אלן גרדינר
 | |
| לידה | 29 במרץ 1879 |
|---|---|
| פטירה | 19 בדצמבר 1963 (בגיל 84) |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה, אגיפטולוגיה |
| תרומות עיקריות | |
| חקר הפילולוגיה המצרית העתיקה, פיענוח כתב הפרוטו-סינאי | |
סר אלן גרדינר (באנגלית: Alan Henderson Gardiner; 29 במרץ 1879 – 19 בדצמבר 1963) היה אחד מהאגיפטולוגים הבריטיים החשובים ביותר בשנות ה-20 של המאה ה-20.
גרדינר נולד באלתם הנמצאת ברובע גריניץ' בלונדון רבתי, ב-1879. לאחר שקרא ספר של גסטון מספרו, אגיפטולוג צרפתי, נסע לשנה לפריז כדי ללמוד אצלו, אולם רמת ההרצאות לא ענתה לציפיותיו. גרדינר למד בבית ספר "צ'רטרהאוס" וב""קווין קולג'" באוקספורד, שם סיים ב-1901 תואר ראשון בעברית וערבית. לאחר סיום לימודיו עבד במשרדו של אביו שלושה חודשים ולאחר מכן נסע לברלין שם שהה 10 שנים ועבד תחת פרופסור אדולף ארמן בהכנת מילון מצרי. עם מוריו נמנה גם האגיפטולוג קורט זתה. הכנת המילון מומנה על ידי ארבע אוניברסיטאות גרמניות. בתקופה זו הוא התמחה בכתב היראטי. הוא בילה חלק מזמנו בנסיעות לפריז וטורינו שם העתיק כתבים בכתב היראטי. גרדינר מעולם לא עבד לפרנסתו, הוא קיבל מימון שוטף מאביו. בשנת 1948 קיבל תואר סר.
גרדינר פרסם ספרים רבים העוסקים בחקר מצרית עתיקה, ביניהם הספר החשוב "הקאנון המלכותי מטורינו" (פורסם ב-1959) העוסק במחקר פפירוס בכתב היראטי אשר נמצא בלוקסור בשנת 1820. הפפירוס מכיל רשימה של אלילים, רוחות, וכן רשימת מלכים מיתיים ואמיתיים אשר מלכו במצרים מתחילתה. ספר חשוב נוסף של גרדינר הוא: "מצרים של הפרעונים". הספר פורסם ב-1961 והוא מכסה את כל זוויות הראיה של הכרונולוגיה המצרית וההיסטוריה המצרית אשר הייתה ידועה עד מועד פרסום הספר.
גרדינר תרם רבות לחקר הפילולוגיה המצרית העתיקה. הוא פרסם שלוש מהדורות של ספר בשם "דקדוק מצרי: ספר לימוד בסיסי להירוגליפים" הידוע גם בשם "רשימת הסימנים של גרדינר". הספר אשר פורסם לראשונה ב-1927, עוסק ונותן רשימת סימנים ידועה של כתב החרטומים שהיה בשימוש בין השנים 2000 לפנה"ס-1300 לפנה"ס. ספר זה נחשב עד היום כספר לימוד בסיסי לכל סטודנט הלומד מצרית קדומה.
בשנת 1915 פיענח גרדינר את הכתב הפרוטו-סינאי אשר נתגלה בשנת 1904 על ידי הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי בסרביט אל-ח'אדם אשר בדרום סיני. כתב זה מתוארך ל-1500 לפנה"ס. גרדינר פענח את המילה "לבעלת", שמשמעותה 'לגברת', 'לגבירה', שככל הנראה כוּונה לעשתורת. פעמים רבות המילה "מאהבּ", שמשמעותה 'אהוב', באה אחרי "בעלת". יחד עם אריק פיט (Eric Peet) חקר גרדינר את כתובות וציורי הסלע הרבים שנתגלו בסיני בוואדי מע'רה ובסרביט אל-ח'אדם והשניים פרסמו ב-1917 את ספרם "The Inscriptions of Sinai".
בשנת 1922 גרדינר השתתף במשלחת של הווארד קרטר אשר גילתה את קברו של המלך המצרי תות ענח' אמון.
גרדינר נפטר באוקספורד ב-1963.
פרסומיו החשובים
- The Admonitions of an Egyptian Sage from a Hieratic Papyrus in Leiden (Pap. Leiden 334 recto). Leipzig, 1909 (reprint Hildesheim - Zürich - New York, 1990).
- "New Literary Works from Ancient Egypt", Journal of Egyptian Archaeology 1 (1914), 20-36 and 100-106.
- Notes on the story of Sinuhe. Paris, 1916
- "The Tomb of a much-travelled Theban Official", Journal of Egyptian Archaeology 4 (1917), 28-38.
- "On Certain Participial Formations in Egyptian", Rev. ég. N.S. 2/1-2 (1920), 42-55.
- "The Eloquent Peasant", JEA 9 (1923), 5-25.
- Egyptian Grammar: Being an Introduction to the Study of Hieroglyphs
. 3rd Ed., Rev. London: Oxford University Press, 1957 (1st edition 1927). מסת"ב 0-900416-35-1 - "The Earliest Manuscripts of the Instruction of Amenemmes I", Mélanges Maspero I.2, 479-496. 1934
- Ancient Egyptian Onomastica. Vol. I—III. London, 1947.
- The Ramesseum Papyri. Plates (Oxford 1955)
- The Theory of Proper Names: A Controversial Essay. London; New York: Oxford University Press, 1957.
- Alan Gardiner, Royal Canon of Turin. Griffith Institute, 1959. Reprint 1988. מסת"ב 0-900416-48-3
קישורים חיצוניים
 |
- ביוגרפיה באתר אוניברסיטת מינסוטה באנגלית