פול לואי לז'נטיום
גנרל פול לואי לז'נטיום (בצרפתית - Paul Louis Le Gentilhomme; 1884–1975) היה איש צבא צרפתי שלחם במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה, ושימש כמפקד בכוחות צבא צרפת החופשית.
ילדות ונעורים, קריירה מוקדמת
פול לואי לז'נטיום נולד ב-1884 בעיירה ולונס (Valognes) בחבל מאנש שבצרפת. אביו היה מוכס.
לז'נטיום הצטרף לאקדמיה הצבאית על-שם סן-סיר ב-1905, ולאחר שנתיים המשיך בשירות בצבא הקולוניאלי, וקיבל דרגת קצונה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה נלחם עם גדודו כקצין רגלים בבלגיה. ב-22 באוגוסט 1914 נפל בשבי, ובילה ארבע שנים במחנה שבויים גרמני.
לאחר שחרורו שב לשרת בצבא הקבע. הוא שירת במשרות שונות, בהודו סין, במדגסקר, ואף כמפקד האקדמיה בסן סיר. ב-1938 מונה לדרגת בריגדיר-גנרל (המקבילה לדרגת תת-אלוף בצה"ל).[1]
בינואר 1939 מונה למפקד הכוחות הצרפתים בסומלילנד הצרפתית הידועה כיום כג'יבוטי.[2] בתקופה זו, עד המערכה על צרפת, עמד בקשר טוב עם מפקדי הכוחות האנגלים באזור, וביניהם הגנרל ארצ'יבלד ויוול.[3]
מלחמת העולם השנייה
תחילת המלחמה
עם כניעת צרפת במלחמת העולם השנייה, לאחר המערכה על צרפת סירב לז'נטיום להכיר בכניעה, ורצה להמשיך בלחימה מסומלילנד, עם החיילים שתחת פיקודו. ב"פקודה כללית מס' 4" שנתן לכוחותיו, גינה את שביתת הנשק, והכריז על כוונתו להמשיך בלחימה לצד הבריטים.[4] סומלילנד הצרפתית תחת פיקודו הפכה למרכז ללוחמים שסירבו לקבל את שביתת הנשק, וביניהם הקולונל אדגאר דה לרמינא, שהיה ראש המטה של צבא הלבאנט וניסה ללא הצלחה להשפיע על מפקד צבא הלבאנט להמשיך בלחימה, עד שנאסר, נמלט לסומלילנד וחבר לכוחותיו של לז'נטיום.[5] לאור כניעתה של צרפת לאיטליה הפאשיסטית, היה מצבה של סומלילנד הצרפתית רגיש במיוחד, שכן החלה להתגבש באזור המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה, וצבא צרפת בסומלילנד, ובו עשרת אלפים חיילים שהסכם שביתת הנשק חייבם לשמור על נייטרליות, היה נכס יקר ערך במאבק.
לז'נטיום לא הצליח להטות לטובתו את חייליו ואת השלטונות האזרחיים בסומלילנד, ואלו שמרו על נאמנות למשטר צרפת של וישי. באוגוסט 1940 נמלט לאנגליה. בדרכו נסע באונייה "Empress of Britain", אוניית נוסעים מפוארת ששימשה את הצי הבריטי להובלת כוחות לתעלת סואץ וממנה. ב-26 באוקטובר טובעה האונייה על ידי מטוסים גרמנים בחופה המערבי של אירלנד. לז'נטיום ניצל בסירת הצלה לאחר ששט בה מספר שעות בים הפתוח. לאחר שחולץ, הגיע ללונדון והעמיד עצמו לפקודת הגנרל שארל דה גול, מפקד צבאות צרפת החופשית.[6] בדצמבר 1940 החליטה ממשלת צרפת של וישי כי היא שוללת מדה גול, מלז'נטיום ומלרמינא את אזרחותם הצרפתית.[7]
בראשית 1941 נשלח על ידי דה גול לנסות ולהעביר לפקודת צבא צרפת החופשית את חייליו בסומלילנד, אך כשל בכך, שכן מושל המושבה דיכא ביד רמה כל ניסיון להצטרף לכוחותיו של לז'נטיום, והטיל עונש מוות על אלו שהטיפו לכך.[8]
המערכה במזרח התיכון
במאי 1941 הגיע לארץ ישראל וקבע את מחנהו בקסטינה לקראת המבצע המתוכנן לכיבוש סוריה ולבנון. לפקודתו עמדו שבעה גדודים, פלוגת טנקים, סוללת תותחים, וכוחות עזר וסיור נוספים.[9] יחידות אלו נקראו הדיוויזיה הראשונה של צבא צרפת החופשית.
ב-8 ביוני עמד בראש כוחות צרפת החופשית שפלשו, בשיתוף פעולה עם הבריטים, לשטחי המנדט הצרפתי בסוריה ולבנון במסגרת המערכה בסוריה ובלבנון. עם תחילת ההסתערות נפגע בידו כאשר מכוניתו הופצצה מן האוויר על ידי מטוס של חיל האוויר של וישי, אך על אף שידו נשברה, שב מיד לפקד על כוחותיו בשדה.[10]
ב-21 ביוני נכנס בראש כוחותיו אל דמשק כשהוא מלווה בגנרל ז'ורז' קאטרו שיועד על ידי דה גול להיות למושל סוריה ולבנון. לאחר סיום הלחימה שהה זמן מה בדמשק, וסייע לדה גול ולקאטרו במשא ומתן עם השלטונות האזרחיים שם.
לאחר המערכה במזרח התיכון עד לסיום המלחמה
באוגוסט 1941 מונה לז'נטיום למפקד צבאות צרפת החופשית באפריקה.[11] בתקופה זו נידון למוות בהיעדרו על ידי בית דין צבאי בווישי.
בספטמבר 1941 נתמנה לשר המלחמה ב"וועד הלאומי הצרפתי" שהקים דה גול כממשלה בגלות.
מכיוון שצבאות צרפת החופשית לא שותפו במבצע לפיד, והנהגת הכוחות במושבות צפון אפריקה ניתנה בתחילה לאיש וישי, האדמירל ז'אן פרנסואה דרלאן, ולאחר הירצחו ליריבו הפוליטי של דה גול, הגנרל אנרי ז'ירו, החליטו בעלות הברית לפצות את אנשי דה גול במתן השלטון במדגסקר שנכבשה לאחר חודשים ארוכים של קרבות, במסגרת הקרב על מדגסקר. בדצמבר 1942 נשלח לז'נטיום להיות למושל מדגסקר. הוא עסק שם בחידוש השירותים הציבוריים והממשל, והעביר לצידה של צרפת החופשית את כל חיילי וישי שלחמו נגד בעלות הברית בקרב על מדגסקר.[12] במרץ 1943 מונה לדרגת לויטננט גנרל, ובמאי 1943 פרש מתפקיד מושל מדגסקר.
באוגוסט 1943 מונה לסגן שר ההגנה של הוועד הצרפתי לשחרור לאומי באלג'יר, ארגון הגג של כל הצרפתים, אנשי ז'ירו ודה גול, שהתנגדו לשלטון וישי, ובאוקטובר לשר ההגנה.
לאחר שחרור צרפת ביוני 1944, קיבל את הפיקוד על האזור הצבאי של רואן, וביולי 1945 החליף את הגנרל פייר קניג בתפקיד המושל הצבאי של פריז.
לאחר המלחמה
בשנת 1947 מונה לדרגת גנרל, ופרש מן הצבא. לאחר מכן שימש בתפקידים ציבוריים שונים, ובין היתר היה יועצו הצבאי של שר המושבות, פרנסואה מיטראן, לימים נשיא צרפת. לאחר 1960 פרש מפעילות ציבורית. ב-1975 מת בעיירה וילפראנש סיר מר (Villefranche-sur-Mer) שבריביירה הצרפתית ונטמן שם.
עיטורים
- הצלב הגדול של לגיון הכבוד
- אות מסדר השחרור
- אות "המדליה הצבאית" (Médaille militaire)
- צלב המלחמה 1914 - 1918
- צלב המלחמה 1939 - 1945
- מסדר הדרקון של אנאם (Ordre du Dragon d'Annam) (עיטור וייטנאמי שניתן בימי השלטון הצרפתי בהודו סין).
- מפקד במסדר האמבט
- מפקד בלגיון ההצטיינות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פול לואי לז'נטיום אתר "מסדר השחרור" (צרפתית)
- ^ Weekend World News, פלסטיין פוסט, 22 בינואר 1939
- ^ Gen. Wavell concludes visit to Jibuti, פלסטיין פוסט, 16 בינואר 1940
- ^ פול לואי לז'נטיום אתר "מסדר השחרור" (צרפתית)
- ^ שארל דה גול, "המאבק לחרות", כרך ראשון, אל הדגל, הוצאת עם הספר, תשי"ח, עמ' 106
- ^ 12,000 more planes for Britain, פלסטיין פוסט, 1 בנובמבר 1940
- ^ Laval visit, פלסטיין פוסט, 9 בדצמבר 1940
- ^ שארל דה גול, "המאבק לחרות", כרך ראשון, אל הדגל, הוצאת עם הספר, תשי"ח, עמ' 158
- ^ שארל דה גול, "המאבק לחרות", כרך ראשון, אל הדגל, הוצאת עם הספר, תשי"ח, עמ' 1686
- ^ Germans admit operations in Syria sector, פלסטיין פוסט, 16 ביוני 1941
- ^ Dentz's bad faith, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1941
- ^ שארל דה גול, "המאבק לחרות", כרך שני - אחדות במערכה, הוצאת עם הספר, תשי"ח, עמ' 63
25208855פול לואי לז'נטיום
- ילידי 1884
- אנשי צבא צרפתים במלחמת העולם השנייה
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- צרפתים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- מעוטרי אות מסדר השחרור
- מעוטרי צלב המלחמה
- מסדר האמבט: אבירים וגבירות מפקדים
- צרפת החופשית: אנשי צבא
- המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה
- שבויים במלחמת העולם הראשונה
- אנשי צבא צרפתים במלחמת העולם הראשונה
- נפטרים ב-1975