פורטל:יונקים/ערך נבחר/אוסף
1
פורטל:יונקים/ערך נבחר/12
קיפודן נמלים אוסטרלי הוא מין ממשפחת הקיפודניים המשתייך, יחד עם הברווזן, לסדרת יונקי הביב. סדרת יונקי הביב כוללת את היונקים הפרימיטיביים ביותר כיום - הם היונקים היחידים שמטילים ביצים.
מין זה נפוץ ברחבי אוסטרליה, וכן באזורים החופיים וההרריים שבדרום מערב גינאה החדשה. באוסטרליה הוא המין האנדמי הנפוץ ביותר כיום. המין אינו נתון בסכנת הכחדה, אולם פעילות אנושית כגון ציד, הרס בתי גידול והחדרת מינים פולשים המזיקים לקיפודן, הביאו לירידה בתפוצתו ביבשת אוסטרליה.3
פורטל:יונקים/ערך נבחר/34
.jpg)
פוֹסָה היא מין של טורף ממשפחת טורפי מדגסקר, אשר אנדמי למדגסקר. לפוסה מאפיינים חיצוניים הדומים למשפחת החתוליים, הנמייתיים והגחניים, מה שגרם למחלוקות ושינויים רבים בסיווגה המדעי. צבע פרוותה הוא חום-אדמדם עד כתמתם בהיר, גפיה שריריות וזנבה ארוך כמעט כמחצית גופה. היא ניזונה בעיקר מטרום קופים, וכן מיונקים קטנים, מזוחלים, מעופות, מחרקים, מדו-חיים ואף מצמחים. היא מצטיינת בתנועה על עצים, ופעילה הן במשך היום והן במשך הליל.
הפוסה היא בעלת התפוצה הנרחבת ביותר מבין הטורפים ממדגסקר. היא מצויה במספרים קטנים בשטחים נותרים של יערות; היא מעדיפה יערות לחים שלא נגעה בהם יד אדם ולא דרכה בהם רגלו. למרות שהיא נמצאת גם בסוגי יערות אחרים, ביערות בעלי מזג אוויר לח יש יותר מחסה ולפוסה קל יותר לנוע בהם. הפוסה היא הגדולה ביותר מבין שמונת הטורפים האנדמיים למדגסקר, היונק היבשתי והשריד האנדמי הגדול ביותר במדגסקר, והטורף הטבעי היחיד שיכול לצוד כל בוגר מכל מין ומין של הקיפופים הגדולים באי.
למרות תפוצתה הנרחבת, ההפוסה מוגדרת כ"פגיעה" על ידי איגוד השימור העולמי IUCN מאז שנת 2008, עקב הירידה ב-30% בגודל האוכלוסייה בין השנים 1987 ו-2008. היא תלויה ביערות, ואלו נמצאים בסכנת הכחדה בגלל הרס בתי גידול נרחב. גורמים נוספים, כמו קיטוע בתי גידול והידלדלות אוכלוסיית הקיפופים גם פוגעים ביכולתה לשרוד בטבע.5
פורטל:יונקים/ערך נבחר/56
פורטל:יונקים/ערך נבחר/67
פורטל:יונקים/ערך נבחר/78
אובלנה צפון-פסיפית, היא מין לווייתן ענק ורחב בסוג אובלנה ובמשפחת הבלניים. האובלנה הצפון-פסיפית היא לווייתן גדול מידות: אורכה 15–19 מטר ומשקלה 50–80 טון מטרי. היא נפוצה כיום בעיקר בים ברינג, במפרץ אלסקה ובים אוחוצק. האובלנה ניזונה לרוב משטרגליים, ונדרשים מיליוני שטרגליים כדי לספק את האנרגיה שהיא צריכה. לפיכך, האובלנה חייבת למצוא ריכוזים גבוהים של שטרגליים, יותר מ-3,000 שטרגליים לכל מטר מעוקב כדי לסעוד ביעילות.
לפני שהושמדה על ידי ציידי לוויתנים באמצע המאה ה-19, הייתה האובלנה נפוצה בצפון האוקיינוס השקט. מספר הפרטים שנקטלו על ידי רשתות ציד חופיות ביפן ועל ידי ילידים אמריקנים באיים האלאוטיים היה קטן, והציד לא השפיע באופן ממשי על האוכלוסייה הכוללת. כיום, האובלנה הצפון-פסיפית נדירה מאוד ונמצאת בסכנת הכחדה בגלל ציד נרחב בעבר, הרס בית הגידול, אי-יציבות ודלות האוכלוסייה, שינויים סביבתיים, מוות כתוצאה מהתנגשות עם ספינות והסתבכות בציוד דיג, והתרבות עם מינים אחרים. כיום היא מוגנת בחוק של מדינות רבות ונעשים מאמצים לשקם את מצבה. לפי המרכז למגוון ביולוגי, האובלנה הצפון-פסיפית היא הלווייתן שנמצא בסכנת הכחדה החמורה מבין הלוויתנים.9
פורטל:יונקים/ערך נבחר/910
פורטל:יונקים/ערך נבחר/1011
פורטל:יונקים/ערך נבחר/1112
פורטל:יונקים/ערך נבחר/1213
פורטל:יונקים/ערך נבחר/1314
פורטל:יונקים/ערך נבחר/1415
פורטל:יונקים/ערך נבחר/1516
לוטרת הים היא יונק ימי קטן יחסית, חבר במשפחת הסמורים, שחי לחופיו הצפוניים והמזרחיים של האוקיינוס השקט. ההגנה מפני קור אצל לוטרת הים מבוססת על שכבה עבה של פרווה, שהיא מהצפופות בעולם החי, וזאת בשונה ממרבית היונקים הימיים הנסמכים על שכבת שומן. אף שהיא מסוגלת להלך על היבשה, מבלה לוטרת הים את מרבית זמנה באוקיינוס הפתוח.
לוטרת הים נמנית עם בעלי החיים היחידים הידועים בשימוש ב"כלי עבודה" חיצוניים. במרבית אזורי מחייתה היא נחשבת למין מפתח, וזאת בשל התפקיד החשוב שהיא ממלאת בבקרה על גודלן של אוכלוסיות קיפודי הים, שאילולא הלוטרות היו מזיקים ליערות הקלפ התת-ימיים. בעבר נע מספרן של לוטרות הים בין 150,000 ל-300,000, אולם בעת החדשה הן ניצודו בהמוניהן בשל פרוותן. בסוף תקופה זו נאמד מספרן בכ-1,000 עד 2,000 לוטרות בלבד. מאמצי שימור אינטנסיביים הביאו להתרחבות מחודשת של תפוצת הלוטרות. עם זאת, המין עודנו מסווג כמין הנתון בסכנת הכחדה.
17
פורטל:יונקים/ערך נבחר/1718
נמר השלג הוא אחד מבעלי החיים המסתוריים, החמקניים והנדירים ביותר בעולם, המכונה בפי התושבים המקומיים המתגוררים בשטח תפוצתו "רוח הרפאים של ההרים". נמר השלג נפוץ רק באזורים הרריים מסוימים באסיה, בעיקר במרכזה, בשטחים הנמצאים בגובה רב, לרוב בגבהים שבין 2,700–6,100 מטרים.
מבנהו מותאם באופן מיטבי לבית גידול מושלג ומוכה רוחות. פרוותו עבה וארוכה (כ-12 ס"מ בבטנו), ומעוטרת בנקודות ובחברבורות המאפשרות לו הסוואה טובה בנוף ההררי המושלג. גודלן הקטן של אוזניו מסייע לו בשמירת חום גופו, וחלל אפו הרחב תורם לחימום האוויר הקר בטרם הוא מגיע לריאותיו. הוא ניחן ביכולת טיפוס מרשימה וביכולת קפיצה המגיעה למרחק של כ-15 מטרים, הודות לשרירי חזהו ורגליו השריריות הנתמכות בכפות חזקות וגדולות המשמשות כ"נעלי שלג".
בדומה לרוב חתולי הפרא, גם נמר השלג נתון בסכנת הכחדה שלה אחראי האדם, הצד אותו בשל פרוותו הנחשקת, בשל איבריו המשמשים למרקחות רפואיות, ובשל הנזק הכלכלי הרב שהוא גורם כתוצאה מציד חיות משק. כמו כן, מצמצם האדם את שטחי מחייתו. בשל הקושי בהשגת מידע מדויק על גודל אוכלוסיית נמרי השלג, מתבססים החוקרים על אומדנים, שעל פיהם מספר הנמרים מוערך בכ-4,000–7,000 פרטים. נמרי השלג מתקשים למצוא בני זוג ולהתרבות, כתוצאה מפיצול האוכלוסייה שנגרם מתפוצת האדם, ממלחמות ומתנאי שטח קשים.
19
פורטל:יונקים/ערך נבחר/1920
פורטל:יונקים/ערך נבחר/2021
קרנף סומטרה הוא מין במשפחת הקרנפיים, והוא הקטן בחמשת מיני הקרנפים החיים כיום. בדומה לשני מיני הקרנפים האפריקניים (רחב-שפה וצר-שפה), לקרנף סומטרה שתי קרניים, והגדולה שבהן היא הקרן האפית (מלשון אף).
בעבר נפוצו הקרנפים הסומטריים ביערות הגשם, בביצות וביערות העננים בהודו, בבורמה, בתאילנד, במלזיה ובאיים באינדונזיה. כיום מצב השימור של המין מוגדר "בסכנת הכחדה חמורה", משום שנותרו רק שש תת-אוכלוסיות עיקריות: ארבע מהן בסומטרה, אחת בבורנאו ואחת בחצי האי המלאי. קשה לאמוד את מספרם של הקרנפים הסומטריים, בשל נטייתם לסוליטריות ועקב פיזורם הרב באזור מחייתם, אך האומדנים מעריכים כי חיים בעולם כ-300 פרטים בלבד. הירידה במספרם מיוחסת בעיקרה לציד שמטרתו השגת הקרניים שלהם, שערכן ברפואה העממית גבוה לאין ערוך - מחיר קילוגרם אחד של קרני קרנפים סומטריים עשוי להגיע ל-30,000 דולרים בשוק השחור. הקרנפים הסומטריים סבלו גם מאובדן ניכר של בתי גידול עקב בירוא יערות שמשרת את תעשיית העץ והחקלאות.