עמידה
עמידה היא יציבה של בעלי חיים, ובכלל זה האדם, שבה הגוף כולו נשען על כפות הרגליים ושאר הגוף זקוף.
עמידה באדם
האדם נולד ללא יכולת לעמוד בכוחות עצמו, ולימוד היכולת לעמוד מהווה אבן-דרך בהתפתחות הילד. תינוקות רוכשים את היכולת לעמוד בכוחות עצמם בין הגילאים 8-12 חודשים. היכולת לעמוד במקום אינה פעולה רפלקסיבית והיא מערבת תהליכים קוגניטיביים[1].
עמידת דום היא עמידה טקסית הנהוגה בצבא, והיא חלק מפעילות תרגילי סדר. פעילות זו כוללת גם עמידת נוח ועמידה חופשית. קימה של קהל לעמידה כמחוות כבוד נהוגה גם בשירת המנונים ובעת צפירת זיכרון. בעבר הייתה נהוגה גם כמחוות נימוס, כגון: קימה של תלמידים בהיכנס המורה לכיתה.
ביהדות העמידה מקובלת בחלק מהתפילות, כמו תפילת שמונה עשרה המכונה בשל כך גם תפילת עמידה.
העמידה היא צורת כבוד, לכן כחלק ממצות כיבוד אב ואם מחויב הבן לעמוד בפני הוריו והמצוות "מפני שיבה תקום" ו"והדרת פני זקן" מחייבות לעמוד בפני אנשים מבוגרים ותלמידי חכמים. גם בבית המקדש הישיבה הייתה אסורה (למעט למלכי בית דוד) והכל היו מחויבים לעמוד.
בתחום הספורט, "עמידה" מתייחסת לעיתים לתנוחות של שהייה שלא על כפות הרגליים: עמידת ראש, עמידת ידיים, עמידת נר, עמידת שש, עמידת ארבע. בסוגי ספורט מסוימים כגון כדורסל, רכיבת אופניים, קיימת עמידת מוצא, המהווה בסיס להמשך פעולה. בבלט קלאסי קיימות חמש "עמידות" בסיס.
עמידת בעלי חיים
בעלי חיים שלהם ארבע גפיים עומדים בדרך כלל על ארבע הגפיים. בקרב הקופים יש העומדים על שתי גפיים, בדומה לאדם.
ישנם יונקים העומדים על שתי גפיהם האחוריות מדי פעם, בנסיבות כגון אכילה, התגוננות, תקיפה ועוד, ביניהם סוריקטה, סנאי, דב.
עופות, שלהם שתי גפיים, עומדים על שתי גפיים אלה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Aydinli, F. E., Çak, T., Kirazli, M. Ç., Çinar, B. Ç., Pektaş, A., Çengel, E. K., & Aksoy, S. (2016). Effects of distractors on upright balance performance in school-aged children with attention deficit hyperactivity disorder, preliminary study. Brazilian journal of otorhinolaryngology.
25099101עמידה