סליק המחסן באיילת השחר
סליק המחסן באיילת השחר היה סליק בנוי, שהוקם בקיבוץ איילת השחר והיה אחד מארבעת הסליקים הארצים שהקים ארגון ההגנה לאחר הקמתו. הסליק נבנה מתחת למחסן התבואות ופתחו הוסתר בשקי חיטה. לאחר קום המדינה הועברה תכולת הסליק לרשויות והוא נסגר. בכוונת הקיבוץ להקים במקום מוזיאון שיספר את תולדות הסליק.
רקע
עם תום מלחמת העולם הראשונה החל היישוב בארץ לאגור נשק לא חוקי (קנוי וגנוב) בסליקים ישוביים רבים (חלקם הגדול מאולתר) מתוך הבנה שהשלטון הבריטי לא תמיד ייתן מענה במקרים של סיכון ביטחוני. מגמה זו התחזקה ב-1925 כשארגון ההגנה הוקם והחל לבנות סליקים מרכזיים ברחבי הארץ. בשלב ראשון הוביל שאול אביגור בניית 4 סליקים מרכזיים כשאחד מהם נבחר להיבנות בקיבוץ איילת השחר. שאר שלושת הסליקים המרכזיים נבנו בגבעתיים (סליק אלדמע), בקבוצת גבע ובקבוצת כנרת.
ההיסטוריה של הסליק
בבניית הסליק היו מעורבים מספר מצומצם של בעלי סוד בקיבוץ. המקום שנבחר לבניית הסליק היה מחסן תבואות שנבנה ב-1924 ושימש לאחסון תבואה וכן להכנת תערובות עבור הרפת והאורווה. המחסן כלל 4 חדרים. בניית הסליק נעשתה במהלך המרד הערבי הגדול (1936-1939). חפירת פיר הירידה נעשתה דרך רצפת הבטון ובסופו של תהליך נבנה סליק בגודל של 3 מטר על 3 מטר. כדי להסוות את הפתח הוערמו עליו שקי חיטה. לאחר כ-3 שנים נבנה לסליק פתח נוסף לחדר אחר במבנה המחסן[1]. פתח זה הוכן כדי להגביר את בטיחות השימוש בסליק. מאחר שהחדר אליו הגיע הפתח הנוסף היה נמוך נבנה הפתח בקיר החדר ולא ברצפתו ולכן היה צורך לטייח את הפתח לאחר כל שימוש.
לאחר סיום בנייתו מונה חבר הקיבוץ יעקב שגב לשמש כמחסנאי של הסליק. בסליק, ששימש כסליק המרכזי של הגליל העליון, אוחסן נשק של הקיבוץ אך גם נשק שהועבר לארגון "ההגנה" מסוריה ולבנון ונשלח ליישובים אחרי בארץ.
ב-1 ביולי 1946, מייד לאחר השבת השחורה החלו הבריטים לחפש סליקים באיילת השחר. על אף המאמצים לא נמצא אף אחד מהסליקים של הקיבוץ[2][3].
לאחר קום המדינה
לאחר תום מלחמת העצמאות נפתח הסליק לעיני כל ותכולתו נמסרה לרשויות המדינה. מאז הסליק עומד ריק כשמטרת הקיבוץ להשיג תקציב על מנת להפוך את המקום למוזיאון לתולדות הסליק והגנת הקיבוץ ולהציג בו, בין השאר, גם כלי נשק מאותה תקופה.
לקריאה נוספת
- ד"ר רפי קיטרון, ארץ ישראל הנסתרת, הוצאת אריאל, 2010, עמוד 98
קישורים חיצוניים
סיפור הסליקים באיילת-השחר - תקופת המנדט הבריטי (1995), סרטון באתר יוטיוב, 24 באוגוסט 2016
הערות שוליים
- ^ נכון ל-2020 משמש חדר זה כאיטליז
- ^ בנוסף לסליק תחת המחסן היו עוד מספר סליקים בקיבוץ
- ^ זהר בר-נץ, "השבת השחורה" באיילת השחר, באתר קיבוץ "איילת השחר"
| סליקים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| כללי | סליק • פורטל:אתרי מורשת בישראל/סליקים |  |
| אתרי סליקים | ||
| אירועים | השבת השחורה | |
| אישים | משה אגוזי • יקותיאל שבח • צבי בן-יעקב | |
