עמדיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמדיה
ئامێدی
Amedi / Amadiya
עמדיה, ממעוף הציפור
עמדיה, ממעוף הציפור
עמדיה, ממעוף הציפור
מדינה עיראקעיראק עיראק
חבל כורדיסטן העיראקיתכורדיסטן העיראקית כורדיסטן העיראקית
מחוז דהוכ
נפה עמדיה
מושל ראש העירייה
שפה רשמית כורדית, ערבית
תאריך ייסוד 3000 שנה לפני הספירה
שטח 17 קמ"ר
גובה 1,400 מטרים
דת אסלאם, קתולים אשורים
אזור זמן UTC +3

עמדיהאנגלית: Amedi או Amadiya; בכורדית: ئامێدی;[1][2] בערבית: العمادية; בסורית: ܥܡܝܕܝܐ, Amədya).[3] היא עיירה במחוז דהוכ שבחבל כורדיסטן העיראקית האוטונומי.[4] היא בנויה על הר שולחן בעמק הנהר הזב הגדול. העיירה נמצאת 10 קילומטרים מהגבול הטורקי בגובה 1400 מטרים מעל גובה פני הים.[5] עמדיה ידועה בכמות הנשרים הגדולה המקננים במצוקי הר השולחן.

אטימולוגיה

על פי אבן אל-את'יר, השם עמדיה הוא על שמו של עימאד אל-דין זנגי שבנה במקום מבצר בשנת 1142. תיאוריה נוספת היא שהשם נקרא על שמו של עמאד א-דוולה (אנ'), מייסד פרובינציית פארס האירנית אך תיאוריה זו פחות סבירה.[6]

לדברי פרופסור ג'פרי שוכמן, עימאד אל-דאולה הוא ממוצא חורי (קוקז) או מממלכת אררט שבצפון מסופוטמיה/טורקיה.[7]

היסטוריה

מתקופת הברונזה הקדומה ועד שנכבשה ונשלטתה על ידי הממלכה החורית מיתני במאה ה-16 לפני הספירה, אזור עמדיה היה חלק ממלכת כורדה (אנ') והוא היה מיושב כולו על ידי אוכלוסייה תת שמית (אנ') עמים מהקווקז שחיו בצפון מסופוטמיה (ארם נהריים).[8][9] בתקופת שלטון האימפריה המיטאנית תושבי אזור זה היו ידועים בשם צוברים.[10][11][12][13]

לאחר נפילת האימפריה המיטאנית, העיר עמדיה נכבשה על ידי אשורנאסירפאל הראשון מאשור במאה ה-11 לפני הספירה שנלחם בבני נאירי וברזני.[14] לאחר נפילת האימפריה האשורית, עבר אזור עמדיה לשליטתה של ממלכת מדי. כשההיסטוריון והסופר היווני מחניכי סוקרטס קסנופון עבר באזור במאה הרביעית לפני הספירה, הוא התייחס לתושביו כאל בני ממלכת מדי.[15] מאוחר יותר אזור עמדיה שולב באימפריה האחמנית תחת השם מדיה מגנה. תחת שלטון האימפריה הפרתית, אזור עמדיה היה חלק ממחוז ברצ'ן (ברזן).[16] בסופו של דבר היא הפכה לחלק בלתי נפרד מהאימפריה הסאסאנית במחוז אדיאבנה עד שנכבשה על ידי המוסלמים בשנת 640, לאחר שהביסו את הכורדים בתיכרית, מוסול וסחרזור.[17]

תחת הכיבוש המוסלמי, במשך כמה מאות שנים, לאחר גירוש הח'ליפים מבגדד במאה ה-7, שלט בעמדיה פאשא ממשפחת עבאס המלכותית, שנחשבה לאחת המשפחות העשירות באזור.[18]

עמדיה הייתה מקום הולדתו של משיח השקר, דוד אלרואי (פל. 1160).[19] בשנת 1163, על פי "עמק הבכא" של ההיסטוריון והרופא יוסף הכהן הרופא, מנתה האוכלוסייה היהודית כאלף משפחות וסחרה בעפצים להכנת דיו סת"ם. אלרואי הוביל מרד כנגד מושל העיירה אך ככל הנראה הובס ונהרג תוך כדי המרידה.[20] ההיסטוריון היהודי הספרדי ר' שלמה אבן וירגה (1450–1525) הציג את הקהילה היהודית של עמדיה בתקופתו של אלרוי כעשירה, מסופקת ושביעת רצון.[21]

עמדיה היה מקום מושבה של אמירות באדינאן (אנ') האוטונומית למחצה, שנמשכה בין 1376 ל-1843. בעמדיה ישנן חורבות של בית הספר קובהאן שנוסד במהלך שלטונו של הסולטן חוסיין וואלי מבאדינאן (1534–1576) לספירה ללימוד מדעי האסלאם.[22][23] בעיירה יש גם חורבות של בית כנסת וקבר המיוחס לנביא יחזקאל (אנ') וכנסייה. באזור שמסביב לעיירה ישנן עוד שתי כנסיות הנחשבות החשובות ביותר בצפון עיראק. אחד מהסמלים של העיירה הוא המסגד הגדול של עמדיה (אנ'). המינרט שלו מתנשא לגובה של 33 מטרים.[24] המסגד הוקם לראשונה במאה ה-12 והוא העתיק והגדול באזור.[25]

בשנת 1760, הדומיניקני לאופולדו סולדיני ועמיתו מאוריציו גרזוני ייסדו בעמדיה את המיסיון של כורדיסטן.[26] גרזוני חי בעיירה ארבע עשרה שנים וחיבר מילון איטלקי-כורדי ודקדוק של 4,600 מילים. המילון מהווה יצירת מפתח משום שהוא מייצג את המחקר הראשון של הדקדוק והשפה הכורדית; מסיבה זו, גרזוני מכונה לעיתים קרובות "אבי הכורדולוגיה".[26] [27][28]

בשנת 1907 מנתה אוכלוסיית העיירה 6,000 תושבים,[29] מתוכם 2,500 כורדים, 1,900 יהודים ו-1,600 קתולים אשורים.[30] בכל האזור חיים כ־11,000 תושבים.

בין השנים 1989–1991 צבא עיראק ניסה לכבוש את עמדיה ולהרוס אותה. העיירה ניצלה כתוצאה ממלחמת המפרץ והקמת האזור האוטונומי הכורדי.[31]

אקלים

בעמדיה האקלים הוא אקלים ים תיכוני (סיווג אקלים Köppen  :Csa) עם קיץ חם וחורף קריר ורטוב. בהיותה העיירה הצפונית ביותר בעיראק, היא גם העיירה עם האקלים המתונה ביותר במדינה. שלג יורד מדי פעם בחורף.


אקלים בעמדיה
נתוני מזג האוויר הממוצעים בעמדיה בין השנים שבין 1991 ל-2021
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 6.2 7.8 12.1 17.8 25.1 31.9 36.3 36.2 32.2 24.4 15.4 8.4 21.2
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -2.4 -1.3 2.4 7.2 12.5 17.4 21.4 20.9 16.8 10.9 5 0.0 9.2
משקעים ממוצעים (מ"מ) 126 176 156 128 56 0 0 0 1 32 96 126 897
מקור: [32][33]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמדיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Li sînorê Gare 12 gund ji ber bombebaranên Tirkiyê hatine valakirin". Rûdaw (בכורדית). נבדק ב-18 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "ئامێدی | كوردستانی سەرسوڕهێنەر- وێبسایتی فەرمی دەستەی گشتی گەشت و گوزار". bot.gov.krd. נבדק ב-18 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Greenblatt, Jared (2010). The Jewish Neo-Aramaic Dialect of Amədya (באנגלית). BRILL. p. 56. ISBN 978-90-04-19230-0.
  4. ^ Streck, M. (1965). "ʿAmādiya". Encyclopedia of Islam. Second Edition. doi:10.1163/1573-3912_islam_SIM_0575.
  5. ^ Amadiya | ONCE IN A PLACE | full movie, נבדק ב-2023-04-15
  6. ^ Streck, M. (1965). "ʿAmādiya". Encyclopedia of Islam. Second Edition. doi:10.1163/1573-3912_islam_SIM_0575.
  7. ^ Szuchman, Jeffrey (2009-11-01). "Bit Zamani and Assyria". Syria. Archéologie, art et histoire (באנגלית) (86): 55–65. doi:10.4000/syria.511. ISSN 0039-7946.
  8. ^ Mieroop, Marc Van De (2008). King Hammurabi of Babylon: A Biography (באנגלית). John Wiley & Sons. p. 51. ISBN 978-0-470-69534-0. King of Elam to King of Kurda in 1770s BCE: Keep Subartu under your control and don’t give troops to the prince of Babylon. Send a message to Zimri-Lim of Mari that also he should give none to the prince of Babylon.
  9. ^ Michael C. Astour. (1987). Hisotory of Ebla, in "Eblaitica". Eisenbrauns. p. 98. ISBN 9781575060606. According to the renowned Assyriologists Charpin & Durand: for the Old Babylonian kings, Subartu is neither Assur nor Ekallatum but the agglomeration of the little city-kingdoms.
  10. ^ Samuel Alfred Browne Mercer & Frank Hudson Hallock. The Tell El-Amarna Tablets. (AMS Press, 1983), V.1. p. 341.
  11. ^ Gadd, C. J. (1940). "Tablets from Chagar Bazar and Tall Brak, 1937-38". Iraq. 7: 22–66. doi:10.2307/4241663. ISSN 0021-0889. JSTOR 4241663.
  12. ^ Mallowan, M. E. L. (1937). "The Excavations at Tall Chagar Bazar and an Archaeological Survey of the Habur Region. Second Campaign, 1936". Iraq. 4 (2): 91–177. doi:10.2307/4241610. ISSN 0021-0889. JSTOR 4241610.
  13. ^ Kazanjian, Garabet, "The Hurrians in the Ancient Near East", Dept. of History and Archaeology, A.U.B, 1969. Zubari undoubtedly means Mitanni, Subartu, or Hurri
  14. ^ Luckenbill, Daniel David (1989). Ancient Records of Assyria and Babylonia, Volume I: Historical Records Of Assyria From The Earliest Times To Sargon (באנגלית). Histories & Mysteries of Man. pp. 140, 141, 184. against the Nairi lands I marched. The city of Barzani their property, their goods, their oxen, their sheep (to tells and) ruins I turned. The head(s) of their fighters (I smashed), of the Nairi lands; horses, donkeys.. Barzani I burned with fire, I devastated, I destroyed, to mounds and ruins [I turned it]... From the pass of the mountain of Amadani I went forth unto the city of Barzanishtun. Unto the city of Damdammusa, the stronghold of Hani of Zamani, I drew nigh. I stormed the city; my warriors flew like birds against them. 600 of their fighting men I struck down with the sword, I cut off their heads. 400 men I took alive, 3,000 prisoners I brought out. That city I took for my own possession. The living men and the heads I carried to Amedi, his royal city, I made a pillar of heads in front of his city gate, the living men I impaled on stakes round about his city. I fought a battle within his city gate, I cut down his orchards. From the city of Amedi I departed. I entered the pass of the mountain of Kashiari (and) of the city of Ahabr &, wherein none among the kings, my fathers, had set foot, or had made an expedition thereto.
  15. ^ Joseph, John (2000). The Modern Assyrians of the Middle East: A History of Their Encounter with Western Christian Missions, Archaeologists, and Colonial Powers (באנגלית). BRILL. p. 8. ISBN 978-90-04-11641-2.
  16. ^ Mclachlan, Keith (2016-11-10). The Boundaries of Modern Iran (באנגלית). Routledge. ISBN 978-1-315-39936-2.
  17. ^ Houtsma, M. Th (1993). E. J. Brill's First Encyclopaedia of Islam, 1913-1936 (באנגלית). BRILL. p. 1136. ISBN 978-90-04-09790-2.
  18. ^ Wright, George Newenham (1834). A New and Comprehensive gazetteer, Volume 1. T. Kelly. נבדק ב-2009-09-12.
  19. ^ Amadiya, Kurdistan, jewishvirtuallibrary
  20. ^ "Jewish Encyclopedia". 1906. נבדק ב-2009-09-12.
  21. ^ Lenowitz, Harris (1906). The Jewish Messiahs: From the Galilee to Crown Heights. ISBN 9780195348941. נבדק ב-2009-09-12.
  22. ^ "the Ancient Qobahan School | General Directorate of Tourism / Duhok". duhoktourism.org. נבדק ב-2021-02-06.
  23. ^ Alnumman, Raeed. (2017). "ROOTING OF QUBAHAN SCHOOL AN ANALYTICAL STUDY TO ARCHITECTURAL ITEMS (SPATIAL CONFIGURATION AND FORMALITY ELEMENT OF INTERIOR FACADES OF QUBAHAN SCHOOL)". The Journal of the University of Duhok. 20. 26-41. 10.26682/Sjuod.2017.20.1.4.
  24. ^ Amadiya | ONCE IN A PLACE | full movie, סרטון בערוץ "Mahdi Zahid", באתר יוטיוב (אורך: 36:33)
  25. ^ “ذو الكفل” يجمع المسلمين والمسيحيين واليهود في العمادية العراقية. Kitabat. Retrieved January 11, 2018.
  26. ^ 26.0 26.1 Filoni, Fernando (2017). The Church in Iraq (באנגלית). CUA Press. p. 64. ISBN 978-0-8132-2965-2.
  27. ^ P.G. Bobone, A. Mengozzi and M. Tosco (eds.). Loquentes linguis. Linguistic and Oriental Studies in Honour of Fabrizio A. Pennacchietti. Wiesbaden: Harrassowitz, 2006. p. 293.
  28. ^ Bois, Thomas (1966). The Kurds (באנגלית). Khayats. p. 79.
  29. ^ Driving In Iraqi Kurdistan - Amedi To Barzan Road Trip, www.joaoleitao.com, ‏11 ביולי 2019 (באנגלית)
  30. ^ CATHOLIC ENCYCLOPEDIA: Amadia and Akra, newadvent
  31. ^ Sandrine Alexie, " ", Proceedings of the AGCCPF-PACA symposium ,2008
  32. ^ Source 1: World Weather Online (precipitation days)
  33. ^ Source 2: Climate-Data (temperatures and rainfall amount)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36142087עמדיה