סחר משולש
סחר משולש הוא מונח היסטורי המציין תנועת סחר בין שלושה נמלים או אזורים. סחר משולש מתפתח בדרך כלל כאשר אזור מסוים מייצא סחורות שאין להן ביקוש באזור שממנו מגיעה רוב תנועת הייבוא אליו. כך סחר משולש יוצרת שיטה של תיקון חוסר איזון בסחר בין שני אזורים.
מבחינה היסטורית נוצרו נתיבי הסחר בהשפעתם החזקה של הרוחות וזרמי הים בעידן השיט באוניות המפרשים. לדוגמה, מאומות הסחר המרכזיות של מערב אירופה היה קל יותר להפליג מערבה לאחר הפלגה אל האזור שמדרום לקו רוחב 30 צפון והגעה למה שנקרא רוחות הסחר וכך להגיע אל הקריביים במקום להגיע ישירות מערבה אל החלק היבשתי של אמריקה הצפונית. הדרך הקלה ביותר לשוב בחזרה מאמריקה הצפונית לאירופה היא להיצמד לזרם הגולף בכוון צפון-מזרח תוך שימוש ברוחות המערביות (Westerlies). משולש דומה שהיה קרוי בפורטוגזית Volta do mar (מילולית: "סיבוב הים") היה בשימוש על ידי הפורטוגזים, עוד לפני מסעו של כריסטופר קולומבוס, כדי להפליג אל האיים הקנריים ואל האיים האזוריים. קולומבוס פשוט הרחיב את המשולש כלפי חוץ והנתיב שעבר היה לדרך העיקרית שבאמצעותה הפליגו האירופאים ליבשת אמריקה ובחזרה.
סחר העבדים המשולש האטלנטי
ערך מורחב – סחר העבדים האטלנטי
הסחר המשולש הידוע ביותר הייתה המערכת הטרנס-אטלנטית של סחר העבדים, שפעלה החל מסוף המאה ה-16 ועד לראשית המאה ה-19. במסגרת מערכת זו הועברו עבדים, מטעני יבול ומוצרי תעשייה בין מערב אפריקה, לבין הקריביים או המושבות ביבשת אמריקה לבין המעצמות הקולוניאליות האירופאיות, שהמושבות הצפוניות של בריטניה בצפון אמריקה, במיוחד ניו אינגלנד, מילאו לעיתים את תפקידה של אירופה.[1] השימוש בעבדים אפריקאים היה גורם יסודי בגידול היבולים שיוצאו לאירופה. בסחורות שיוצרו באירופה נעשה בתורם שימוש כדי לרכוש את העבדים האפריקאים שהובאו בספינות מערבה מאפריקה אל יבשת אמריקה, דרך מה שנקרא מעבר הביניים.
דוגמה קלאסית היא תנועת הסחר של הדבשה. סוכר, לעיתים קרובות בצורתו הנוזלית, הדבשה, שיוצא מהקריביים הועבר לאירופה או לניו אינגלנד, שם הוא זוקק לרום. ברווחים שהופקו מהסחר בסוכר נרכשו מוצרי תעשייה, שיוצאו למערב אפריקה, שם הם הוחלפו בעבדים. העבדים הובאו אז בחזרה אל הקריביים כדי להימכר לעבודה במטעי הסוכר. ברווחים שהופקו מסחר העבדים נקנה עוד סוכר, שהועבר לאירופה, וחוזר חלילה. כל המסע הזה ארך 5 עד 12 שבועות.
הצלע הראשונה במשולש הייתה הנתיב מהנמלים באירופה אל אפריקה, בו נשאו הספינות סחורות למכירה או להחלפה, כמו נחושת, אריגים, תכשיטים זולים, "חרוזי עבדים", כלי ירייה ותחמושת. עם הגעת הספינה לאפריקה, נמכר המטען שעליה או הוחלף בעבדים. הצלע השנייה במשולש הסחר היה הנתיב שבו הפליגו הספינות דרך מעבר הביניים מאפריקה לאמריקה. רבים מהעבדים מתו ממחלות שונות על הסיפונים הצפופים של ספינות העבדים. עם הגעת הספינות אל העולם החדש, נמכרו העבדים ששרדו את המסע במושבות בקריביים או ביבשת אמריקה. אז נוקו הספינות והועמסו בסחורות למסעם חזרה, הצלע השלישית במשולש הסחר, אל נמל הבית שלהן. הסחורות העיקריות שיוצאו מהקריביים היו סוכר, רום ודבשה. מוירג'יניה יוצאו בעיקר טבק וקנבוס. הספינות שבו לאירופה כדי להשלים את מסען המשולש.
אף על פי כן, עקב כמה חסרונות שאיתם התמודדו ספינות העבדים בהשוואה לספינות סוחר אחרות, הן שבו לעיתים קרובות לנמל הבית שלהן כשהן נושאות כל סחורה שהייתה זמינה להובלה, וחלק ניכר מהקיבולת שלהן מולאה במי נטל. חסרונות נוספים של השיטה נבעו מהשוני הנדרש במבנה הספינות שהיה דרוש להובלת עבדים בהשוואה להובלת סחורות. כלומר, ספינות שהיו בנויות להובלת כמות גדולה ככל האפשר של עבדים לא התאימו להובלת הכמות המרבית של סחורות. בנוסף, השינויים במשכי ההפלגות של ספינות העבדים הפכו את האפשרות לתזמן את ההפלגות מאמריקה לבלתי אפשרית. כלומר, ספינות העבדים הגיעו לאמריקה לאחר תום עונת הסחר. תחת זאת, היבולים הועברו בעיקר באמצעות צי ספינות שהפליג מאירופה לאמריקה ובחזרה. משמעות הדבר הייתה שהסחר המשולש היה מודל לתנועת הסחר, לא תיאור מדויק של נתיבי הספינות.
ניו אינגלנד
ניו אינגלנד הפיקה גם היא רווחים מהסחר המשולש, שכן סוחרים רבים מניו אינגלנד, בעיקר מרוד איילנד, החליפו את אירופה בתפקידה בסחר המשולש. ברוד איילנד גם יוצר רום מהסוכר או מהדבשה שיובאו מהקריביים, שיוצא לאפריקה ולמקומות אחרים בעולם החדש.[2] עם זאת, הסחר המשולש בהתייחס לניו אינגלנד היה סעיף משני של התופעה בכללותה. לא ידוע על סוחרים מניו אינגלנד שהשלימו את המסע בכללותו בנתיב הסחר המשולש, שעל פי דבריו של ההיסטוריון קליפורד שיפטון ארך שנה שלמה. הרעיון של הסחר המשולש בהקשר של ניו אינגלנד הוצג לראשונה בספר משנת 1866 של ג'ורג' ה, מור.
משולשי סחר אחרים
המונח "סחר משולש" מתייחס לתנועות סחר נוספות:
- תנועת סחר שהתנהלה לפני מלחמת העצמאות של ארצות הברית בין בריטניה הגדולה, שלוש עשרה המושבות והמושבות הבריטיות בקריביים. במסגרת זו נשלחו חומרי גלם כמו דגים, בעיקר דגי בקלה מומלחים, תוצרת חקלאית או עצים מהמושבות הבריטיות בצפון אמריקה אל המטעים בקריביים, סוכר ודבשה מהקריביים הועברו לבריטניה ומשם מוצרי תעשייה שנשלחו לצפון אמריקה.
- משלוח של דגי בקלה מומלחים מניופאונדלנד ותירס מבוסטון בספינות בריטיות לדרום אירופה. משם הועברו יין ושמן זית לבריטניה.
- "משולש סוכר" חדש התפתח בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-19, במסגרתו הובילו ספינות אמריקאיות תוצרת מקומית לקובה, לאחר מכן העבירו סוכר וקפה מקובה אל הים הבלטי (האימפריה הרוסית ושוודיה) ובשובם לניו אינגלנד הובילו ברזל מעובד וקנבוס.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
26197759סחר משולש