לפני מות המלך הנרי הראשון ב-1135, רוב ברוני אנגליה נשבעו אמונים לקיסרית מוד, הנקראת גם מתילדה, בתו של הנרי, והסכימו לתמוך בתביעתה לכס המלוכה. אולם סטיבן מבלואה, שטען כי הוא צאצא של ויליאם הראשון דרך אימו, אדלה, וגודל בחצרו של הנרי, תבע את המלכות לעצמו. תביעתו נתמכה על ידי רוב הברונים ועל ידי האפיפיוראינוקנטיוס השני. השנים הראשונות לשלטונו היו שקטות, אך עד 1139 כבר החלו לראות בו מלך חלש וחסר החלטיות, שמוביל את המדינה למלחמת אזרחים, שכונתה האנרכיה.
באפריל 1141 הובס סטיבן ונכלא בבריסטול. אשתו, מתילדה, נשארה נאמנה, וצבאה של מוד גורש מלונדון, אשר נותרה בשליטת אנשיו של סטיבן. המלחמה בין שני הפלגים המשיכה, אולם עם תפיסתו של הסגן הנאמן ביותר שלה, אחיה-למחצה, רוברט מגלוסטר (אנ'), נאלצה מוד לשחרר את סטיבן משביו, והוא הוחזר לכס המלכות בנובמבר של אותה שנה. בדצמבר 1142 צרו על מוד באוקספורד, אך היא הצליחה להימלט.
סטיבן שמר על אחיזתו בכס למשך שארית חייו. עם זאת, בעקבות מות בנו ויורשו, יוסטס, ב-1153, שכנעו אותו להגיע לפשרה עם מוד, על פיה בנה, הנרי (מנישואיה השניים לז'ופרואה החמישי, רוזן אנז'ו), יירש את כס המלוכה לאחר מות סטיבן.
מלבד יוסטס, היו לסטיבן ולמתילדה שני בנים נוספים, בולדווין (מת לפני 1135) ויליאם, רוזן מורטיין ובולון, ורוזן וארנה (Warenne) וסארי (Surrey). לסטיבן ומתילדה היו גם שתי בנות, מתילדה ומארי.