פורטל:ברצלונה

עריכהפורטל ברצלונה

ברצלונה (בספרדית ובקטלאנית: Barcelona; נהגה: ברצלונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה. העיר היא השנייה בגודלה בספרד, ומתגוררים בה כ-1,605,602 תושבים, וכ-3,161,081 תושבים במטרופולין שלה, נכון לשנת 2006. העיר היא הגרעין המרכזי באזור האורבני של ברצלונה, בו מתגוררים בערך כ-5.5 מיליון תושבים. העיר ממוקמת לחוף הים התיכון. ומהווה היא מרכז כלכלי חשוב - בעיר נמצא אחד הנמלים הים תיכוניים החשובים ביותר באירופה, ונמל התעופה הבינלאומי בעיר הוא השני בגודלו בספרד. העיר הוקמה בתקופה הרומית, והפכה לבירת רוזנות ברצלונה. לאחר סיפוחה לממלכת אראגון, העיר הפכה לאחת הערים החשובות בממלכה. כיום, ברצלונה היא מרכז תרבותי חשוב, ויעד תיירותי עיקרי בספרד. עבודותיהם האדריכליות של אנטוני גאודי ולואיס דומנש אי מונטנר בעיר הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בשנת 1992, התקיימה בעיר אולימפיאדת ברצלונה.

לערך המלא

עריכהתמונה נבחרת

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

ארובות קאזה מילה

לגלריית תמונות ברצלונה

עריכההידעת?

שוק לַ‏ה בּ‏וֹ‏קֶ‏רִיָ‏ה או בשמו המלא מֵרְקַ‏ט דֵה לַ‏ה בּ‏וֹ‏קֶ‏רִיָ‏ה מתמחה במוצרי מזון טריים באיכות גבוהה ומהווה אטרקציה תיירותית בשל צבעוניותו המרשימה. דוכני השוק שונים מאוד מהמקובל למשל בשווקים ישראליים. בדוכנים רבים המוצרים מוצגים מאחורי זכוכית, וגם בדוכנים בהם הסחורה מוצגת ללא חציצה, כמו דוכני פירות וירקות רבים, אין הקונים בוחרים בעצמם את פריטי המזון אלא מבקשים מהמוכר והוא בוחר עבורם, שוקל ואורז.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכההיסטוריה של ברצלונה

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

ברצלונה בשנת 1563

ברצלונה נוסדה במאה ה-3 לפנה"ס על ידי חמילקרת ברקא לאחר המלחמה הפונית הראשונה, כמושבה של קרתגו. בהמשך, הפכה לעיר רומית שמרכזה בגבעת מונס טאבר ("Mons Taber") במסגרת כיבושו של חצי האי האיברי על ידי הרומאים. שם העיר הרומית: "מושבת ג'וליה אוגוסטה פאבנטיאה פטרנה ברקינו" (Colonia Julia Augusta Faventia Paterna Barcino) שהייתה עיירה קטנה הסמוכה לעיר המחוז טאראגונה. שרידי עיר זו התגלו תחת הפלאסה דל ריי. על פי מסורות אחדות נטען שהעיר הוקמה על ידי חיילים קרתגים לפני המלחמה הפונית השנייה אשר במהלכה נכבש היישוב בידי סקיפיו אפריקנוס ואז קיבלה את השם BARCINO בסיס לשמה הנוכחי, אולם אין ראיות ארכאולוגיות לטענה זו.

הבזיליקה הנוצרית הראשונה נבנתה בעיר בשנת 343. הוויזיגוטים כבשו את העיר במאה ה-5, והמוסלמים המורים כבשו אותה ב-713. ב-28 בדצמבר 801 נכבשה על ידי לואי החסיד, בנו של קרל הגדול לאחר מצור שארך שנתיים. קרל הפך את העיר למושב המלכים הספרדיים - אזור שהיה בשליטת דוכס ברצלונה כאזור ביטחון בין צרפת הנוצרית לספרד המוסלמית. דוכסות ברצלונה כבשה שטחים סמוכים, ב-1137 השיא רמירו השני, מלך אראגון את בתו פטרונילה בת השנה לרוזן ברצלונה, רמון ברנגר הרביעי, ופרש למנזר, ובכך למעשה אוחדו ממלכת אראגון ורוזנות ברצלונה לישות אחת - ממלכת אראגון וקטלוניה, בירת הממלכה - ברצלונה זכתה לפריחה תרבותית וכלכלית.

ירידת קרנה של העיר החלה כאשר הוחלט כי היא תפסיק לשמש כעיר בירה, וכי בירת הממלכה תהיה נאפולי.

האיחוד בין אראגון וקסטיליה בעקבות נישואי "המלכים הקתולים", פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה ב-1469 הביא להמשך ירידה במעמדה של העיר והתהליך נמשך עם גילוי אמריקה מצד אחד והתחזקות הצי העות'מאני מצד שני.

במהלך מלחמת הירושה הספרדית, בשנת 1714 נבזזה ונהרסה העיר. נפוליאון בונפרטה סיפח את העיר לאימפריה הצרפתית הראשונה והמליך את אחיו, ז'וזף בונפרטה למלך ספרד. לאחר תבוסת נפוליאון הוחזרה העיר לשליטת ספרד.

במהלך המאה ה-19 הגיעה המהפכה התעשייתית לעיר והעיר גדלה ויצאה מבין החומות. תערוכה עולמית נערכה במקום בשנת 1888, והעיר הורחבה במסגרת פרויקט "ההרחבה" (אישמפלה).

ברצלונה הייתה מקום מרכזי של אנרכיזם במהלך השבוע הטראגי של שנת 1909 שבו נשרפו כנסיות העיר. בימי מלחמת האזרחים הספרדית (בין השנים 1936 - 1939) ישבה בעיר הממשלה הרפובליקנית כאשר הגנרל פרנקו כבש את הבירה מדריד.

החל משנות ה-70 במאה ה-20 החלה התעוררות של השפה והתרבות הקטלאנית.

בשנת 1984 בחרה אונסק"ו להנציח את פועלו של אנטוניו גאודי ולהכריז על המבנים שתכנן בעיר וביניהם כנסיית הסגרדה פמיליה (Sagrada Familia) כאתר מורשת עולמית. בשנת 1997 הכריז אונסק"ו גם על המבנים שתכנן הארכיטקט לואיס דומנק אי מונטאנר (Lluís Domènech i Montaner) "אתר מורשת עולמית".

עריכהמחוזות ברצלונה

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

מחוזות ברצלונה

העיר מחולקת למספר מחוזות:

סיאוטאט ולה (העיר העתיקה): אל ראבאל, בארי גותיק, ובארי דה לה ריברה.
אישמפלה (ההרחבה).
מונז'ואיק
לז קורטז
סאריה - סנט גרבאסי
גראסיה
הורטה גווינרדו
נואו באריס
סאנט אנדרו
סאנט מארטי

עריכהאתרים ומבנים בברצלונה

אנדרטאות

עמוד קולון

אתרי מורשת עולמית

פלאו דה לה מוזיקה קטלניה והוספיטל דה סאנט פאו
יצירותיו של אנטוני גאודי: קאזה ויסנס, פלאו גואל, בית באליו, קאזה מילה (לה פדררה), פארק גואל וסגרדה פמיליה

כנסיות

קתדרלת יולליה הקדושה | כנסיית קולוניה גואל | כנסיית סנטה מריה דל מאר | סגרדה פמיליה | בזיליקת הלב הקדוש

מוזיאונים ומבני תרבות

מוזיאון פיקאסו | מכון ז'ואן מירו | מכון אנטוני טאפייס | המוזיאון הלאומי לאמנות קטלנית

פארקים וגנים

פארק גואל | מונז'ואיק | פארק המצודה

תחבורה

רחובות ושדרות: לה ראמבלה | פסץ' דה גראסיה
כיכרות: פלאסה דל ריי | כיכר קטלוניה| פלאסה דה אספניה | פלאסה ריאל

שווקים

לה בוקריה

מבנים בעלי חשיבות

טורה אגבר | ביתן ברצלונה | שער הניצחון | פלאו נסיונל

עריכהספורט בברצלונה

בעיר ברצלונה מצויות שתי קבוצות כדורגל ברמה בינלאומית:

מועדון כדורגל ברצלונה הידועה בשם "ברסה" (Barça), שמקום מושבה באצטדיון קאמפ נואו בעל כמעט 100,000 מושבים. המועדון כולל גם קבוצת מילואים בשם ברצלונה אתלטיק, ועוד ארבע קבוצות מקצועניות בענפי ספורט אחרים: קבוצת כדורסל, קבוצת כדוריד, הוקי קרח וכדורגל אולמות.
קבוצת אספניול המשחקת באצטדיון לה פראט בעל 40,500 מושבים.

בשנת 1970 העיר אירחה את אליפות אירופה בשחייה.

בשנת 1992 העיר אירחה את האולימפיאדה ורוב המשחקים נערכו באצטדיון האולימפי בעל 56,000 מושבים.

בשנת 2003 העיר אירחה את אליפות העולם בשחייה, ורוב התחרויות נערכו באולם הספורט פלאו סנט ג'ורדי שבו ניבנתה בריכה זמנית לאירוע.

בשנת 2010 אירחה העיר את אליפות אירופה באתלטיקה באצטדיון האולימפי ליואיס קומפאניס.

עריכהאתר נבחר

ביתן ברצלונה הוא כינויו של הביתן (פוויליון) הגרמני ביריד העולמי שנערך בברצלונה בשנת 1929, שתוכנן על ידי האדריכל הגרמני לודוויג מיס ואן דר רוהה. הביתן נחשב לאבן דרך חשובה בהיסטוריה של האדריכלות המודרנית. המבנה, שלא היה לו שימוש מיוחד אלא נבנה לשם תצוגה, התאפיין בצורה פשוטה למדי, אף כי נעשה בו שימוש בחומרים יקרים כגון שיש ואבן טרוונטין. ייחודו של המבנה התבטא בפריצת הדרך המחשבתית לגבי צורתה של אדריכלות, תפישת החלל, שימוש חדש בחומרי בנייה ועיצוב מינימליסטי, שהתממש בזכות פרטי בניין מתוחכמים. מיס ואן דר רוהה עיצב עבור הביתן יחד עם שותפתו אז, המעצבת לילי רייך, את "כיסא ברצלונה". נטען כי שניים מכיסאות אלה שימשו את הזוג המלכותי הספרדי, שהגיעו לבקר בביתן. הכיסא זכה להצלחה רבה ונמכר באלפים גם לאחר היריד העולמי, ונחשב עד היום למקרה מבחן בהיסטוריה של העיצוב התעשייתי. כנהוג בתערוכות עולמיות, פורק הביתן בסופה של התערוכה, וחלקיו מוספרו, נארזו ונשלחו ברכבת לגרמניה. מסיבות שאינן ברורות עד היום נעלמו מרבית חלקי הביתן במהלך המעבר. בשל חשיבותו הגדולה שוחזר בשנת 1986 המבנה באתרו המקורי, והוא פתוח לקהל הרחב.