פאול ויטגנשטיין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה.
פאול ויטגנשטיין (בגרמנית: Paul Wittgenstein; 11 במאי 1887 – 3 במרץ 1961) היה פסנתרן יליד אוסטריה. ויטגנשטיין איבד את זרועו הימנית במלחמת העולם הראשונה, אך המשיך לנגן בקונצרטים כשהוא משתמש בידו השמאלית בלבד, ואף זכה שמספר מלחינים בולטים יכתבו יצירות במיוחד עבורו.
תולדות חייו
ערך מורחב – משפחת ויטגנשטיין
ויטגנשטיין נולד בווינה לתעשיין קארל ויטגנשטיין וללאופולדינה לבית קלמוס, במשפחה בת שמונה ילדים. סבו, היינריך כריסטיאן, המיר את דתו מיהדות לנצרות פרוטסטנטית, אולם הוא זכה לחינוך קתולי. אביו נהג לארח אישים בולטים מהתרבות הגרמנית, ובהם המלחינים יוהנס ברהמס, גוסטב מאהלר וריכארד שטראוס, כאשר עם האחרון נהג פאול הצעיר לנגן דואטים. הוא אחיו הבוגר של לודוויג, לימים, אחד מגדולי הפילוסופים של המאה ה-20.
פאול ויטגנשטיין למד אצל מלווין ברי ולאחר מכן אצל הפסנתרן הפולני הווירטואוזי תאודור לשטיצקי. הופעתו הפומבית הראשונה הייתה ב-1913 וזכתה לביקורות אוהדות. שנה אחר כך פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא נקרא לשירות צבאי בצבא האוסטרו-הונגרי. הוא לחם בהתקפה האוסטרית על הצבא הרוסי בקרבת זמושץ' שבפולין, נפצע ונפל בשבי. עקב פציעתו היה הכרח לקטוע את זרועו הימנית. הודות לתוכנית חילופי שבויים שיזם הצלב האדום שוחרר ויטגנשטיין ממחנה שבויים באומסק וחזר לווינה ב-1915. בזמן שהתאושש מהפציעה, גמר אומר להמשיך לנגן בפסנתר תוך שימוש בידו השמאלית בלבד. בשנת 1917 הוענק לו עיטור הכסף הגדול (Silberne Tapferkeitsmedaille I. Klasse) על גבורתו בקרב. למרות נכותו, הוא שירת עד 1918 במטה הפיקוד בחזית האיטלקית.
עם תום המלחמה החל ויטגנשטיין ליישם את תוכניתו כשהוא לומד בשקדנות, מעבד קטעי מוזיקה לנגינה ביד שמאל בלבד ולומד קטעים חדשים שחוברו עבורו על ידי אחד ממוריו, יוזף לבור, (שבעצמו סבל מעיוורון). הוא שב להגיש קונצרטים, וזכה שנית באהבת הקהל ובפרסום. לאחר מכן פנה למלחינים מפורסמים יותר בבקשה לכתוב יצירות במיוחד עבורו. בנג'מין בריטן, אריך וולפגנג קורנגולד, פאול הינדמית וריכארד שטראוס כתבו יצירות עבורו, ומוריס ראוול כתב את היצירה עמה ויטגנשטיין מזוהה יותר מכל, הקונצ'רטו לפסנתר ליד שמאל. גם סרגיי פרוקופייב כתב עבורו את הקונצ'רטו הרביעי, אך ויטגנשטיין הרגיש צורך לחכות עד שיבין אותה טוב יותר, ולבסוף לא ניגן אותה מעולם. עם זאת ויטגנשטיין ופרוקופייב נשארו ביחסי ידידות טובים.
רוב היצירות שחוברו במיוחד לוויטגנשטיין מבוצעות כיום על ידי פסנתרנים ששתי ידיהם תקינות, כמו גם על ידי פסנתרנים שאיבדו את יכולת השימוש ביד ימין מסיבה זו או אחרת, כגון לאון פליישר.
בשל עליית המפלגה הנאצית לשלטון וסיפוח אוסטריה, על פי חוקי נירנברג סווגו בני המשפחה כיהודים. פאול ניסה לשכנע את שתי אחיותיו הרמינה והלנה לעזוב את אוסטריה (לודוויג כבר התגורר כמה שנים באנגליה), ללא הצלחה, כיוון שסירבו להאמין כי "משפחה מכובדת" כשלהם מצויה בסכנה של ממש. המשפחה שילמה הון רב (כ-1.8 מיליון פרנקים שווייצרים) כדי להגדיר את האחיות כ"בנות תערובת" ובכך לאפשר להן להמשיך להתגורר באוסטריה.
פאול סירב ל"עסקה" דומה עם הנאצים וכיוון שכבר לא הורשה להופיע בקונצרטים פומביים תחת המשטר הנאצי, היגר דרך שווייץ לארצות הברית ב-1938. משם, בצוותא עם לודוויג, עלה בידו תוך שימוש בהון המשפחתי (שרובו הוחזק מחוץ לאוסטריה) ובקשרים משפטיים להשיג לאחיותיו מעמד של אזרחים שאינם יהודים.
פאול ויטגנשטיין התאזרח בארצות הברית ב-1946. הוא בילה שם את שארית חייו, בעיקר בהוראה. הוא מת בניו יורק ב-1961.
קישורים חיצוניים
24017889פאול ויטגנשטיין