שטרגליים

שטרגליים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי רגליים
תת־מערכה:	סרטנאים
מחלקה:	רגלסתיים
תת־מחלקה:	שטרגליים
שם מדעי
Copepoda

השטרגליים (שם מדעי: Copepoda) הם סרטנים קטנים במחלקת הרגלסתיים שלהם חשיבות אקולוגית רבה. הם מהווים חוליה חשובה בשרשרת המזון ומהווים את מזונם של רבים מהדגים. קיימים 10,000 מינים מוכרים ברחבי הים, כולל על קרקע הים ואפילו בעומק האוקיינוס. יש החיים בשלוליות מים, אחרים חיים בטחב רטוב, בעלים לחים, ברקבוביות ושני מינים מיוחדים נמצאו במערת איילון בישראל, בתחום מחצבות המלט "נשר" ליד רמלה.

הסרטן בשלולית המים

השטרגליים, הסרטנים הקטנים, הם בעלי גוף פרוק, דק ומוארך, בעל מספר רב של גפיים עדינות, המשמשות לתנועה, להשגת מזון ולנשימה. השטרגל החי בשלולית מים שוחה כשגחונו כלפי מעלה וגבו כלפי מטה. בכל עונה בוקעים הצעירים מביצי הקיימא בתוך שבוע מהיווצרות השלולית. ההתפתחות מהזחל, הבוקע מן הביצה, ועד לבוגר נמשכת מחודש עד חודשיים ונעשית בדרך של גלגול. השטרגל חי בשכבת המים העליונה, וניזון מסינון אצות זעירות, מחלקיקי חומר אורגני מרחף ומחסרי חוליות זעירים.

תיאור השטרגליים

אורכם של רוב השטרגליים נע בין 0.5 מ"מ לבין 2 מ"מ. אחד המינים הגדולים, Pennella balaenopterae, טפיל בגוף לוויתן, מגיע לאורך של 32 ס"מ. אחד המינים הקטנים, הזכרים של Sphaeronellopsis monothrix, צדפה ימית, אורכה מגיע ל-0.11 מ"מ.

השטרגל חסר אברי ראיה מוגדרים. הם גם חסרי שלד בגבם. הם מהווים את מזונם של צמחים זעירים. אחרים הם קרבנות לבעלי חיים שווים להם בגודלם. הם מופיעים כמו תחרה של טפילים אצל פונדקאים. הריבוי של רוב המינים הוא מיני. אך יש גם מינים המתרבים באופן עצמאי, דהיינו הביצה גדלה לבוגר, ללא הפריה של זכר.

מיני מערת איילון

במערת איילון התגלו שני מינים של "השטרגליים":

• טתיסבאנה (Tethysbaena) - סרטן באורך של 2 מ"מ. סרטנים אלה נמצאו בארץ במיקוות המים: חמי זוהר בקרבת נווה זוהר, עינות סמר על השפה הצפון מערבית של ים המלח ועין נור בטבחה. ייחודם של הסרטנים הוה בכך שהם נושאים את ביצי הרבייה בצידי הגוף ולא צמוד לבטן או לגב כמו שאר הסרטנים.

• סומית איילון (Typhlocaris ayyaloni) - אורכו של הסרטן הוא 5 ס"מ. הוא חסר פיגמט. יש לו שלושה זוגות מחושים, העוזרים לו לחוש כל תנודה במים.

הסרטנים האלה התגלו במקומות המזוהים עם שולי האוקיינוס הקדום טתיס, אשר החלק שנותר ממנו היום הוא הים התיכון. במערת האיילון, בעומק בקרקע - 100 מטר וחום קבוע של 29 מעלות ולחות קרובה ל-100% נמצאו פרטים חיים של סרטנים אלה.

צילום מהיר במיקרוסקופ

הסרט הקצר צולם במים עמוקים עם מיקרוסקופ מהיר. מעט ידוע על קשרי הגומלין בין הפרטים. למרות חשיבותם בטבע, קשה להשיג מידע עליהם מהתנהגותם במעבדה או תחת מצלמות. במקרים אלה הם מגיבים שונה מאשר בטבע.

סרטון בהילוך איטי המתאר הרינג אטלנטי אוכל שטרגליים.

אספקת מי שתייה

ה"שטרגליים" מצויים לעיתים במקורות מים המיועדים לשתייה. בייחוד במקומות שלא מצויים מתקני סינון. בדרך כלל אין הדבר מעורר בעיה. בארצות טרופיות מסוימות כמו: פרו ובנגלדש נמצא מתאם בין הימצאות השטרגליים לבין הופעת מחלת הכולרה (חולירע). מסתבר כי חיידקי הכולרה נדבקים לגוף הסרטנים.

סדרות

• ציקלופיים (Cyclopoida)
• הרפקטיקואידיים (Harpacticoida)
• קלנואידיים (Calanoida)
• Poecilostomatoida

ראו גם

• מערת איילון
• טרגלוביטים - שם כולל למינים רבים של בעלי חיים זעירים המצויים כל ימי חייהם בחלקים חשוכים של מערות ואתרים דומים.
• טיפולוקריס
• טתיסבאנה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שטרגליים בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0