פורטל:ברצלונה/אתר נבחר/אוסף אתרים
אוסף אתרים נבחרים של פורטל ברצלונה
לעריכת הקטעים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
הסגרדה פמיליה ("המשפחה הקדושה", או בקטלאנית: La Sagrada Família) היא כנסייה ברובע אישמפלה בברצלונה שתוכננה על ידי האדריכל הקטלאני אנטוני גאודי. בניית הכנסייה החלה בשנת 1883, והופסקה בשל מותו הפתאומי של גאודי ב-1926 בתאונה. בנייתה חודשה בשנת 1946 לאחר מחלוקות רבות בנוגע להמשך הבנייה, שכן גאודי לא השאיר תוכניות לפני מותו. בנייתה נמשכת עד ימינו ותימשך כנראה עוד שנים רבות. הכנסייה מהווה את אחת האטרקציות התיירותיות החשובות של ברצלונה, יחד עם מבנים ומקומות נוספים בתכנונו של גאודי. הכנסייה נבנתה בסגנון המודרניסטה, ועיצובה הושפע מהקתדרלות הגותיות של ימי הביניים, ומסגנונות האר-נובו והתחייה הגותית, שהיו פופולריים מאוד בסוף המאה ה-19. הכנסייה צפויה לכלול 12 צריחים בגובה של כ-100 מטרים כל אחד, המסמלים את 12 השליחים. הצריחים מחולקים ל-3 חזיתות המסמלות את לידתו, מותו ותחייתו של ישו. כיום קיימים רק 8 מתוכם, והשאר עדיין בבנייה. צריח נוסף בגובה של כ-170 מטרים יתנשא במרכזם ויסמל את ישו עצמו, ומסביבו יוקמו 4 צריחים נמוכים במקצת שיסמלו את ארבעת האוונגליסטים. קצת מאחורי הצריח המרכזי יוקם צריח נוסף שיסמל את הבתולה. המבנה הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
2
אוספיטל דה סנט פאו (בית החולים על שם פאולוס הקדוש, בקטלאנית: L'Hospital de Sant Pau), הוא בית חולים הממוקם באזור האישמפלה (ה"הרחבה") של העיר ברצלונה. מבני בתי החולים מהווים את קבוצת המבנים הגדולה ביותר הבנויה בסגנון המודרניסטה. מבני בית החולים הוקמו כאשר עבר בית החולים (שהוקם במאה ה-15) ממקום מושבו הקודם (המשמש כיום את הספרייה הלאומית של קטלוניה) לקומפלקס מודרני שנבנה בין השנים 1901–1930 על פי תוכניות האדריכל לואיס דומנש אי מונטאנר. בית החולים, המשתרע על שטח של 300 מ"ר, נבנה בסגנון המודרניסטה ונחשב לאחד מבית החולים היפים בעולם (מבחינה ארכיטקטונית). מבני בית החולים הוכרזו בשנת 1997 על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
3
האסטדי אולימפיק דה מונז'ואיק (בקטלאנית: Estadi Olímpic de Montjuïc - "האצטדיון האולימפי של הר היהודים"), הוקם בשנת 1927 עבור התערוכה העולמית שנערכה בעיר בשנת 1929 - 1929 Expo. בשנת 1989 עבר האצטדיון שיפוץ נרחב על מנת לשמש כאצטדיון המרכזי של אולימפיאדת ברצלונה שנערכה בשנת 1992. האצטדיון, הקרוי על שם הפוליטיקאי הקטלאני ליואיס קומפניס אי ז'ובר, ממוקם על פסגת גבעת המונז'ואיק הנמצאת דרומית-מערבית לעיר, וצופה אל נמל ברצלונה. קומפניס הוצא להורג במצודת מונז'איק המצויה בקרבת המקום בו נמצא כיום האצטדיון, בשנת 1940 על ידי "הפרנקיסטים", תומכי פרנסיסקו פרנקו, בשל תמיכתו של קומפניס בעצמאותה של קטלוניה מספרד. באצטדיון 55,926 מושבים.
4
בית באליו או בית באטיו הוא בית מגורים ברובע אישמפלה בברצלונה, בירת קטלוניה שבספרד. המבנה ממוקם בשדרת גרסיה (Passeig de Gràcia) מס' 43, ומהווה חלק מגוש הבניינים המכונה "תפוח המריבה" (L'Illa de la Discòrdia), שזכה לשמו בשל העובדה ששוכנים בו בתים של מספר אדריכלים מודרניסטים. המבנה הוקם בין השנים 1875-1877 ומאוחר יותר נרכש על ידי ז'וזפ באטיו אי קאסנובס (Josep Batlló i Casanovas) שעל שמו הוא קרוי. באטיו שקל בתחילה להרוס את הבניין ולהקים מבנה אחר תחתיו, אך הוא שינה את דעתו, ופנה אל האדריכל הקטלוני אנטוני גאודי על מנת שיעצבו מחדש. העבודות התקיימו בין השנים 1904–1906, והמבנה עוצב בסגנון המודרניסטה, ונותר ברשותה של משפחת באטיו עד שנמכר ב-1954. בשנת 2005 הוכרז המבנה, יחד עם מספר מבנים נוספים של גאודי ברחבי ברצלונה, כאתר מורשת עולמית.
5
ביתן ברצלונה הוא כינויו של הביתן (פוויליון) הגרמני ביריד העולמי שנערך בברצלונה בשנת 1929, שתוכנן על ידי האדריכל הגרמני לודוויג מיס ואן דר רוהה. הביתן נחשב לאבן דרך חשובה בהיסטוריה של האדריכלות המודרנית. המבנה, שלא היה לו שימוש מיוחד אלא נבנה לשם תצוגה, התאפיין בצורה פשוטה למדי, אף כי נעשה בו שימוש בחומרים יקרים כגון שיש ואבן טרוונטין. ייחודו של המבנה התבטא בפריצת הדרך המחשבתית לגבי צורתה של אדריכלות, תפישת החלל, שימוש חדש בחומרי בנייה ועיצוב מינימליסטי, שהתממש בזכות פרטי בניין מתוחכמים. מיס ואן דר רוהה עיצב עבור הביתן יחד עם שותפתו אז, המעצבת לילי רייך, את "כיסא ברצלונה". נטען כי שניים מכיסאות אלה שימשו את הזוג המלכותי הספרדי, שהגיעו לבקר בביתן. הכיסא זכה להצלחה רבה ונמכר באלפים גם לאחר היריד העולמי, ונחשב עד היום למקרה מבחן בהיסטוריה של העיצוב התעשייתי. כנהוג בתערוכות עולמיות, פורק הביתן בסופה של התערוכה, וחלקיו מוספרו, נארזו ונשלחו ברכבת לגרמניה. מסיבות שאינן ברורות עד היום נעלמו מרבית חלקי הביתן במהלך המעבר. בשל חשיבותו הגדולה שוחזר בשנת 1986 המבנה באתרו המקורי, והוא פתוח לקהל הרחב.
6
לַה בּוֹקֶרִיָה או בשמו המלא מֵרְקַט דֵה לַה בּוֹקֶרִיָה (בקטלאנית: Mercat de la Boqueria), הנקרא גם מרקט דה סנט ז'וספ (Mercat de Sant Josep), הוא שוק מזון גדול ומטופח בברצלונה, בסמוך לשדרת לה רמבלה. השוק מתמחה במוצרי מזון טריים באיכות גבוהה ומהווה אטרקציה תיירותית בשל צבעוניותו המרשימה. דוכני הפירות מציעים לרוב למכירה גם כוסות של מיצי פרי שהוכנו במקום ומוצגות על גבי קרח. כמו כן מוצעים פירות קלופים ופרוסים, חלקם בעיצובים מיוחדים, הנמכרים לאכילה מיידית, בליווי מזלג חד-פעמי.
7
מכון אנטוני טאפייס (בקטלאנית: Fundació Antoni Tàpies) הוקם בשנת 1984 על ידי האמן טאפייס במטרה לעודד לימוד של אומנות מודרנית ואומנות בת זמננו. המכון מציג תערוכות, ועורך כנסים והרצאות בנושא אומנות מודרנית, וכן מציג את יצירותיו של טאפייס. המוזיאון, שנפתח במסגרת המכון בשנת 1990, מציג את האוסף המקיף ביותר של יצירותיו של טאפייס, מרביתן נתרמו למוזיאון על ידי טאפייס עצמו. המכון נמצא בבניין ההוצאה לאור "מונטאנר אי סימון" (Montaner i Simon) שתוכנן על ידי האדריכל לואיס דומנק אי מונטאנר והוקם בין השנים 1880–1885 בראשית סגנון המודרניסטה. על גג המבנה מוצגת יצירתו של טאפייס "ענן וכיסא" (Núvol i cadira), המוארת בשעות הלילה.
8
מכון ז'ואן מירו (Fundació Joan Miró) הוא מוזיאון המוקדש לזכרו של ז'ואן מירו, מגדולי האמנים המודרניים שיצאו מספרד. מבנה המוזיאון עצמו הינו מודרני ויצירתי, ונחשב אחד מסמלי האמנות המודרנית בעיר. המוזיאון ממוקם בפסגה התלולה של הר המונז'ואיק, מוקף גנים ופסלים, ונשקף ממנו נוף מרהיב הצופה אל העיר ברצלונה ואל הים. במוזיאון מוצגת תערוכה קבועה של ציורים, פסלים, ופריטי אמנות מודרנית שהותיר אחריו ז'ואן מירו. בנוסף, מארח המוזיאון תערוכות עונתיות של תמונות, סרטים, פסלים ושאר פריטים של סטודנטים לאמנות, שבחרו בדרכו של מירו.
9
פלאו גואל (בקטלאנית: Palau Güell - "ארמון גואל") תוכנן על ידי האדריכל הקטלאני אנטוני גאודי עבור משפחת התעשיין הקטלאני העשיר אוסביו דה גואל (Eusebio de Güell). בשל יופיו, הוכרז המבנה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. גאודי תכנן עבור משפחת גואל כניסה ייחודית שאפשרה כניסת המרכבות אל תוך הבית, ירידת הנוסעים בכניסה הראשית למבנה, וירידת המרכבות למרתף הבית שם היו האורוות ושם יכלו לסובב את המרכבות על מנת להעלותם שוב לקומת הכניסה, לצורך העלאת הנוסעים עליהן. המבנה בנוי בסגנון גאודי - סגנון שהיווה חלק מתנועת המודרניסטה בארכיטקטורה. תקרת חדר האוכל במבנה מחוררת ובה חלונות זעירים שאפשרו לתקרה להיראות כשמים מלאי כוכבים (בלילה הודלקו עששיות מעל החלונות). החל משנת 2005 נערכים שיפוצים בבניין. נכון לינואר 2008 הבניין עדיין סגור למבקרים.
10
פלאו דה לה מוזיקה קטלנה (בקטלנית: Palau de la Música Catalana ("ארמון המוזיקה של קטלוניה") הוא אולם קונצרטים הנמצא במרכז ברצלונה, בקרבת הבארי גוטיק (העיר העתיקה של ברצלונה). האולם נבנה בין השנים 1905–1908 על פי תכנונו של האדריכל לואיס דומנש אי מונטאנר בסגנון המודרניסטה הייחודי לעיר, עבור מקהלת קטלוניה (Orfeó Català). בשל יופיו המיוחד של המבנה, הבנוי בשילוב בין סגנון המודרניסטה הטבעי (המחקה את הטבע) לבין סגנון המודרניסטה הנאו-גותי, ובשל ייחוד כיפת הזכוכית של המבנה (כיפת האולם כולה עשויה ויטראז' - זכוכית צבעונית) נבחר המבנה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1997.
11
הקאמפ נואו ("מגרש חדש" בקטלאנית, לפעמים נקרא גם הנואו קאמפ) הוא אצטדיון כדורגל המשמש כמגרש הביתי של מועדון הכדורגל ברצלונה. הקאמפ נואו הוא האצטדיון הגדול ביותר באירופה ואחד מהגדולים בעולם. כשנפתח, הכיל האצטדיון 93,053 מקומות. האצטדיון עבר עשרות חידושים במהלך השנים (הוספת תאורה, תאי אח"מ, חדר תקשורת, מוזיאון, חדרי הלבשה מפוארים, כנסייה, מעליות, וחדרי אירוח). במהלך מונדיאל 1982 שנערך בספרד, הוגדלה מכסת הקיבולת באצטדיון לכ-115,000 מקומות ישיבה. כיום, הקאמפ נואו מכיל 98,787 מקומות ישיבה. גובהו המקסימלי הוא 48 מטרים, והוא מכסה שטח של 55,000 מטרים רבועים.
12
קאזה מילה (קטלאנית: Casa Milà), המכונה גם לה פדררה (La Pedrera - "המחצבה"), הוא מבנה ייחודי, הממוקם בשדרות גראסיה 92 (Passeig de Gràcia). המבנה נבנה על ידי האדריכל אנטוני גאודי בסגנון המודרניסטה בין השנים 1906-1910, עבור פרה מילה אי קאמפס (Pere Milà i Camps) שעל שמו הוא קרוי. בשנת 1969 הוכרז המבנה כמונומנט לאומי, וב-1984 הכריז עליו ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. המבנה המתעקל מזכיר גלי ים או דיונת חול, והוא נישא לגובה שש קומות ומקיף שתי חצרות פנימיות - האחת עגולה והאחרת אליפטית. כל חזיתו של המבנה עשויה אבן גיר למעט חלקה העליון, המשלב אריחים לבנים היוצרים דימוי של הר מושלג. על הגג פתחים גדולים המהווים את מוצאם של גרמי המדרגות המובילים אליו, והם מעוטרים בפיסות אבנים בצורת צלבים הפונים לארבעה כיוונים. הארובות מצופות באריחי קרמיקה, והן מזכירות ראשי לוחמים חבושי קסדות. הגג נתמך בשורה של קשתות פרבוליות. מעקות הברזל במרפסות מזכירים צמחים מטפסים בינות לסלעים או אצות-ים. בחזית שער גדול ועל המשקוף שמעליו רשום המשפט הראשון מתפילת אווה מריה: "Ave Maria gratia plena, Dominus tecum" ("הו, מריה מלאת החסד, אדוני עִמך").
13
קתדרלת אֶוּלָליה הקדושה (בספרדית: Catedral de Santa Eulalia) או הקתדרלה של ברצלונה (המכונה גם "לה סאו" - La Seu) הוקמה בין 1298 עד למאה ה-15 על יסודותיה של כנסייה ויזיגוטית שעמדה במקום. החזית הגותית של הכנסייה הוקמה במאה ה-19. הכנסייה מוקדשת לאולליה מברצלונה - הקדושה המגינה על העיר ברצלונה, הקבורה בקריפטה של הכנסייה. בקתדרלה יש העתק מוגדל של פסל המדונה השחורה - הדומה לפסל השמור במונטסראט. אחת האטרקציות החביבות על התיירים הבאים לבקר בכנסייה היא מערכת מושבי העץ הייחודיים של המקהלה. לצד הכנסייה מצוי קלויסטר גותי, בו שמורים 13 אווזים לבנים המסמלים את היותה של אולליה בת 13 בעת הירצחה על ידי החיילים הרומיים.