שדרות שאול המלך
 | |
| שדרות שאול המלך מבט ממערב ממרומי מגדל "נאות אביב", 2008. בחזית מימין "בית יכין" | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | שאול המלך |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| עיר |
 תל אביב-יפו |
|
[[רובעי תל אביב-יפו|רובע]] | 4, 6 |
שדרות שאול המלך הן שדרה ראשית במרכז תל אביב על שמו של שאול מלך ישראל. הרחוב הוא ציר תנועה מרכזי המחבר מצומת הדרכים בגין-ז'בוטינסקי ודרך נמיר במזרח ועד רחוב אבן גבירול במערב. הרחוב מאופיין בעיקר בבנייה של רצף מבני ציבור, חלקם בסגנון הברוטליסטי, ומעט מבני מגורים ומסחר בקצהו המערבי. רוב חלקו הדרומי של הרחוב הוא חומתה הצפונית של הקריה ובה שער אחד ראשי "שער שאול המלך".
היסטוריה
תוואי הדרך בה סלול הרחוב קיים זמן רב: כבר בתחילת המאה ה-20 היה חלקו המזרחי של הרחוב דרך אשר עקפה את המושבה הטמפלרית שרונה מצפון במקביל לתוואי דרך בגין, כחלק מדרך יפו-שכם (או חלקה הקצר יותר שהוביל מיפו לפתח תקווה) ההיסטורית. תוואי הדרך המשיך בכיוון דרום מערב אל רחוב יהודה הלוי והתחבר אל מרכז תל אביב הישן.
בשנות ה-50, לאחר שהמושבה הפכה לקריה, נסגר החלק המרכזי מהדרך והפך לקטע בתוך המחנה הצבאי הסגור. רחוב יהודה הלוי הוסט צפונה והמשיך כרחוב אבן גבירול והתוואי הצפוני של שאול המלך המשיך מערבה בניצב אליו והתחבר אל רחוב הנביאים. בחלקו הדרומי הוקמה גדר המחנה ומצפון אל הדרך החלו להיבנות שכונות "הצפון החדש" של תל אביב.
החל משנות ה-60 ובעיקר בשנות ה-70 נבנו לאורך הרחוב בנייני משרדים ומוסדות ציבור רבים כמרכז עסקים ראשי חדש. מרכז זה גם נבנה לאורך רחוב קפלן ובדרומו של רחוב אבן גבירול בתקופה זו.
עד שנות ה-80, טרם פתיחת נתיבי איילון היו שדרות שאול המלך ציר תחבורה חשוב מאוד עבור הנכנסים אל העיר מצפון וניקז אליו חלק ניכר מהתנועה שהגיעה מרמת גן (ציר ז'בוטינסקי) ומדרך חיפה לכיוון מרכז העיר.
בעשור הראשון של המאה ה-21 עברו חלקים מהרחוב שיפוץ ונסללו לאורכו שבילי אופניים. ב-2012 אירע פיגוע ברחוב שבו מחבל מתאבד פוצץ את עצמו בקו 142.
אתרים ברחוב
כאמור, לאורך שדרות שאול המלך מבני ציבור ובניינים רבים בעלי חשיבות. להלן האתרים ברחוב, ממערב למזרח:
מערב הרחוב
- לונדון מיניסטורס - אחד הקניונים הראשונים בארץ הנמצא בפינת רחוב אבן גבירול שנפתח ב-1972. לונדון מיניסטורס הוא למעשה פרויקט עירוב שימושים הכולל מסחר, 2 קומות משרדים ועסקים שונים, אולמות מופעים ומגדל מגורים בן 15 קומות מעליו. מגדל המגורים הוא מגדל המגורים הראשון בארץ שנבנה כ"מגדל יוקרה". הפרויקט תוכנן על ידי האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור.
- מועדון צוותא - מועדון ותיק של אירועי תרבות ובידור שעבר ללונדון מיניסטורס עם פתיחתו. לפני כן שכן ברחוב מאפו.
- בית אמות משפט - בניין משרדים שתוכנן על ידי אריה שרון, בנימין אידלסון ואלדר שרון שבשנותיו הראשונות שכנה בו הנהלת קונצרן "כור".
באזור המערבי לקריה, נמצאים כמה אתרים חשובים בין שדרות שאול המלך ורחוב קפלן, ברחובות דובנוב ודה וינצ'י:
- בית לשכת עורכי הדין.
- בית תנועת המושבים.
- מרכז מאירהוף לחינוך לאמנות (הפועל כשלוחה של מוזיאון תל אביב לאמנות)
- מגדל הקיבוץ הארצי.
- בית הסוכנות היהודית.
- בית ציוני אמריקה (נמצא ברחוב אבן גבירול)
המשכן לאמנויות הבמה
ערך מורחב – המשכן לאמנויות הבמה (תל אביב)
המשכן לאמנויות הבמה, הנקרא גם "מרכז גולדה" על שם ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר, הוא מתחם התרבות השני של תל אביב בנוסף למתחם הבימה הוותיק. הוא נבנה בשנות ה-90 בתכנון יעקב רכטר וממשיכו לאחר מותו אמנון רכטר, בנו. המבנה הוא קומפלקס בעל רחבה פנימית מרכזית שבו נמצאים שני אולמות גדולים של בית האופרה הישראלית והתיאטרון הקאמרי. לשני האולמות פואייה משותף. המבנה כולל גם מעט מסחר ומשרדים של המוסדות השוכנים בו ומשרת גם מופעים ואירועים רבים נוספים.
סביב כיכר מוזיאון תל אביב לאמנות
כיכר מוזיאון תל אביב לאמנות היא כיכר מרכזית ברחוב. ברחבת הכיכר מצויים פסלים רבים של אמנים ישראלים, חלקם קבועים וחלקם מתחלפים מעת לעת. הכיכר אינה פעילה ברוב ימות השנה כמו כיכרות אחרות בעיר אך משמשת לאירועים רבים בהם ירידים ושווקים חד פעמיים, הפגנות וכדומה. לרוב נערכות בה הפגנות מצומצמות יותר שמארגני חוששים שלא תוכלנה למלא את כל כיכר רבין, הנמצא מרחק קצר יחסית ממנה. סביב הכיכר שלושה מוקדים עיקריים: ספריית בית אריאלה, מוזיאון תל אביב לאמנות והיכל המשפט. מהכיכר מוביל שביל גישה עם גשר ישירות אל מגדל המוזיאון הנמצא בעורף הכיכר (ברחוב ברקוביץ' המקביל) ושביל עורפי נוסף המוביל אל מתחם המרכז לאמנויות הבמה ו"גן דובנוב".
- ספריית בית אריאלה - הספרייה המרכזית של תל אביב. הוקמה ביפו כבר ב-1922 ועברה למשכנה בשאול המלך ב-1977. המבנה תוכנן על ידי האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן (בשיתוף האדריכלים מיכאל אזמנוב ושמואל שקד).
- מוזיאון תל אביב לאמנות - המוזיאון המרכזי לאמנות בעיר והשני בגודלו בארץ, אחרי מוזיאון ישראל בירושלים. עבר למשכנו הנוכחי ב-1971 אותו תכננו האדריכלים יצחק ישר ודן איתן
- היכל המשפט - בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום של מחוז תל אביב. הבניין תוכנן על ידי זאב רכטר, משה זרחי ויעקב רכטר בשנים 1959–1960 והוא שוכן בין כיכר המוזיאון לבין רחוב ויצמן.
לכיכר קיימת גישה ישירה באמצעות גשר הולכי רגל גם ממגדל המוזיאון (מגדל ברקוביץ') הנמצא ברחוב ברקוביץ', העורפי לשדרות שאול המלך. המגדל משמש למשרדי עורכי דין והוא מהווה חלק ממתחם זה יחד עם שאר בנייני המשרדים ברחוב.
|
בנייני משרדים
רבים מבנייני המשרדים ברחוב מאוכלסים על ידי משרדי עורכי דין אשר נהנים מהקרבה אל בית המשפט כמו גם מפונקציות רבות נוספות הנמצאות באזור המשרתות משרדים אלו. שמות רוב בנייני המשרדים בצד המזרחי של הרחוב (ממזרח לרחוב ויצמן) נקבעו על פי שמות היבשות:
- בית אסיה - נמצא ברחוב ויצמן אך הגישה אליו גם משאול המלך. מבנה יוצא דופן בצורתו שזכה לשבחים רבים עם הקמתו. תוכנן על ידי מרדכי בן חורין ונבנה ב-1979.
- מגדל אמות השקעות, ובעבר "בית יבמ" - מגדל משרדים בן 20 קומות שתכננו יסקי-סיוון אדריכלים עבור חברת יבמ ישראל ונבנה גם כן ב-1979. עבר שיפוץ מקיף והתחדש בתחילת שנות ה-2000 והפך למגדל משרדי עורכי דין.
- בית אירופה - תוכנן אף הוא על ידי יסקי-סיוון ונבנה מאוחר יותר משאר הבניינים שסביבו.[1]
- בית אמריקה - תוכנן על ידי אלדר שרון ונבנה בתחילת שנות ה-80.
- בית הדר דפנה - מבנה ברוטליסטי שתוכנן על ידי דב כרמי ובנו רם כרמי בשנות ה-70. משרדים רבים שוכנים בבניין זה לרבות פרקליטות המדינה (מחוז תל אביב ומחוז מרכז) ולשכת רישום המקרקעין. בעבר שכן במקום מטה המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים. עוד שוכנת בבניין הנהלת דן חברה לתחבורה ציבורית.
|
קישורים חיצוניים
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
37320233שדרות שאול המלך
- ^ אמיתי גזית, ריסקיפייד שכרה את בית אירופה בת"א ב-120 מיליון שקל לעשור, באתר כלכליסט, 18 בנובמבר 2020