מזל

תלתן ארבע-עלי נחשב לצמח המביא מזל טוב

מזל במובן המודרני הוא כינוי למאורעות המתרחשים באופן אקראי ללא סיבה מסוימת ידועה. כינוי זה בא לבטא מקרים שאין לאדם שליטה על התרחשותם. בייחוד מבטא המזל את חלקו וגורלו הטוב או הרע של האדם.

מקור המילה מזל הוא בכינוי בשם זה למערכי הכוכבים בגלגל המזלות, כאשר לפי האסטרולוגיה יש "מזל" טוב או רע המשפיע על כדור הארץ והחיים בו.

על אף שכיום אנשים רבים אינם מייחסים למזל כוח משפיע, עדיין יש בשיח המקובל ביטויים המייחסים למזל כוח כמו בעבר, בזמן בו תורת האסטרולוגיה השפיעה על רבים. ביטוי כזה הוא למשל האיחול "מזל טוב", הנאמר כברכה לאדם בעל אירוע משמח כמו יום הולדת או חתונה, ובא לברך את בעל השמחה שיהיה לו "מזל" שיגרום לו עוד טוב, או למשל הביטוי "חוסר מזל", ביטוי למצב בו קורה לאדם אירוע שאינו משמח שהוא לא התכונן אליו. אף שהמילה "מזל" בפני עצמה, עשויה לציין הן אירועים חיוביים ("מזל טוב") והן שליליים ("מזל רע"), בעברית החדשה יש לה קונוטציה חיובית חזקה, ולמילה "מזל" לבדה יש משמעות חיובית על פי רוב.

האמונה בקיומם של צעדים מסוימים הגורמים למזל טוב וצעדים אחרים הגורמים למזל רע, נחשבת על ידי רבים לאמונה טפלה.

אנשים מייחסים משקל למזל באירועים יומיומיים, ובפרט מיוחס לו משקל רב במשחקי מזל (כגון הימורים), שהזכייה בהם אקראית לחלוטין (בתנאי שהאדם בחר להשתתף במשחק), או תלויה במידה רבה באקראיות.

המזל ביהדות

קיימות ביהדות דעות שונות בעניין האופן והמידה שבה משפיע המזל על האדם היהודי בפרט. בתלמוד הבבלי מובאת מחלוקת בעניין: רבי חנינא טען כי "מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל", ורבי יוחנן חלק, וטבע את האימרה המפורסמת "אין מזל לישראל". אמנם גם לפי רבי יוחנן, המזלות משפיעים על בני האדם, אך בכוחו של האדם היהודי להשתחרר מגזירות הכוכבים על ידי קיום המצוות, כי בכך הוא דבק באלוקים שהוא נעלה ממערכת הכוכבים השולטת בדרך כלל על גורלו של האדם.

בתלמוד, רב (כפי שהובאו דבריו על ידי רב יהודה) אומר שאברהם אבינו צפה בכוכבים שהוא לא יוליד בן מאשתו שרה, ולכן הקב"ה עשה מעשה כדי לומר לו שאיננו תלוי במזל. את שינויי שמותם ככתוב בתנ"ך (אברם–אברהם, שרי–שרה וכו' - שינויים שבאו בעקבות ציווי אלוקי), פירשו חז"ל כשינוי המזל המשפיע על האדם.

לפעמים מכנים חז"ל בשם מזל את "שרו של האדם", המלאך העליון הממונה עליו לשומרו ולהליץ בעדו. אף לעשב קטן יש ברקיע "מזל" הממונה על צמיחתו אך על אדם ישנה השגחה פרטית מיוחדת: "אדם אית ליה מזלא".

נשמת האדם מושפעת מ"מזלו". כך למשל בדברי חז"ל שנשמות כל הדורות נכחו במעמד הר סיני: "אף על גב דאינהו לא הוו - מזלייהו הוו". מתוך כך עשוי האדם להרגיש באופן אינטואיטיבי בדברים שאינם ניתנים להשגה בחוש. כך מבארים חז"ל את הכתוב בסוף ספר דניאל. מתואר מחזה "האיש לבוש הבדים", ונאמר שם כי האנשים שהיו עם דניאל ”לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא”. בתלמוד, הסביר רבי ירמיה את הסיבה לכך, כי אף על פי שהם לא ראו את מה שראה דניאל, מזלם ראה, – ועל כן נפלה עליהם חרדה.

בחז"ל מובא גם ששינוי מקומו של האדם עשוי לשנות את מזלו, ומדבריהם נפוץ הביטוי משנה מקום משנה מזל.

דיונים הלכתיים רבים במקרה של ביטול חוזה מחמת כח עליון, סובבים סביב השאלה "מזלו של מי גרם", כלומר במי יש לתלות את הגזירה האלוקית של מקרה האונס. כן ניתנה לשותף זכות עיכוב שלא לחלוק השותפות קודם זמנה, כי "מזל של שנים עדיף".

גישה רציונלית למזל

אחת הגישות הרציונליות למזל היא יישום חוקי ההסתברות, והימנעות מאמונות שהמדע אינו תומך בהן. התומכים ברציונליות סבורים כי האמונה במזל נובעת מהסקת מסקנות שגויה או ממשאלות הנובעות מהרהורי הלב.

לפי תפיסת עולם זו, לבנה הנופלת על ראשו של אדם ההולך ברחוב, אינה תולדה הנובעת ממזלו של האדם, כיוון שמבחינה סטטיסטית, כל אדם ההולך ליד בניין עלול להיפגע מנפילת לבנה על ראשו, לפיכך ההסתברות מושפעת רק מקשרים בין גורמים סיבתיים.

גישה רציונלית נוספת למזל היא התייחסות אליו כאל אוסף הדברים שקורים לאדם הנמצאים מעבר לשליטתו. גישה זו כוללת אירועים שקורים במקרה, כגון מקום לידתו של אדם. לפי דפוס זה ניתן להבדיל בין שלושה סוגים של מזל:

1. מזל מולד, שהוא מזל בעל גורמים שנמצאים מעבר לשליטתו של האדם מפני שאין הוא יכול לשנותם. מקום לידתו והגנטיקה של האדם הם דוגמאות לכך.
2. מזל נסיבתי, מזל בעל גורמים שאי אפשר לשלוט בהם מפני שהם מתרחשים באופן אקראי, כגון תאונות ומגיפות.
3. מזל משתנה, מזל בעל גורמים שאי אפשר לשלוט בהם מפני שהם מהווים תוצאה קפריזית שנובעת מפעולות שונות. דוגמה טיפוסית לכך היא זריקה של אבן מעל לצוק. אם האבן תפגע באדם הנמצא למטה, הדבר יקרה כתוצאה מגורמים רבים שאינם בשליטת זורק האבן.

המזל כפלצבו

יש שאינם מאמינים בקיומו של מזל, אך עם זאת רואים בו גורם המעודד חשיבה חיובית ומשנה את תגובות האדם ותפיסת עולמו לטובה, באופן הדומה לפעולת פלצבו. לפי תפיסה זו, אנשים המחשיבים עצמם לבני-מזל יוכלו ליהנות מנקודת מבט אופטימית על החיים, המקנה מראה שמח וקשרים חברתיים מספקים הידועים כמגנים מבחינה סטטיסטית מפני מחלות הקשורות למתח נפשי. על כן, בראיה סטטיסטית, מתוך הנחה כי מאורעות "טובים" ו"רעים" מתרחשים באופן אקראי לכל אדם, הרי שאדם המאמין במזל טוב - אופטימיסט - יהנה מבריאות טובה יותר מאשר לו היה מסגל לעצמו נקודת מבט פסימית האופיינית למאמינים במזל רע.

אחרים, כמו ז'אן-פול סארטר וזיגמונד פרויד, האמינו כי האמונה במזל קשורה לתפיסת השליטה של אדם באירועים בחייו. לתפיסתם, האמונה במזל מאפשרת לאנשים לברוח מאחריות אישית למעשיהם ומאחריות לתוצאות הנלוות, וזאת על ידי היתלות במושגים כגורל או מזל הנמצאים מחוץ לשליטתו של האדם.

ראו גם

• הטלת גורל
• פריין סלק

קישורים חיצוניים

• אבי עבודי, מזל, באתר "האייל הקורא"
• בקירוב גס #13 - שיהיה במזל - על איך מזל נקבע, לפי ירון אסא

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] מזל25274310