משה אגוזי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. משה אגוזי (14 באוגוסט 1903 - 20 באוקטובר 1983) היה פעיל בארגון ההגנה בתל אביב והאחראי על הקמת ותחזוקת הסליקים של הארגון במחוז דן.
ביוגרפיה
אגוזי נולד ב-1903 בולושצ'ובה שבפולין כמשה זולונץ ('ZOLNOZ) ליהודה לייב וחיה אסתר (לבית ניימן). למד בבית ספר בעיר מגוריו ובהמשך למד במספר קורסים צבאיים. לאחר מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא פולין ושירת באזור וילנה בשנים 1920-1923. ב-1923 עלה ארצה והחל לעבוד עם עוד שותף בצביעת בתים[1]. בתקופה זו החל כבר להיות פעיל בארגון ההגנה (שנוסד ב-1921) ועבר קורס מ"מ (1936) וקורס מ"פ (1942)[2]. ב-1927, עם פרוץ מאורעות תרפ"ט, נשלח לארגן את השמירה במושבה יסוד המעלה. ב-1929 חזר לתל אביב והקים פלוגה ניידת של 75 רוכבים להגנת מושבות השרון ובמקביל פתח חנות משקאות. ב-1933 החל ארגון ההגנה בפעילות מואצת של רכישת ואחסון נשק ואגוזי צורף לחטיבת קרייתי והיה בין ארבעת הפעילים שמונו לטפל בקבלתו ואחסונו במחוז דן. לשם כך הקימה הקבוצה כ-12 סליקים ברחבי תל אביב[3].
ב 1 באוגוסט 1948, בשלהי מלחמת העצמאות, הצטרף אגוזי למשטרת ישראל שם עסק בעיניני נשק ושירת כקצין חימוש ראשי במטה הארצי של המשטרה. במסגרת עבודתו השאיל נשק למוזיאונים ולהצגות תיאטרון.
אגוזי נישא לראשונה לקליר (קלרה), ילידת לייפציג, ולזוג נולדו בן (אביהו) ובת (יעל). בנישואין שניים נישא לחיה. קליר נפטרה ב-1965[4]. אגוזי נפטר ב-1983 והובא לקבורה בבית הקברות קריית שאול לצד רעיתו.
לקריאה נוספת
- משה אגוזי, מעזבונו של הסליקר הראשי של ההגנה בת"א פרקי תע"ש במחתרת, הוצאת משרד הביטחון
קישורים חיצוניים
- ניר מן, משה אגוזי, הסליקר הראשי של ההגנה בתל אביב, באתר הארץ, 9 בינואר 2010
- פ. שמעון, ה"סליקים" ב"סיליקאט", דבר, 9 באוקטובר 1964
הערות שוליים
- ^ ההמלצות על איכות עבודתו של אגוזי הביאו להזמנת עבודה לצביעת ארמונו של המלך עבדאללה הראשון בירדן
- ^ כינויו בהגנה היה צפניה / נמרי
- ^ בין השאר הוקמו סליקים בבית הספר תחכמוני, סמינר לוינסקי, גימנסיה בלפור, בית המטבחיים העירוני, בית החרושת ללבני סיליקט (כיום בית כלל) ועוד.
- ^ קליר אגוזי נפטרה, דבר, 23 במרץ 1965
