ענח'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ענח' בכתב חרטומים
S34n
Aa1
orS34
ענח' על מצבתו של פלינדרס פיטרי בהר ציון ירושלים
ענח' כחלק מסמל האגודה התאוסופית - עיטור דלת בבודפשט

הענח' (מפתח החיים, או מפתח הנילוס) היה הירוגליף מצרי דמוי צלב שפירושו "חיי נצח". ההירוגליף מבוטא באותיות עי"ן נו"ן וחי"ת. אלילי מצרים מתוארים לרוב כשהם אוחזים בענח' בלולאתו, או אוחזים ענח' אחד בכל יד כשידיהם שלובות על חזם.

מקורות

מקורות הסמל לוטים בערפל, ואין תאוריה אחת המקובלת על הכל. תאוריות שונות מסבירות כי המדובר בסמלים של זכר ושל נקבה שאוחדו יחד, באבזם החגורה של איזיס או ברצועת הסנדל הכרוכה סביב הנעל, בחולייה מעמוד השדרה של פר, כסמל לשליטה, או כמטהו של האליל סת המסמל את ראשו וזנבו. אחרים, במיוחד חוקרים מצריים, סבורים כי הסמל מסמל את הנילוס, כאשר הצורה האליפטית בראש הסמל מסמלת את הדלתא של הנילוס, המטה את הנהר עצמו, והזרועות הפונות ימינה ושמאלה את מצרים המאוחדת מסביבו.

היסטוריה

הענח' מופיע בציורים בקברים מצריים ובאמנות מצרית אחרת, לרוב בידיהם של אלילים המייצגים את החיים שלאחר המוות, ומעניקים את מתנת החיים למומיה של האדם שמת. הענח' נלבש לעיתים כקמע, אם לבדו, או עם שני סימנים אחרים המסמנים כוח ובריאות. מראות ממתכת מלוטשת נוצרו לעיתים בצורת ענח', אם מסיבות מעשיות או כדי לסמל את המבט אל העולם שמעבר. הענח' נוצר לרוב מזהב, ייתכן שבשל זיהויו עם השמש.

לפי דעת חוקרים רבים, השם "צפנת פענח", שנתן פרעה ליוסף, מכיל את היסוד ענח'[1].

סמל הענח' נפוץ גם כתכשיט בתת-תרבות הגותית, מאחר שזו מרבה להתעסק במשמעות של חיים, מוות ואלמוות.

ביוניקוד וברשימת הסימנים של גרדינר

בתקן יוניקוד מושג סמל הענח' ( ) באמצעות הקלדת U+2625 או U+132F9. ברשימת הסימנים של גרדינר מספרו S34.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ענח' בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אנציקלופדיה מקראית, הערך "צפנת פענח"
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38837687ענח'