אסכולת ברביזון

אסכולת ברביזון הם קבוצת ציירים, שפעלו בכפר ברביזון בצרפת בין השנים 1830 ו-1870 בקירוב. ציירי האסכולה השתייכו לתנועת הריאליזם שהתנגדה בתקופתה לזרם הרומנטי.

ב-1824 הוצגו עבודות של ג'ון קונסטבל בתערוכת הציורים של פאריס. ציורי הנוף הכפריים שלו השפיעו על כמה מהאומנים הצעירים של התקופה, והניעו אותם לנטוש את הפורמליזם ולשאוב השראה ישירות מן הטבע. הנוף והטבע הפכו לנושאים המרכזיים של עבודתם ולא כתפאורת רקע לציור אירועים דרמטיים.

בתקופת אביב העמים נאספו בברביזון אומנים כדי לעסוק ברעיונותיו של קונסטבל, והפכו את הטבע לנושא המרכזי של ציוריהם.

אחד מהם, ז'אן-פרנסואה מילה, הרחיב את הרעיון מציורי טבע לתיאור דמויות – דמויות של איכרים, ציורים של חיי הכפר ושל העבודה בשדות. בתמונה המלקטות (1857), מילֶה מתאר שלוש נשים איכרות העובדות בקציר. הלקטנים הם אנשים עניים, המורשים לאסוף את השאריות לאחר שבעל השדה השלים את הקציר העיקרי. ניתן לראות את הבעלים, (המתוארים כעשירים) עומדים במרחק. מילה בחר להעביר את המיקוד מן העשירים והחזקים אל אלה הנמצאים בתחתית הסולם החברתי. על מנת להדגיש את שקיפותן החברתית של הדמויות, הסתיר את פניהן. גופן הכפוף מייצג את עבודתן הקשה והיומיומית.

ראשי אסכולת ברביזון היו ז'אן-בטיסט קאמי קורו, תאודור רוסו, ז'אן פרנסואה מילה ושארל פרנסואה דוביני. רוסו ומילה, נפטרו שניהם בברביזון (ב-1867 וב-1875 בהתאמה).