הסליק במשמר השרון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבנה הפיטום וגמילת עגלים תחתיו נבנה הסליק של משמר השרון
השוקת שכיסתה על פתח הירידה לסליק. ניתן לראות את האופן שבו השוקת מסתובבת אנכי
מראה הסליק מבפנים

הסליק במשמר השרון היה סליק של ארגון ההגנה והיווה את הסליק המרכזי של קיבוץ משמר השרון שבעמק חפר. הסליק נבנה מתחת לרפת של הקיבוץ ולאחר קום המדינה הוגדר כאתר מורשת, שופץ ונפתח לסיורים.

רקע

הקיבוץ הוקם ב-1933 ובשנים הראשונות נשמר הנשק של הקיבוץ בסליקים פשוטים אולם לאחר מספר שנים הוחלט בארגון ההגנה לבנות במקום סליק מוגן יותר.

ההיסטוריה של הסליק

האחראי על הקמת הסליק שמונה מטעם "ההגנה" היה צבי בן יעקב מאביחיל. העבודה עצמה נמסרה למומחה הקמת הסליקים ירחמיאל עציון (צסיס) מירושלים[1].

האתר שנבחר לבניית הסליק היה מבנה הגמילה של העגלים שנבנה בצמוד לרפת. סיפור הכיסוי לחפירת הבור של הסליק היה הכנת מקום למכל דלק.

בניית הסליק החלה ב-1940. ירחמיאל הביא את הפועלים שלו מירושלים[2] וכדי שלא ידעו לאן הגיעו הוא הוביל אותם מירושלים כשעיניהם מכוסות. עם סיום החפירה נוצק בטון בקירות ובתקרה ועל פני השטח נבנה המנגנון שמאפשר כניסה לסליק. מנגנון זה הוסתר באחת משקתות ההשקיה של העגלים שהותקנה מעל פיר הירידה לסליק. מנגנון זה איפשר להפוך את השוקת באופן אנכי ובכך לחשוף את פתח הכניסה[3].

עם סיום הבנייה מונו לסליק 2 מחסנאי נשק מבין חברי הקיבוץ[4] והוא שימש את חברי הקיבוץ וההגנה לפעילות ביטחונית. במהלך השבת השחורה ב-1946 ערכו הבריטים חיפוש בקיבוץ אך לא גילו את הסליק המרכזי. בעקבות אותה שבת הוצא הנשק מהסליק והוטמן בפרדסים מחוץ לקיבוץ.

לאחר מלחמת העצמאות הפך הסליק לאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וניתן להזמין סיור במקום.

לקריאה נוספת

  • ד"ר רפי קיטרון, ארץ ישראל הנסתרת - סיפורם של הסליקים ותולדותיהם, הוצאת אריאל, 2010, עמוד 143

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסליק במשמר השרון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הכינוי המחתרתי של ירחמיאל היה "עמנואל"
  2. ^ היו אלו פועלים יהודים כורדים שומרי מסורת
  3. ^ מנגנון זה היה חריג מרוב הסליקים האחרים שם חשיפת פתח הסליק היה על ידי הזזת הכיסוי באופן אופקי
  4. ^ המחסנאים היו שמשון רוזנבלט ועמנואל גוברמן


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0