פונטנבלו
| מדינה |
 צרפת |
|---|---|
| חבל |
 איל-דה-פראנס |
| מחוז | סן-אה-מרן |
| נפה | פונטנבלו |
| אזור זמן | UTC +1 |
פונטנבלו (בצרפתית: Fontainebleau) היא עיירה וקומונה במרכז צרפת, במחוז סן-אה-מרן שבחבל איל דה פרנס, כחמישים קילומטרים מדרום-מזרח לפריז. נכון לשנת 2014 מתגוררים בעיר כ-15,000 תושבים.
בעיירה נמצאת טירת פונטנבלו, שהייתה אחד מארמונות מגוריהם של מלכי ושליטי צרפת, מפרנסואה הראשון במאה ה-16 ועד נפוליאון השלישי ששלט במחצית השנייה של המאה ה-19. בשנים בהן שימשה כמושבם של שליטי צרפת היוותה העיר מוקד שלטוני ודיפלומטי חשוב.
העיירה ידועה גם בשל היותה יעד תיירותי ובשל האמנים ואנשי הרוח הרבים שישבו בה או שאבו השראה מהעיירה ומסביבתה, בעיקר בזכות יער פונטנבלו המקיף אותה.
ב-1981 הוכרזה טירת פונטנבלו כאתר מורשת עולמית.
היסטוריה
בשימוש מלכי צרפת
היישוב במקום התקיים כבר באמצע ימי הביניים. המקום החל לשמש כנקודת מפגש ליציאה למסעות ציד ולואי השביעי, מלך צרפת, בנה במקום קפלה. עם זאת נשאר פונטנבלו כפר קטן עד 1528, אז החליט פרנסואה הראשון, מלך צרפת להקים ארמון בהשראת הארמונות האיטלקיים של הרנסאנס בפונטנבלו. טירת פונטנבלו נבנתה לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-16. סביבה התפתחה העיירה במהירות ותוך זמן קצר התגוררו בה כ-7,000 תושבים. לאורך המאה ה-17 נבנו בעיירה, מלבד הארמון, כשלושים בתי מידות ובנייני פאר על ידי נסיכים ואצילים שבאו לגור סביב המלך.
ב-1685 נחתם בפונטנבלו האדיקט של פונטנבלו על ידי לואי הארבעה עשר, צו המבטל את האדיקט של נאנט שהעניק חופש דת מסוים לפרוטסטנטים ולהוגנוטים. החתימה על הצו הביאה לעזיבה המונית של פרוטסטנטים את צרפת ולפגיעה ביחסי החוץ שלה עם מדינות פרוטסטנטיות באזור.
ב-1762 נחתם בפונטנבלו הסכם פונטנבלו, בו מסרה צרפת לספרד את שטחי לואיזיאנה הצרפתית.
תקופת המהפכות והקיסרות
המהפכה הצרפתית לא עוררה שום התרחשות ראויה לציון בעיירה, ותושביה שהתפרנסו בזכות הארמון והמבקרים בו לא הצטרפו לגלים המהפכניים. תקופת הקיסרות הראשונה, לעומתה, טלטלה את העיר המנומנמת לאחר שנפוליאון בונפרטה קבע בה את מושבו ושיפץ את הטירה. בתי הפאר של העיירה שופצו אף הם, והוקמו בה בית ספר צבאי וקסרקטינים בהם השתכנו ההוסרים והמשמר האימפריאלי. ב-1807 נחתם בה הסכם פונטנבלו בין קרלוס הרביעי, מלך ספרד, לנפוליאון, בו ניתנה רשות מעבר חופשי לצבא נפוליאון בספרד כדי שיוכל לכבוש את פורטוגל. עם נפילת הקיסרות ירד גם מעמדה של פונטנבלו. בסך הכל, בתקופה בה שימשה את שליטי צרפת שהו בה 34 שליטים, מלואי השישי ועד נפוליאון השלישי, לאורך שבע מאות. כל מלכי צרפת שבאו לאחר פרנסואה הראשון ביצעו בה עבודות בנייה חשובות, שהעניקו אופי מגוון ואקלקטי לאדריכלות של הטירה ושל העיר.
בתקופה המודרנית
בסוף המאה ה-19 החלה לפעול מערכת טראם בעיירה ובסביבתה. המערכת נסגרה בשנת 1953 עם התגברות השימוש במכוניות פרטיות ובאוטובוסים.
למרות עזיבת השלטון את העיר וירידת מעמדה, המשיכה העיר למלא תפקידים דיפלומטיים מסוימים, דוגמת אירוח הוועידה למציאת פתרון למאבק לעצמאות בווייטנאם ב-1946, ובין 1949 ל-1967 ישבו בה מטות צבאיים מרכזיים של ברית נאט"ו. מאז 1969 שוכן בפונטנבלו הקמפוס של INSEAD, המכון האירופאי ללימודי מנהל עסקים, שנחשב לאחד מבתי הספר המובילים בתחום.
אוכלוסייה
בעיירה מתגוררים כ-15,000 תושבים, נכון לשנת 2016, ובצירוף הכפרים הסמוכים אליה ונשענים על שירותיה (בעיקר העיירה אבון בה נמצאת תחנת הרכבת) נמנים כ-34,000 תושבים. מספר תושבי העיר יציב מאז סוף המאה ה-19, עם זאת מספר התושבים בסביבה הקרובה נמצא במגמת עליה.
יער פונטנבלו
העיירה שוכנת בלב רכס גבעות מיוער הנקרא "יער פונטנבלו". בשל קרבתו לפריז והגיוון הגדול בצמחים ובנופים בו, היווה יער פונטנבלו מקום נופש פופולרי ומקור השראה נפוץ לציירים ואמנים שבאו ליצור בו. בין הציירים שציירו בו נמנים ז'אן-בטיסט קאמי קורו, תאודור רוסו וז'אן-פרנסואה מילה וציירים נוספים בני אסכולת ברביזון, והאימפרסיוניסטים קלוד מונה, אלפרד סיסלי, פייר-אוגוסט רנואר, פול סזאן וז'ורז' סרה. גדולי הסופרים והמשוררים הצרפתים באו לטייל או לשהות בעיירה, ביער ובסביבתו, לנופש ולכתיבה. בין השאר שהו בו אלפרד דה מיסה, ז'ורז' סאנד, ויקטור הוגו, דה שאטובריאן, בלזק, סטנדל, פלובר, האחים דה גונקור, ז'ול מישלה, גי דה מופאסאן, ארנסט רנן, אנטול פראנס, מרסל פרוסט ואחרים. רבים מהם מיקמו התרחשויות מספריהם באזור. בנוסף צולמו בעיירה ובסביבתה עשרות סרטים.
קישורים חיצוניים
- מאיה וינברג, פונטבלו הקסומה: טיול בין פטריות וארמונות, 06.02.13, באתר ynet
24869054פונטנבלו