סיבוב שערי הר הבית
סיבוב שערי הר הבית הוא טקס תפילה ייחודי שנזכר במקורות יהודיים קדומים כבר לפני אלף שנים. משתתפי הטקס נהגו לסבב את שערי הר הבית או את שערי חומת העיר, תוך אמירת פרקי תהלים, קטעי תפילה מיוחדים לסיבוב, קיום מנהגי אבלות החורבן החלים על מי שרואה את המקדש בחורבנו, ותפילות לבניין בית המקדש.
היסטוריה
עיקרון הסיבוב מוזכר כבר במסכת שמחות (פרק ו)[1], המנהג מוזכר באגרת רבי שלמה בן יהודה גאון[2]. גם על פי ממצאי הגניזה הקהירית יש שורשים למנהג סיבוב השערים כבר לפני אלף שנה[3]. יהודי בן המאה ה-19 תיאר מעמד זה: "מנהגנו בעיר הקודש ירושלים תיבנה ותכונן לסבב את החומה מבחוץ לכל חול המועד של יום טוב, אנשים נשים וטף, לקיים את הפסוק בתהלים: סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ, שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה, פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ (פרק מ"ח), והוא מנהג ישראל קדושים משנים קודמות"[4].
בעת החדשה
בתקופת המנדט הבריטי חידש פרופ' זאב וילנאי את המנהג, בהקפת שערי העיר העתיקה בערב תשעה באב. על פי עדותו, הגיע מספר המשתתפים לעיתים עד לאלף איש.[5] ולטענת עזריאל ברושי לשלושת אלפים[6]. המנהג חודש על ידו שוב לאחר מלחמת ששת הימים. כיום מקיימת תנועת נשים בירוק צעדה סביב החומות בליל תשעה באב[7]
סיבוב השערים בימינו
הרב אליהו זילברמן ראש ישיבת אדרת אליהו החל בערך בשנת ה'תשל"ז לערוך עם קבוצה מתלמידיו סיבוב שערים בחגים. על פי מנהגו, נוהגים גם שאר סיבובי השערים שכאשר מגיעים ל"שער החשוך" שממנו רואים בצורה הברורה ביותר את רצפת העזרה ומקום קודש הקודשים לשיר בניגון איטי וידוע למשך שעה ארוכה את הפסוקים המדברים על הרצון לדבקות בה' בבית המקדש: ”צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם, כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ”.
פעילים של תנועות המקדש ארגנו פעמים רבות סיבובי שערים סביב הר הבית מאז נכבש במלחמת ששת הימים. החל משנת תשמ"ח למשך כעשרים שנה, ארגן מכון המקדש בראשות הרב ישראל אריאל סיבוב על חלק משערי ההר בכל תשעה באב. בשנת תש"ס (2000) התקיימו סיבובי שערים רבים על ידי ארגון "משמר המקדש" שארגן שמירה מסודרת בפתח הר הבית ונתן הדרכה הלכתית לעולים. החל מחודש ניסן תשס"א למשך כארבע שנים, ארגן משמר המקדש בכל חודש בשבת שלפני ראש חודש ("שבת מברכין") שבתות אירוח בעיר העתיקה במסגרתם היו עולים להר הבית ולומדים על המקדש - "שבתות הר הבית". באותן שבתות, היו המשתתפים מתפללים ליד שערים של ההר, ועורכים סיבוב שערי ההר בשבת בצהריים. באותן התפילות השתתפו פעמים רבות חניכי בני עקיבא סניף בין החומות, אשר אמצו את תפילת קבלת השבת שם ומקיימים אותה מדי שבת מאז ועד היום בסמוך לשערי הכותנה והברזל.
החל מראש חודש כסלו תשס"ב (2001) אנשי עמותת אל הר המור ארגנו את סיבוב השערים מדי ראש חודש[8]. שאיפת המארגנים הייתה לבטא באמצעות סיבוב שערי הר הבית את הרצון לבניית בית המקדש ולהעלות את הנושא לסדר היום הציבורי. לדבריהם, "זו דרכנו לחיזוק הקשר התודעתי והנפשי של הציבור היהודי להר הבית, מקום המקדש".[9]י
נכון ל-2017, הטקס מתקיים בכל ערב ראש חודש. במסגרת האירוע מתקיים סיור סביב שערי הר הבית. במהלך הסיור עוצרים המשתתפים ליד כל אחד מהשערים, ואומרים סדר מיוחד של פרקי תהילים. ולאחר מכן מתפללים ערבית ברחבת שער האריות (שער השבטים). בדרך כלל בסיבוב השערים לוקחים חלק מאות משתתפים ומשתתפות. במשך קיומו השתתפו בו למעלה ממאה אלף איש.
את האירוע מאבטחים עשרות שוטרים בגלל הרגישות הביטחונית במעבר ברובע המוסלמי. לעיתים נדירות, המשטרה מבטלת את האירוע עקב התראות או התנגשות של חודש הרמדאן עם תאריך סיבוב השערים.
סיבובי שערים בציבור החרדי
החל משנת 2018 התחיל סיבוב שערים בן עשרות משתתפים, אותו מקיימים בחורים ואברכים חרדיים, אשר חלקם מעולי הר הבית וחלקם מהמתנגדים, הסיבוב מתקיים בכל שבוע ביום חמישי בלילה בשעה 24:00 לאחר שיעור בענייני המקדש הנמסר קודם לכן בבית הכנסת אוהל יצחק.
בסיבובים שבמסגרת זו עוצרים המשתתפים בכל אחד מהשערים ולקרוא תהילים במתכונת "חזן וקהל" ובשער הסליחה שרים את שירו של הראל טל תתן אחרית לעמך. בשער השבטים מתפללים תפילת ערבית, ומול שער הרחמים נושאים קדיש.
בשנת 2019 התחילו אותה הקבוצה לקיים גם מנין ותיקין בשער הכותנה בימי שישי ובימי ראש חודש, ולאחר מכן לצאת לסבוב שערים. בסבב הזה יש סדר תפילות מיוחד עם פיוטים מיוחדים לאמירה בשערי הר הבית כפי שהיה נהוג בימי הגאונים[10], גם בסדר זה שרים ואומרים תהלים כמתכונת שאר הסיבובים, ומול שער הסליחה שהוא לפי ההשערה מול מקום המזבח אומרים את פרשת התמיד.
החל מחורף תשפ"ה החלה הקבוצה לקיים במקום תפילת ותיקין גם בשבתות[11] ולאחר מכן נערך סיבוב שערים.
בימי חול המועד מתקיימת בשוק מוכרי הכותנה תפילה חגיגית המלווה בשירים בהשתתפות מאות מתפללים ולעיתים מספרם מגיע לאלפים, ומשם מסובבים את השערים כרגיל בהשתתפות רבים שונים הנושאים דברי תורה בכל שער. באחד מימי חול המועד מגיע לסיבוב הרב נתן רוטמן לאחר שהוא התפלל בכותל הקטן, ביום ההוא משתתפים בסיבוב כאלפיים איש. (כלל התפילות הן כנוסח הגר"א, וכמנהגי קהילת זילברמן).
כמו כן, מדי פעם מקיימת אגודת קדושת ציון סיבובי שערים מטעמה, הם אינם במועדים קבועים והאגודה מפרסמת את קיומם זמן מה מראש.
לאחרונה גוברת מגמה של יחידים או קבוצות עצמאיות, בעיקר מקרב השוללים עליה בזמן הזה להר הבית, שמסובבים את ההר באופן עצמאי.
ראו גם
לקריאה נוספת
- עזרא פליישר, לעניין תפילתם של עולי רגל על שערי ירושלים, משאת משה, תשנ"ח.
קישורים חיצוניים
- האתר של "סיבוב שערים".
- רבקה שמעון, חומות של תקווה, הצופה, 11 באוגוסט 2008.
סיבוב השערים, חשוון התשע"ו, סרטון באתר יוטיוב- שמחת חג הסוכות בסיבוב השערים, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ↑ "מעשה באשה אחת שחלתה בתה ועלתה והקיפה ולא זזה משם עד שבאו ואמרו לה נתרפתה... מעשה באלעזר ובחנניה ובחזקיה בן גרון שאבד לו ספר תורה שלו לקוחה במאה מנה ועלה והקיף ולא זזו משם עד שבאו ואמרו לו נמצא הספר תורה". ראה שם את ההקשר בו הובאו המעשים
- ↑ האגרת מובאת באגרות ארץ ישראל פרק י"ב
- ↑ יוסף ברסלבי (ברסלבסקי), "מדריך ירושלים מן הגניזה הקאהירית", בתוך: ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, ספר ל.א. מאיר (תשכ"ד), עמ' 72
- ↑ זאב וילנאי, ירושלים בירת ישראל - העיר העתיקה, עמ' 186, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ↑ על ההיסטוריה של סיבוב שערים, באתר הקרן למורשת הכותל המערבי (הקישור אינו פעיל, 26 בדצמבר 2024)
- ↑ ברושי עזריאל, ירושלים - אתרים קדומים, באתר אוצר החכמה
- ↑ הערב: צעדה מסביב לחומות ירושלים, באתר ערוץ 7
- ↑ מנהג "סיבוב השערים" חוגג יומולדת, באתר ערוץ 7, 1 בנובמבר 2002
- ↑ נדב שרגאי, במהרה בימינו, באתר הארץ, 4 באפריל 2008
- ↑ תפילות הקבע, פליישר ועיין ב"ח (סי' תקס"א)
- ↑ עלון קדושת ציון גליון כסליו
סיבוב שערי הר הבית32138224Q6824911