סאנוק
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ראו בדף השיחה.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ראו בדף השיחה. |
בית כנסת "יד חרוצים" בסאנוק | |
מדינה | פולין |
---|---|
פרובינציה | פודקרפאטי |
חבל ארץ | פולין קטן |
שטח | 38.41 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 39,481 (2006) |
קואורדינטות | 49°33′N 22°13′E / 49.550°N 22.217°E |
אזור זמן | UTC +1 |
http://www.sanok.pl | |
סאנוק (בפולנית: Sanok; ביידיש: סאָניק, "סוניק") היא עיר במחוז ז'שוב בדרום פולין (בחבל פודקרפאטי), באזור הידוע כגליציה המערבית. בשואה הייתה עיירה יהודית בין הראשונות שהותקפו במסע התעללות חורבן ורצח, ובהמשך לאחר שעברה לידיים סובייטיות וחזרה לידיים גרמניות, עברו מסעות טבח בזקנים ובילדים, ולבסוף הושמדה הקהילה היהודית שבה.[1]
העיירה שוכנת על גבעה לגדות הנהר סן. מספר תושביה נכון ל-2006 הוא 39,481.
היסטוריה
העיר סאנוק החלה להתגבש כעיר במאה ה-11. מיקומה, בצומת דרכים בין המדינות: רותניה, הונגריה ופולין, גרם לכך שהיא היוותה סלע מחלוקת, אך זיכה אותה גם במעמד של מרכז אדמיניסטרטיבי חשוב. בתעודות מהמאה ה-12 כונתה סאנוק: Ziemia Sanocka (אדמות סאנוק). בשנת 1340 צורפה העיר לממלכתו של המלך הפולני קז'ימייז' הגדול, אך עם אובדן עצמאותה של פולין ב-1772 עברה סאנוק לידי ממלכת אוסטרו-הונגריה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב-1918, זכתה פולין שוב לעצמאות וסאנוק שבה לחיקה.
יהודי סאנוק
סאנוק הפכה לעיר מחוז גדולה ב- 1921 כשסופחו אליה שורה של יישובים סמוכים: פוסדה סנוצקה, דומברובקה, פולסקה, דומברובקה רוסקה וויטוסטבו. מספר תושבי העיר המורחבת היה 12.261 נפש, מהם 4391 יהודים, 31.25%, רובם משפחות חסידיות. בעיירה היו ארבעה בתי כנסת רשמיים, שנים מהם בתי מדרש של חצרות חסידיים גדולים.
משנת תרי"ח {1858} ועד לשנת תרנ"ד {1894} כיהן ברבנות העיר רבי יהודה יצחק פרנקל מחבר הספר "מעט מים" על חידושי אגדה, וספר "מחיר חלב" חידושי הלכה, והוא תיקן תקנות נכבדות בעיר, כמו כן השכין שלום בין בעלי מחלוקת אשר איימו לפצל את הקהילה.
עם כיבושה של העיר ב-8 בספטמבר 1939, במלחמת העולם השנייה, על ידי גרמניה חיילים פולנים בני המקום נעצרו ונלקחו למחנות שבויים. בראש השנה ה'ת"ש (14 בספטמבר 1939) הותקפה העיירה, יהודיה רוכזו בכיכר המרכזית ועונו. הוכרז גטו והוקם יודנראט באותו היום. הגרמנים תיעדו את ההתקפה ותמונות ממנה שרדו ופורסמו. זמן קצר לאחר מכן נשרפו גם ארבעה בתי כנסת במקום. אחד היהודים שניסה להציל ספר תורה הושלך אל מותו לתוך המבנה הבוער. ביום רביעי, ערב סוכות ה'ת"ש (ה-26 בספטמבר 1939) הגסטפו גירש חלק מיהודי העיירה יחד עם רוב יהודי העיירה הסמוכה זצאווה, לעברו המזרחי של נהר הסן אל שטח ברית המועצות ומשם גורשו על ידי השלטון הסובייטי לסיביר. שם קצין הגסטפו הגרמני היה ברנדט. יום קודם לכן הגיע לסאנוק ודרש מראש הקהל היהודי רשימה של כ-200 היהודים השוהים בזצאווה.[2][3][4]
עם הפלישה לברית המועצות ב-22 ביוני 1941, הגרמנים הציבו את תותחיהם בשכונה היהודית של סאנוק ובאש החוזרת רבים היו הנפגעים היהודים. ביום שישי ה-27 בספטמבר חצו את נהר הסן לצד הסובייטי של העיירה. היהודים הוכרזו כקומוניסטים, והגיעו לעיירה ידיעות על טבח בערים אחדות בסביבה ביניהם סמבור. בשבת ה-27 בדצמבר 1941 הוכרז צו המחייב את היהודים למסור את הפרוות וביגוד חורף. נערך חיפוש ויהודים אחדים נעצרו בטענות של מה-בכך, ונשלחו למחנות ריכוז. 17 יהודים נתפשו מתפללים במניין, ונשלחו למחנה טרנוב ומשם לאושוויץ.[4]
בחורף 1942 יחידת גסטפו גרמנית וביניהם הסוכנים פוגט, קרוצמן ומולר, עברו בבתי היהודים וירו למוות בכל הנכים כולל ילדים. הירי האקראי ביהודים בעקבות טענות שונות הלך וגבר.[4] בשבת ה-22 ביוני הייתה התעללות ביהודי הסביבה שנקראו לקבל חותמת אישור תעסוקה בתעודת הזהות שלהם, וחלקם נרצח במקום. בהוראת המפקד החדש שוחררו אלו שלא היה ברשותם את האישור, אולם למחרת נעצרו 14 יהודים אחרים שברשותם היה האישור ונרצחו.[4]
ב-22 ביולי 1942 הגיעה הוראה לרכז את יהודי הכפרים הסמוכים לעיירות הגדולות יותר, וביניהם בגטו בסאנוק. יהודים אמידים נקראו לחתום על העברת בעלות על רכושם לטובת הגרמנים. ביום שישי ב-10 בבוקר, ה-4 בספטמבר 1942, הודבקו כרזות ברחבי העיירה המורים לכל היהודים לעבור לזצלאו תוך שלושה ימים. למקום זה הועברו גם יהודי בוקצו, אוסטריק, לשקו ולוטובישקה. 600 מזקני היהודים ממקומות אלו נקברו חיים בבורות המתה, בסביבות תאריך זה.[5][4]
בין ה-7 בספטמבר ל-10 בספטמבר 1942 (יומיים לפני ראש-השנה ה'תש"ב) נשלחו 17,000 היהודים מזלצלווה וביניהם יהודי סאנוק, אשר בשנת 1941 מנה גטו סאנוק כ-10,000–13,000 יהודים, אל מחנה ההשמדה בלז'ץ ושם נרצחו עם הגעתם.
אחרי מלחמת העולם השנייה
במפקד תושבים ב-1946, לאחר מלחמת העולם השנייה, מנתה סאנוק 11.112 נפש. חלק מהיהודים השורדים שחזרו לסאנוק הותקפו ונהרגו בה לאחר המלחמה. כיום אין בעיירה יהודים.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סאנוק |
- אתר האינטרנט הרשמי של סאנוק
- ספר יזכור לקהילת סאנוק, בספריית העיר ניו יורק
- "סאנוק", באתר JewishGen (באנגלית)
- יהודים תחת מעצר של חיילים גרמנים בסאנוק, ספטמבר 1939 - באתר יד ושם
- סנוק (Sanok), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- סאנוק ב אתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "סאנוק", באתר השטעטל הווירטואלי
- יואנה שליבה, סאנוק, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 569–571), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ סאנוק - עיירה יהודית בפולין (באנגלית), אתר העיירות היהודיות Shtetlinks (כיום JewishGen-KehilaLinks)
- ^ ספר יזכור לקהילת סאנוק, בספריית העיר ניו יורק, עמ' 393
- ^ יד ושם - יהודי העיירה סאנוק מרוכזים בכיכר, ראש השנה ת"ש
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 ספר היזכור לקהילת סאנוק האתר כולל ארבע תמונות של מגורשי סאנוק בזצלאו וגירושם השני למחנה בלזץ. (אנגלית, אתר תולדות היהודים)
- ^ בעידותו, מרדכי זילברמן מוסר שרבים מיהודים מבוגרים אלו לבשו תכריכים, את הקיטל, או חבשו תפילין, ביודעם כי הולכים הם אל מותם.
30622764סאנוק