ערפדון
ערפדון | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | עטלפים |
תת־סדרה: | דמויי נשפון |
משפחה: | זיזפיים |
סוג: | ערפדון |
מינים | |
2 | |
שם מדעי | |
Vampyrodes | |
תחום תפוצה | |
ערפדון (שם מדעי: Vampyrodes), הוא סוג של עטלף בינוני במשפחת הזיזפיים, הכולל 2 מינים החיים ביבשת אמריקה. הסוג תואר לראשונה בשנת 1900 על ידי הזואולוג הבריטי אולדפילד תומאס, ושמו המדעי מציין את העובדה שהוא דומה לערפד החקיין אך קטן ממנו משמעותית. הערפדון נחשב לטקסון מונוטיפי עד העשור השני של המאה ה-21; בשנת 2011 הוא פוצל לשני מינים בעקבות מחקר מורפולוגי שהוכר על ידי הרשימה האדומה של IUCN, אולם בטקסונומיות רבות עדיין מופיע כסוג בעל מין יחיד. סוג זה קרוב מבחינה גנטית וחיצונית לסוגים הזעירים: ערפדון צהוב-אוזן וערפדון קטן.
תיאור
הערפדון מתאפיין בגוף חביתי, בגולגולת גדולה ומסיבית, ובלוע קצר ורחב. אוזניו מעוגלות וקצרות יחסית עם צפירים זעירים. עיטור העלה האפי שלו מפותח למדי, ומורכב מחנית עבה מקומטת ופרסה רחבה וקמוטה סביב הנחיריים. העיניים גדולות יחסית. השפתיים מכוסות בשורת יבלות עגולות. הזרועות והרגליים שעירים למדי.
הערפדון קטן בהרבה מהערפד החקיין, אך עדיין נחשב לסוג גדול יחסית במשפחה שרבים בה בעלי מידות גוף קטנות; אורך ראשו וגופו 77–89 מ"מ, אורך זרועו 46–57 מ"מ ומשקלו 25–47 גרם. מוטת הכנפיים שלו כ-10 ס"מ. הסוג נטול זנב וקרום התעופה האחורי שלו צר עם שוליים שעירים.
הפרווה של הערפדון קצרה וזיפית. צבעה הכללי חום בהיר, חום אפרורי, אפור כהה, ערמון או אוכרה, והיא נוטה להיות חיוורת יותר באזור הגחון. לאורך הגב יש רצועת שיער זקופה בצבע לבן. הכנפיים שחורות והרגליים והזרועות בצבע חום-בורדו עד כתום. הסוג ידוע בפניו המסומנות בפסים לבנים עבים וברורים: זוג פסים בצידי המצח וזוג פסים לאורך הלחיים. חלקי הפנים שבין הפסים בדרך כלל צבועים בחום כהה יותר משאר הגוף. העיטור האפי, האוזניים והשפתיים בצבע צהוב-שמנת, כתמתם, ורוד או חום מלוכלך.
ביולוגיה
מין אחד בסוג מצוי בעיקר באגן האמזונאס באמריקה הדרומית והמין השני בעיקר באמריקה המרכזית. שני המינים נמצאים בקולומביה. בית הגידול של הסוג מורכבת מיערות טרופים בגובה 1,000-300 מטר מעל פני הים והוא מצוי גם במטעים וביערות עננים.
הערפדון פעיל בשעות הלילה ומתחיל לתור אחר מזון 45 דקות לאחר השקיעה. הוא מבלה את שעות הלילה בתעופה, אכילה ומנוחה לסירוגין, ומבקר מדי לילה ב-2 או 3 עצים המרוחקים 100–850 מטר ממקום הלינה. במהלך התעופה, הערפדון מקפיד לשמור על מרחק של 3 מטר מקרקעית היער. התזונה שלו מורכבת בעיקר פירות (בפרט תאנים, פפאיה ובננה), לצד צוף ואבקנים שמשמשים כמזון משלים. כאשר הערפדון מאתר פרי, הוא תופס אותו בפיו ונושא אותו לעבר אתרים ספיציפיים המשמשים אותו לאכילה בלבד ולא ללינה. הטורפים העיקריים של הסוג הם אופוסומיים ודורסי לילה.
הערפדון חי בקבוצות קטנות של עד 4 בוגרים המורכבים מזכר, 3-2 נקבות וצאצאיהן, בעוד שזכרים צעירים חיים בגפם. הסוג מבלה את שעות היום בשינה על ענפים או תחת לעלים גדולים כמו כפות דקלים ובננה, אך הוא אינו בונה אוהלים כמו מספר סוגי זיזפים. אתרי הלינה זמניים ומוחלפים לאחר מספר ימים; בדרך זו, הערפדון מבטיח לעצמו זמינות מרבית של מזון. הערפדון מתרבה פעמיים בשנה: פעם אחת בסביבות מאי ופעם אחת בסביבות ספטמבר ודצמבר. הנקבה ממליטה צאצא יחיד בכל פעם.
המינים בסוג מסווגים על ידי IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), בשל הסתגלותם למגוון רחב של בתי גידול מיוערים ומיוערים למחצה ועקב טווח התפוצה הרחב שלהם. מגמת האוכלוסייה שלהם איננה ידועה ועשויה להיות בירידה מתונה שאינה מצדיקה עדיין סיווג בקטגוריה מאוימת יותר.
מינים
בסוג זה 2 מינים:
- ערפדון קרקיולו (Vampyrodes caraccioli) - המין המוכר והקטן יותר. בעל נפוץ בעיקר בברזיל, פרו, אקוודור, קולומביה, וונצואלה, בוליביה, אזור גויאנה, והאיים טרינידד וטובגו.
- ערפדון גדול (Vampyrodes major) - המין החדש והגדול בסוג. נפוץ במקסיקו, בליז, גואטמלה, הונדורס, ניקרגואה, קוסטה ריקה, פנמה וקולומביה.
קישורים חיצוניים
31921512ערפדון