עץ חג המולד

הצבת עץ חג מולד היא מנהג נוצרי המתקיים על ידי נוצרים בכל רחבי העולם לקראת חג המולד.

במסגרת מנהג זה נהוג להציב בבית או במקום ציבורי עץ ירוק עד, בדרך כלל עץ מחטני, ולקשט אותו בקישוטים ותאורה. נהוג שלא להכניס את העץ ולקשטו עד לערב חג המולד - ה-24 בדצמבר, ולהוציא את העץ וקישוטיו לאחר הלילה השנים עשר (6 בינואר). על פי אמונה טפלה הצבת העץ קודם לתאריך זה עשויה להביא למזל רע. כמו כן, אמונה טפלה גורסת שאם קישוטי העץ אינם מורדים בלילה השנים עשר יש להשאירם בכל השנה שלאחר מכן.

בארצות הברית נהוג להציב עצי חג המולד כבר בלילה שלאחר חג ההודיה (יום החמישי הרביעי בחודש נובמבר).

בגרמניה נוהגים קתולים להסיר את העצים כבר ב-2 בינואר.

ברוסיה נוהגים להציב עץ חג מולד בראש השנה ב-31 בדצמבר, ובראש השנה הישן שנחגג ב-14 בינואר.

סוגי עצים

עץ מלאכותי מחוץ למרכז קניות בהונג קונג

הן עצים טבעיים והן עצים מלאכותיים משמשים כעצי חג מולד.

עצים טבעיים

נהוג להשתמש בעצי אשוח, שהם עצים ירוקי עד, שאינם משירים את מחטיהם כשהם מתייבשים. נהוג להשתמש בעיקר ב:

• אשוח כסוף Abies alba
• אשוח צפוני Abies nordmanniana (בתמונה משמאל)
• אשוח אציל Abies procera
• אשוח נורווגי Picea abies
• אשוח סרבי Picea omorika
• אורן סקוטי Pinus sylvestris
• אשוח ריחני Abies balsamea
• אשוח פרייזר Abies fraseri
• אשוח אדום Abies magnifica
• אשוח לבן Abies concolor
• צוגנית מנזיס Pseudotsuga menziesii
• אורן הסלע Pinus pinea

במקרים נדירים משתמשים בעיקר בסקויה, ברוש ובאורן וירג'יניה.

עצים מלאכותיים

עצים מלאכותיים משמשים בעיקר מטעמים של נוחות - הם אינם משירים, הם זולים יותר מעצים טבעיים, וכן ניתן להשתמש בהם מדי שנה בשנה שימוש חוזר. סיבה נוספת לשימוש בעץ מלאכותי הוא מטעמי בטיחות וחשש משרפות. עצים אלה נמכרים לעיתים על קישוטיהם והתאורה הנלווית להם. בארצות הברית 70% מהעצים בהם משתמשים הם עצים מלאכותיים.

עצי נוצות

העצים המלאכותיים הראשונים היו "עצי נוצות" ונעשו מנוצות אווז שנצבעו ירוק. עצים אלה נוצרו לראשונה בגרמניה במאה ה-19 בשל חשש מכריתת יערות המדינה.

עצים מלאכותיים מודרניים

עצים מלאכותיים מודרניים עשויים בעיקר מפלסטיק אך גם משיער של חיות (בעיקר זיפי חזיר), אולם ישנם גם עצים העשויים מתכת, וחומרים נוספים.

קישוטי העץ

עץ עשוי סיבים אופטיים

עץ חג המולד הלאומי שמוצב בוושינגטון, ברקע - הבית הלבן

קישוטי העץ כוללים סרטי בד, וכן כדורים צבעוניים העשויים זכוכית, בדולח ומתכת המצוירים או צבועים ביד. קישוטים נוספים כוללים מנורות או תאורה אחרת, וכן בובות המסמלות את החג (לדוגמה: סנטה קלאוס ובובות של מלאכים). עצים הניצבים מחוץ לבניין מקושטים לעיתים בקישוטים שבעלי חיים יוכלו לאכול כגון שרשראות של פופקורן או פרות יער כגון אוכמניות.

מאחר שבעבר נהגו להאיר את העצים בנרות, הונח העץ על שטיחים מיוחדים לצורך זה. כיום נשאר המנהג להניח את העץ על שטיח מיוחד וכן להניח תחתיו סצנת לידה או כפר חג מולד.

תולדות המנהג

מנהג הצבת עצי חג המולד מקורו במנהג הפגאני של הצבת עץ המסמל את החיים בשיאו של החורף. פסיפס רומאי שנתגלה בתוניסיה מראה את האליל הרומי בקכוס נושא בידו ענף עץ מחט כסמל לחיים. מנהג זה "נוּצר" (הפך נוצרי) עם עליית הנצרות, ונשאר כמנהג נוצרי המסמל את נצחיותו של אותו האיש על ידי הצבת עץ ירוק עד בחג המסמל את היוולדו.

המנהג המודרני של הצבת העץ מוזכר לראשונה בגרמניה במאה ה-16, בתיאור העיר ברמן משנת 1570 בה מפורטים קישוטי בית הגילדות של העיר לקראת חג המולד הכוללים עץ אשוח שקושט בפרות, אגוזים, פרחי נייר ובייגלה. מטרת העץ היה לשעשע את ילדי חברי הגילדה בחג המולד. תיאור נוסף של העץ מופיע בתיאור מהעיר בזל משנת 1597.

רק במאה ה-17 החלו להציב את העצים בבתים פרטיים, בדרך כלל בניגוד לעמדתם של הכמרים הפרוטסטנטים. המנהג נותר מקובל בגרמניה בלבד, שהאשוח הוא אחד מסמליה הלאומיים, עד לאחר קונגרס וינה של 1815 כשאצולת אירופה נחשפה למנהגיהם של הקצינים הפרוסים. הנסיכה הנרייטה פון נאסאו וילבורג הביאה את המנהג להציב עץ חג מולד לווינה בשנת 1816, והמנהג התפשט באוסטריה תוך זמן קצר.

בצרפת, עץ חג המולד הראשון הוצב בביתה של דוכסית אורלינס בשנת 1840.

בבריטניה, עץ חג המולד הראשון הובא על ידי אשתו הגרמנייה של המלך ג'ורג' השלישי - שארלוט ממקלנבורג-שטרליץ, אולם המנהג נותר מנהג של משפחת המלוכה בלבד. רק לאחר נישואיה של המלכה ויקטוריה לנסיך הגרמני אלברט מסקס קובורג גותה הפך המנהג מקובל בקרב האצולה, ומאוחר יותר יתרת תושבי בריטניה. תמונת משפחת המלוכה עם עץ חג מולד פורסמה בעיתונים רבים, ועזרה להפצת המנהג.

ככל הנראה עץ חג המולד הראשון בארצות הברית הוצב בשנת 1777 בוינדזור לוקס שבקונטיקט. אולם העיר איסטון שבפנסילבניה טוענת אף היא שהעץ הראשון הוצב בה בשנת 1816.

כיום, מרבית הערים הנוצריות בעולם נוהגות להציב עץ מרכזי - כגון עץ חג המולד של מרכז רוקפלר בניו יורק וכן העץ המוצב בכיכר טרפלגר בלונדון מדי שנה - מתנת תושבי נורווגיה לתושבי בריטניה לאות תודה על עזרתם של תושבי בריטניה למחתרת הנורווגית במלחמת העולם השנייה.

עץ חג המולד הלאומי של ארצות הברית מוצב מדי שנה דרומית לבית הלבן שבוושינגטון בירת ארצות הברית. הדלקת תאורת העץ נעשית על ידי נשיא ארצות הברית.

ברוסיה העץ הגיע כחלק מפקודה לשנה החדשה שהונהגה בידי פיוטר הגדול לפיה המדינה עברה משנת 7208 לבריאת העולם^{[דרושה הבהרה]} לשנת 1700 לפי הלוח היוליאני. כעץ חג המולד הוא הופיע רק במאה ה-19 אצל סוחרים גרמנים שגרו בעיר הבירה דאז כשבכנסייה האורתודוקסית ובאוכלוסייה הכפרית המסורת החדשה התקבלה כזרה וסינוד הכנסייה האורתודוקסית הוציא כל שנה איסור על הצבת עצי חג המולד בבתי ספר. האיסור האחרון פורסם לקראת שנת 1917.

לאחר מהפכת אוקטובר עץ חג המולד נהיה נדיר בעקבות בעיות כלכליות במדינה ונאסר בשנת 1929 כליל יחד עם החג עצמו בעקבות אי הצלחה של הקומסומול ליצור טקס חלופי לו. בסוף שנת 1935 הוחזר העץ לשימוש כ"עץ האשוח של השנה החדשה" (ru:Новогодняя ёлка) ארבעה ימים לפני כניסת השנה החדשה והפך לסמל חג הנובי גוד. לאחר נפילת ברית המועצות ממשיכים רוב תושבי רוסיה ומדינות אחרות מברית המועצות לשעבר להציב בביתם עץ כסמל לשנה החדשה ולא כסמל לחג המולד.

קישוט עץ בישראל

פרט לאוכלוסייה הנוצרית ממוצא ערבי החיה בישראל ומקשטת עצים לכבוד חג המולד שלהם, קיימים בישראל גם אוכלוסייה ממוצא יהודי - בעיקר של עולים מברית המועצות הנוהגים לקשט עץ יולקה. בניגוד לנוצרים, העולים נוהגים לקשט עץ יולקה לכבוד ראש השנה האזרחית שנקרא ברוסית "נובי גוד" (הלילה שבין 31 בדצמבר ל-1 בינואר), ולא בשביל חג המולד. מקור מנהג זה הוא בכך, שבברית המועצות הוא נחגג כחג לא קומוניסטי רשמי יחיד.

התנגדויות לשימוש בעץ

מספר כתות נוצריות מתנגדות להצבת עצי חג המולד, מאחר שלטענתם הצבת העץ היא חטא לאור האמור בספר ירמיה פרק י':

כִּי-חֻקּוֹת הָעַמִּים, הֶבֶל הוּא: כִּי-עֵץ מִיַּעַר כְּרָתוֹ, מַעֲשֵׂה יְדֵי-חָרָשׁ בַּמַּעֲצָד. בְּכֶסֶף וּבְזָהָב, יְיַפֵּהוּ; בְּמַסְמְרוֹת וּבְמַקָּבוֹת יְחַזְּקוּם, וְלוֹא יָפִיק.

היהודים באירופה נהגו להציב עצים בחג השבועות, אלא שבגלל עץ חג המולד הנוצרי, החליטו כמה רבנים (ביניהם הגר"א) לבטל את המנהג. עדות אחת מני רבות מובאת במשנה ברורה סימן תצ"ד סעיף קטן י:

נוהגין להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים, זכר שבעצרת (כלומר, בחג השבועות) נידונו על פרות האילן; והגר"א ביטל מנהג זה משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם.

ראו גם

• גזע חג המולד

קישורים חיצוניים

• עץ חג המולד הלאומי של ארצות הברית
• עץ חג המולד של משפחת המלוכה הבריטית