הסליק ביגור

הסליק בקיבוץ יגור הוא סליק ארצי שנבנה בשנים 1937-1938 בקיבוץ יגור והיה הסליק המרכזי בצפון הארץ.

היסטוריה

בתקופת טרום הקמת המדינה, בעת שלטון המנדט הבריטי, בנה ארגון "ההגנה" סליקים בכל רחבי הארץ כדי לספק נשק להגנת נקודות היישוב השונות. בימים אלו קיבוץ יגור היה מרכז חשוב של "ההגנה" ולכן הכיל את אחד הסליקים הגדולים. ב"שבת השחורה" (29 ביוני - 1946) ערך הצבא הבריטי חיפוש במקום (בעקבות הלשנה) וגילה מחבוא גדול של נשק שנועד להגנה על היישוב היהודי וחשיבותו הייתה גדולה מאוד.

הבריטים חפשו במשך מספר ימים בעזרת כלבים ומגלי מתכות ולבסוף גילו את הסליק המרכזי ועוד 25 סליקים קטנים. זה היה אחד הסליקים הגדולים שבו נתפסו כ- 80 מרגמות 52 מ"מ, עשרות רובים תת-מקלעים ותחמושת רבה. הנשק שהיה בסליקים הוחרם וחלק מחברי הקיבוץ נאסרו. בעקבות זאת, נקראה אוניית מעפילים בשם "יגור".

הסליק המרכזי שנותר ריק לחלוטין מאז השבת השחורה, שוחזר ושופץ בשנת 1983 במסגרת חגיגות ה-60 לקיבוץ.

מבנה הסליק והכניסה הסודית

הכניסה לסליק הייתה דרך חור ברצפה של צריף בקיבוץ, כאשר הצריף שימש כמסווה לסליק. החור מוקם תחת מכונה, אך היה מוסתר מהעין אם לא פתחו את הכניסה דרך מנגנון מיוחד. כדי לפתוח את הדלת של הסליק היה צורך להסיר את אחד מחלקי המכונה שדרכו היה אפשר להעביר מוט שפותח את דלת הכניסה. בזכות מנגנון מתוחכם זה הסליק ניצל מגילוי פעמים רבות.