פרנסואה מיטראן

פרנסואה מיטראן
François Mitterrand

פאנסואה מיטראן
לידה	26 באוקטובר 1916 ג'רנק, צרפת
פטירה	8 בינואר 1996 (בגיל 79)
מדינה
מפלגה	המפלגה הסוציאליסטית
בת זוג	דניאלה מיטראן
נשיא צרפת ה־4 (ברפובליקה החמישית) 21 במאי 1981 – 17 במאי 1995 (14 שנים) → ואלרי ז'יסקר ד'אסטן ז'אק שיראק ←

פרנסואה מיטראן (בצרפתית: François Mitterrand, להאזנה (מידע • עזרה), 26 באוקטובר 1916 - 8 בינואר 1996) היה פוליטיקאי צרפתי שכיהן כנשיא צרפת מ-10 במאי 1981 עד 17 במאי 1995, כאשר תקופת כהונתו הייתה הארוכה ביותר בהיסטוריה של המדינה. הוא הוחלף על ידי ז'אק שיראק השמרן.

נעוריו ותחילת דרכו

נולד בעיר ז'ארנאק במערב צרפת, למשפחה קתולית. מגיל צעיר עסק בפעילות פוליטית, במסגרת המפלגה הלאומנית "צלב האש".

במהלך מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הצרפתי. בשנת 1940 נשבה על ידי הצבא הגרמני, ובשנת 1941 ברח מהשבי והחל לעבוד עבור ממשלת וישי בצרפת. הוא נחשב לעובד מצטיין ובשנת 1943 קיבל עיטור כבוד מיוחד של וישי, ביוני 1943 היה מיטראן הזוכה ה-2202 בעיטור הכבוד המיוחד של ממשלת וישי (ששיתפה פעולה עם הנאצים) על שרות נאמן, מדלית ה-Francisque. במעמד קבלת המדליה אמר מיטראן: " אני מקדיש עצמי למרשל פטן ...ומתחייב... להשאר נאמן אליו ולמטרה". מאוחר יותר, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, הוא הצטרף למחתרת הצרפתית.

בשנת 1946 נבחר לנציג מחוז נייבר בפרלמנט, ובשנת 1947 הצטרף למפלגת "האיחוד הדמוקרטי והסוציאליסטי של הרזיסטאנס" (Union démocratique et socialiste de la Résistance) מפלגת מרכז-שמאל בהנהגת רנה פלוון. במהלך השנים כיהן כשר במשרדים שונים עד שהתפטר בשנת 1957, על רקע טענות שהסתיר, כשר המשפטים, פעולות לא חוקיות של סוכנים צרפתים באלג'יר.

בשנת 1958, היה בין הבודדים שהתנגדו למינויו של שארל דה גול לנשיא צרפת. בשנת 1959 ניצל מניסיון התנקשות בחייו בפריז. בשנת 1965 התמודד על הנשיאות מול דה גול והפסיד. בשנים 1965–1968 היה נשיא "המפלגה המאוחדת" (סוציאליסטים וליברלים), בשנת 1971 מונה לנשיא המפלגה הסוציאליסטית, ובשנת 1974 התמודד שוב על הנשיאות והפסיד לואלרי ז'יסקר ד'אסטן.

נשיא צרפת

בשנת 1981 נבחר מיטראן לנשיא צרפת. בין פעולותיו הראשונות כנשיא היו הבקשות לדון בביטול עונש המוות, ובהנהגת מס רכוש מוגדל. ביישום מדיניות הפנים הקשו עליו משברים כלכליים, ורוב שמרני בפרלמנט. במהלך כהונתו הושלמה בניית מנהרת הרכבת לאנגליה.

הישגיו הבולטים היו בזירה הבינלאומית - הוא תרם לחיזוק האיחוד האירופי ולצירופן של ספרד ופורטוגל לאיחוד, ושיקם משמעותית את מערכת היחסים של צרפת עם גרמניה.

מיטראן נחשב לפוליטיקאי החשוב ביותר של השמאל הפוליטי בצרפת, אך גם למנהיג ריכוזי מאד וחסר שקיפות.

האדמירל פייר לקוסט, שהיה מפקד שירות המודיעין החיצוני של צרפת, הודה ביולי 2005 שמיטראן הורה על הטבעתה של ספינת גרינפיס בניו זילנד, ב-10 ביולי 1985. הספינה הגיעה לנמל אוקלנד במטרה למחות על ניסויים בנשק גרעיני שצרפת ערכה בדרום האוקיינוס השקט, והוטבעה על ידי שירות המודיעין הצרפתי. באירוע נהרג צלם מפורטוגל בשם פרננדו פריירה.

במאי 1995 סיים את כהונתו, ובמקומו נבחר לנשיא צרפת ז'אק שיראק. בינואר 1996, פחות משנה לאחר סיום כהונתו, נפטר מיטראן ממחלת הסרטן.

מיטראן היה נשוי לדניאל גוז משנת 1944, ונולדו להם שני ילדים, ז'אן-כריסטוף וז'ילבר. לאורך כל תקופת נשיאותו נשמר קשר של שתיקה ביחס לפרשיות הפריצות הרבות שלו. בשנת 1974 נולדה לו בת לא חוקית בשם מזארין פנז'ו.

היחס ליהודים ולישראל

מיטראן הוקיר את התנ"ך ונחשב לידיד היהודים. למרות חילוקי דעות קשים בין צרפת לישראל, בעקבות מבצע אופרה שפגע בכור הגרעיני של עיראק שהיה תוצר של שיתוף פעולה עיראקי-צרפתי ועל רקע מלחמת לבנון הראשונה, בה נלחמה ישראל על אדמות לבנון שהייתה בת חסות של צרפת, נגד אש"ף שהיה בעל קשרים עם צרפת, לא נוצר קרע בין צרפת לישראל. ב-3 במרץ 1982 מיטראן היה לנשיא הצרפתי הראשון שביקר במדינת ישראל והוא התחייב כי צרפת לא תכיר באש"ף כל עוד הארגון לא יכיר במדינת ישראל ולא יזנח את דרך הטרור.

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 נחשפו פרטים אודות עברו של מיטראן אשר יצרו פער בינו לבין הקהילה היהודית בצרפת. נודע כי מיטראן שמר על קשרי ידידות עם רנה בוסקה, משתף פעולה בכיר בממשלת וישי, ובאופן גורף סירב להעמיד לדין משתפי פעולה צרפתים בגין פשעים נגד האנושות. מיטראן סירב להכיר באחריותה של צרפת, תחת ממשל וישי, בעזרה לנאצים בביצוע פשעים נגד האנושות במלחמת העולם השנייה. הגילויים הללו מחקו את דימויו של מיטראן כאוהד יהודים, גם בקרב יהודי צרפת וגם בקרב היהודים במדינת ישראל.

לקריאה נוספת

גרהם רוב, פריזאים, היסטוריה הרפתקנית של פריז, כתר 2012. עמ' 311-332.

הערות שוליים

הקודם: ואלרי ז'יסקר ד'אסטן

נשיא צרפת 1981–1995

הבא: ז'אק שיראק