פרי האדמה מספק. ובספר "כיצד מברכים" עמוד יג' כתב שכיוון שהפטל גדל בגזע עצמו ולא מהענפים יש עליו ספק בברכתו. ובימינו ידוע שחש זני פטל שגזעם לא מתקיים משנה לשנה לפיכך ודאי שאין לברך עליו עץ.
33906300פטל (סוג)