עקעק זנבתן
 עקעק זנבתן
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | עורביים |
| סוג: | עקעק |
| מין: | עקעק זנבתן |
| שם מדעי | |
 Pica picaליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
 תפוצת תת-המינים השונים של העקעק הזנבתן | |
_08.jpg)
עקעק זנבתן הקרוי גם עורב זנבתן (שם מדעי: Pica pica) הוא מין עקעק בינוני בגודלו המשתייך למשפחת העורביים. העקעק הזנבתן מצוי ומתרבה בכל אירופה ובחלקים גדולים מאסיה, וכן בצפון-מערב אפריקה. בישראל הוא מזדמן נדיר ברמת הגולן[דרוש מקור].
תיאור ומיון
אורך גופו של העקעק הזנבתן בין 40 ל-51 סנטימטרים. צבען של נוצות ראשו, צווארו וחזהו שחור-בוהק, ירוק-מתכתי וסגול מבריק; הגחון ונוצות-השכם לבנים; גוף הכנפיים שחור בוהק המשולב עם גוני ירוק, כחול, טורקיז או סגול; וקצות הכנפיים צבועות בצבע לבן, שמתגלה לעין כשהעקעק הזנבתן פורס את כנפיו, בעת תעופה. צבע הזנב נע בין שחור לבין ירוק-ברונזה ושאר צבעים ססגוניים. המקור והרגליים שחורים. באופן כללי, מאופיין העקעק הזנבתן בצבע נוצותיו הייחודי, בזנבו הארוך יחסית ובקולו הצורם כפי שמשתקף בקריאותיו.
הפרטים הצעירים דומים מבחינה חיצונית לבוגרים, אולם נוצותיהם בוהקות פחות. הזכר מעט גדול יותר מן הנקבה. לעקעק הזנבתן מספר רב של תת-מינים. תת-המין הצפון-מערב אפריקאי מאופיין בטלאי של עור חלק, מחוסר נוצות, מסביב לעין, תת-המין הדרום-מערבי הערבי מאופיין בממדים קטנים יותר ובצבע נוצות עמום וחסר גיוון, תת-המינים הסיבירים מאופיינים בכנפיים לבנות יותר, ובצבע ירוק-מבריק, ואילו לתת-המין הקוריאני גוני סגול-מבריק, כנפיים שבאופן יחסי ארוכות יותר וזנב קצר יותר מלתת-מינים אחרים.
בדיקות גנטיות הראו כי תת-המין הקוריאני, Pica (pica) sericea, שונה באופן ניכר מתת-המינים האירופאים האחרים, וכי ייתכן שהוא מהווה מין נפרד.
אקולוגיה והתנהגות
העקעק הזנבתן נע במהירות, ומסוגל לשהות באוויר זמן רב. במבט ראשון כנפיו נראות קצרות יחסית וזאת בשל צבעיהן. מדי פעם הוא פולט קריאות רמות וצורמניות. בדומה לעורביים אחרים, דרך התזוזה האופיינית של העקעק הזנבתן על גבי הקרקע היא הליכה, אולם כשהוא מבחין במזון או חפץ כלשהו המסקרן אותו, העקעק הזנבתן מדלג במהירות אל החפץ כשכנפיו פרוסות. כמו מינים רבים אחרים של עורביים, העקעק הזנבתן מחבב במיוחד חפצים מבריקים והוא אוסף אותם במקורו.
העקעק הזנבתן הוא אוכל כל: תזונתו מתבססת על מזון מן הצומח והחי כאחד. הוא ניזון מביצים של עופות אחרים, אפרוחים קטנים, מכרסמים יחד עם בלוטים ואגוזים, דגניים וירקות שונים. העקעק הזנבתן מצוי באזורים כפריים ועירוניים כאחד, והוא מסתגל על נקלה לחיי העיר. קבוצות של עקעקים זנבתניים החיות בערים לעיתים תוקפות חתולים וחיות ביתיות אחרות.
במשך רוב השנה חי העקעק הזנבתן בצורה יחידאית יחסית, ללא קרבה יתרה של בני מינו, אולם עם בוא החורף הוא נעשה חברותי: הוא נודד ואוכל במסגרת להקה קטנה, ונפגש עם עקעקים זנבתניים אחרים לעת הלילה, אז הם ישנים זה בקרבת רעהו. לאחר זמן מה מגיעה עונת הרבייה של העקעקים הזנבתניים, והם נאספים יחדיו כדי להתרבות. העקעק הזנבתן נצפה תוקף בעת התעופה ציפורי שיר קטנות, התנהגות שבעבר יוחסה לעופות דורסים בלבד.
במסגרת מצג הראווה הזכר זוקר ומוריד את נוצות הראש במהירות, מדלג באוויר, פורש ומכנס את נוצות הזנב שלו - בצורה דמוית מניפה, וקורא בקול עדין, השונה באופן מהותי מהקריאה האופיינית ביום-יום. הזכר אף פורש חלק מנוצותיו לרווחה. הם מקיימים גם מרדפים אוויריים קצרים וטקסי תעופה קלילה. העקעק הזנבתן מקים את קנו - הגדול ומגושם יחסית - על גבי עצים גבוהים. הקן נבנה ביציבות על גבי אחד מהענפים העליונים שבמרומי העץ, והקן מחוזק לעיתים קרובות, מבחוץ ומבפנים. בדרך כלל, קשה להבחין בקנים בשל גובהם, אולם כשהעץ משיר את עליו הקנים נעשים קלים לצפייה. במקרה ואין באזור הקינון מספיק עצים - ולעיתים אף במקומות מרובי-עצים, העקעק הזנבתן מקים את קנו על גבי שיחים נמוכים.
התטולה כוללת בדרך כלל בין חמש לשמונה ביצים. הביצים קטנות יחסית לממדיו של העקעק הזנבתן. קיים שוני במראיהן של הביצים השונות, אולם רובן מאופיינות בצבע הנע בין ירוק לכחול ובכתמים שצבעיהם נעים בין חום לאפור. הביצים מוטלות בסביבות אפריל, ובכל עונת-רבייה הנקבה מטילה ביצים פעם אחת בלבד, אלא אם כן הביצים הקודמות נאכלו או ניזוקו באופן כלשהו.
העקעק הוא אחד מתשעה מינים שהצליחו לעבור את מבחן המראה, כלומר בעל מודעות עצמית - מצליח לזהות עצמו במראה. יתר המינים שהצליחו לעבור את המבחן הם יונקים.
עקעק זנבתן בתרבות
העקעק זכה בעיקר להתייחסות שלילית בתרבות האירופאית. השוודים מקשרים אותו למכשפות, למזל רע בבריטניה, כאשר בסקוטלנד הוא אף מסמן מוות. בפולקלור הגרמני והאיטלקי נחשבת הציפור לגנבת עקב הרגלה לאסוף חפצים נוצצים, בעוד שבזה האנגלי מסופר כי מכל ציפורי הארץ רק העקעק לא בכה כאשר אותו האיש ניצלב ועל כן קולל. בפולקלור הסקוטי העקעק מתואר כנושא טיפות דמו של השטן מתחת ללשונו.
לעומת זאת, בתרבות הסינית נחשב העקעק למבשר חדשות טובות. באחד הסיפורים בהם הם מככבים מתוארים עקעקים רבים כבונים גשר לאיחוד שני אוהבים שנפרדו פעם בשנה. אותו מועד הוכרז עם הזמן כחג האהבה הסיני וזכה לכינוי "פסטיבל העקעקים".
העקעק (magpie באנגלית) משמש כינוי למועדון הכדורגל האנגלי ניוקאסל יונייטד - 'המגפייז'.
שירי העקעק
תופעה נפוצה באירופה, ובעיקר בבריטניה, היא שירי העקעק. השירים הם פשוטים ומתארים מה כל מספר מצטבר של עקעקים בהם פוגש אדם מסמן. על פי הפולקלור, מקורותיהם של השירים באמונה כי מספר העקעקים המופיעים באותה עת יכול לנבא את העתיד, אם כי לא ידוע האם אמונה זו אכן הייתה שרירה וקיימת.
לשירים מספר רב של גרסאות ועל כן לא ניתן להכריז על גרסה רשמית אחת. המבנה שלהם, עם זאת, חוזר על עצמו בכל הגרסאות. להלן מספר דוגמאות:
|
אחד לכעס אחד לצער אחד לעצב |
One for anger One for sorrow, One for sorrow |
לעיתים מתווספות שלוש שורות נוספות:
|
שמונה למשאלה |
Eight for a wish |
בספרו מסדרת "עולם הדיסק" Carpe Jugulum מקדיש הסופר הבריטי טרי פראצ'ט חשיבות רבה לעקעקים ולשיריהם אלו. בספר העקעקים הם משרתיהם של ערפדים אשר עושים בהם שימוש כדי לשטות במכשפות גיבורות העלילה ביודעם כי הן יחשבו על אותם חרוזים וייחסו להן משמעות.
תסמונת פיקה
תזונתו הרבגונית של העקעק (אשר מכונה בלטינית Pica pica) שימשה כהשראה לשמה של תסמונת פיקה, הפרעת אכילה הכוללת בליעה של חומרים שאינם ראויים למאכל.
תמונות
איור של עקעק זנבתן
קן העקעק הזנבתן
עקעק זנבתן בעת תעופה
עקעק על העץ בסקוטלנד
קישורים חיצוניים
- העקעק הזנבתן, ב"רשימה האדומה" של ה-IUCN
הערות שוליים
