סטפן לנדס
ד"ר סטפן אלכסנדר לנדס (30 באוקטובר 1946, בוקרשט רומניה - 6 ביוני 1982 נבטיה, לבנון), היה קרדיולוג בכיר, מראשוני הרופאים במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, והיה מיוזמי שח"ל - שירות חולי לב, (כיום נט"ן) וממקימיה. נודע כרופא אמיץ, שלא נרתע ממשימות מסוכנות. מראשוני הנופלים במלחמת לבנון הראשונה.
ביוגרפיה
לנדס, בן יחיד להוריו, אריקה וליביו, נולד בשנת 1946 בבוקרשט שברומניה, שם סיים את חוק לימודיו היסודיים. בשנת 1959, בהיותו כבן 13 עלה עם הוריו לארץ, ולמד בגימנסיה העברית "הרצליה" שבתל אביב.
באוגוסט 1965 התגייס לנדס לצה"ל, שירת בפלוגת חיל קשר, ולחם במלחמת ששת הימים. עם שחרורו מצה"ל נסע לאיטליה, שם החל את לימודי הרפואה באוניברסיטת בולוניה, בהמשך חזר לישראל והמשיך את לימודיו בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט של הטכניון בחיפה, ולאחר מכן בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1974 סיים את לימודי הרפואה בהצטיינות, למרות שבשנת 1973 החסיר חודשי לימודים רבים, בעקבות שירות מילואים ארוך, במלחמת יום הכיפורים.
עם סיום הלימודים החל את התמחותו בבית חולים איכלוב בתל אביב. לנדס נשאר לעבוד בבית החולים במחלקה לטיפול נמרץ, גם לאחר ההתמחות, תוך שהוא הופך לאחד הקרדיולוגים הבולטים בישראל. לנדס ראה לנגד עיניו את החשיבות שבקידום רפואת החירום בישראל, ועבד גם במגן דוד אדום. שם הגה את הרעיון של ניידות לטיפול נמרץ, והיה ממקימי שירות חולי לב, שנקרא אז שח"ל, ומאוחר יותר שינה את שמו לנט"ן. במסגרת עבודתו זאת, וביחד עם ד"ר ננסי קרוליין, יזם קורסי הכשרה לפרמדיקים (מקצוע שטרם הונהג עד אז בישראל), והמחזור הראשון שהוסמך כתוצאה מיוזמה זאת, היה בשנת 1981.
בינואר 1976 נתמנה סטפן לקצין רפואה בצה"ל, ובשנת 1979 התמנה לתפקיד רופא תעופתי, בטייסת ציפורי המדבר. באפריל 1982, קיבל דרגת סרן.
ב-21 בנובמבר 1978, בסביבות השעה 10:00 בבוקר, פרצה שרפה בפיר, בתוך המבנה הצפוני, של בית הדר דפנה שבשדרות שאול המלך בתל אביב. ד"ר לנדס ביחד עם ד"ר עודד אייזנברג, שניהם רופאי היחידה הניידת לטיפול נמרץ של בית החולים איכלוב, היו בדרכם אל הבנק, כאשר הבחינו בעשן הכבד, ושמעו את הקריאות לעזרה של הלכודים. הם החלו לפלס את דרכם אל גג הבניין, באמצעות מדרגות החירום, וחייל שנלווה אליהם נשא על גבו מכשיר הנשמה. עקב הרוח שיצרו להבי מסוק משטרתי, התחדשה האש בקומה השמינית, ולנדס וחבריו ניסו לכבות אותה, באמצעות הזרנוקים שהיו במקום. לנדס טיפל במספר אנשים, ואף עבר מחלק אחד של הגג אל משנהו באמצעות סולם, כדי לבצע את משימתו[1].
ב-4 באוגוסט 1981, לקה הסופר יעקב שבתאי בהתקף לב. בניידת טיפול הנמרץ שהוזעקה, היה ד"ר סטפן לנדס, הוא עלה לביתו של שבתאי, ופיקח על העברתו לניידת. במבוא הבית קיבל לנדס החלטה רפואית, ובו במקום ביצע ניתוח חירום, פתח את חזהו של שבתאי, ועיסה את ליבו. שבתאי הובהל לבית החולים, אך לבו לא עמד בכך, והוא נפטר באותו לילה[2].
בעקבות ניסיון ההתנקשות בחייו של השגריר שלמה ארגוב, בידי אנשיו של אבו נידאל, וההחלטה על מבצע שלום הגליל, גויס לנדס לקו הראשון, כרופא מוטס במסוק. עם פרוץ הקרבות, הוא הצטרף למסוק אנפה, שפטרל בקו מחניים - קריית שמונה, הלוך וחזור. בשלב מסוים קיבל המטוס הנחיה לצאת לפנות שני חיילים שנפצעו באזור נבטייה. עקב טעות טרגית במפת הקוד הופיעו שתי נקודות שונות, שנקראו באותו השם. בעוד שהחיילים הפצועים המתינו לאנפה בנקודה אחת, המסוק חיפש אותם בנקודה השנייה. במטרה למצוא את החיילים הנמיכו הטייסים את המסוק מעל הנקודה השנייה, ונכנסו לטווח הירי של חוליית מחבלים שהסתתרה במקום. המסוק טווח, נפגע, והופל. צוות המסוק ובתוכם, סרן ד"ר סטפן אלכסנדר לנדס, נהרגו במקום[3].
הנצחה
בשנת 1986 הקימה קרן תל אביב לפיתוח את גן לנדס לזכרו של ד"ר לנדס. את הגן תכנן האדריכל חיים כהנוביץ, והוא ממוקם בשכונת יד אליהו, בצומת שבין הרחובות יצחק שדה ויגאל אלון, אלכסונית לסינרמה. הגן ידידותי לסביבה, ובו מפל מים, וגבעה מלאכותית האוטמים אותו מן הרעש של הרחובות הסואנים. כמו כן בגן פינת משחקים לילדים, מדשאה, ופינה עם מתקני כושר, לרשות הציבור המעוניין להתאמן.
במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, בו עבד לנדס כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב, נחנכה בשנת 2011 רחבה בשם "רחבת סטפן לנדס." הרחבה ממוקמת במפלס מינוס - 1, שבין בניין סוראסקי, לבין בניין עופר, שבמרכז הרפואי. היוזמה להקמת הרחבה, הייתה של הנהלת בית החולים, בשיתוף עם חבריו, ומוקירי זכרו. ברחבה מוצב פסל, של האמן הישראלי, צדוק בן דוד.
ד"ר לנדס, הונצח ביחד עם בני העיר תל אביב, שנפלו במלחמות ישראל, באנדרטה בגן הבנים, שבפארק הירקון, ובאנדרטה שבבית יד לבנים ברחוב פנקס בעיר. עם חללי חיל הרפואה, באתר ההנצחה, שבבית ההחלמה הצבאי ברחוב אצ"ל בחיפה. עם החללים מקרב בוגרי ומורי הגימנסיה העברית "הרצליה", באתר ההנצחה שבתיכון, הנמצא בצפון מרכז תל אביב, ועם חללי אוניברסיטת תל אביב, באנדרטה שבמרכז הקמפוס, ברמת אביב.
ב-15 בדצמבר 1982, נערך בנמל התעופה בן-גוריון, בשיתוף מגן דוד אדום, חיל הרפואה, ושירותי החירום של נמל התעופה, תרגיל חילוץ גדול, המדמה חילוץ, והגשת עזרה רפואית לפצועים ממטוס הנוחת נחיתת אונס. התרגיל קיבל את השם ס"ל, על שמו של סטפן לנדס[4].
הסדנאות לרפואת חירום, של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, נושאות את שמו של ד"ר סטפן לנדס המנוח, שהיה אחד המדריכים הראשונים, בסדנאות אלו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רחבת לנדס |
- על סרן ד"ר סטפן-אלכסנדר לנדס, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- פרופ' יוסי ליסינג, הרופא שתמיד היה מחויב עד הסוף, 5 ביוני 2013, The Post
הערות שוליים
- ^ אבי רז, לכודים במגדל הלוהט זרקו פתק: אי-אפשר לנשום, 21 בנובמבר 1978, מעריב
- ^ אלישע פורת, הדבר גובל בשערורייה, ייסוריו של יעקב שבתאי כסופר מתחיל, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2011
- ^ אור יעקב, אנפה, רות סוף, בטאון חיל האויר, גיליון 149, 1 בפברואר 2003 - אתר חיל האוויר
- ^ דן ארקין, "הפצועים" זעקו בתרגיל חילוץ גדול בנמל-התעופה, 16 בדצמבר 1982, מעריב
